שלום חבריי הלונדונים, יום הולדת שמח לכם! יום העצמאות ה?68 זה כבר לא משחק ילדים. זו גם הפעם הראשונה שמספר השנים גדול יותר ממספר ההרוגים של המלחמה הקודמת מה שכבר מראה על עצמאות משוכללת! כיפאק היי לנו. זו פעם ראשונה שבטקס הדלקת המשואות יהיו יותר מזרחיים בתכנית האמנותית מאשר בכל חפלה רגילה וזה מאוד משמח את רוב העם, שהוא כידוע מזרחי. אנחנו ממש הופכים לאט?לאט להיות כמו כל העמים. העמים במזרח התיכון אני מתכוון. וזו בשורה נהדרת לכל מי שרצה שכור ההיתוך הזה יצליח. אז הנה, מירי רגב הצליחה וגם לנו מגיע מזל טוב – סממנים אשכנזיים נעקרים מהשורש בהדרגה ואת השם אלתרמן נצטרך כנראה להגיד בשקט?בשקט בלילה מתחת לשמיכה. הדבר האשכנזי היחידי שנשאר הוא יום השואה, אבל נראה שגם על זה עובדים מספר מומחים.
האמת היא שזה צודק ונכון, והגיע הזמן שליצירה המזרחית יהיה ביטוי. אין סיבה לקחת מהמסורת הזו רק מנגלים וחומוס על הכיפאק. תרבות מוזיקת העוד, למשל, היא חתיכת תרבות והגיע הרגע לקרב אותה למשואות יום העצמאות, כפי שעשתה השרה רגב.
זה גם מתחבר מצוין לנרטיב הכללי שמתנהל פה וזה סיפוח והחלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון. אם ממילא עוד רגע קט הרוב הכללי יהיה כאן של ערבים – אין סיבה להסתיר את התרבות המזרחית המשובחת הזו, שהגיעה כידוע מארצות ערב ולא מקרקוב. וכשהרוב יהיה כאן ערבי, מן הסתם שר החינוך, שר התרבות ואולי גם ראש הממשלה יהיו ערבים. אין סיבה שהרוב ירגיש לא בנוח, עם התרבות האשכנזית מסביב, ולכן זה צעד יפה שעושה הממשלה לקראת יום העצמאות הממשמש, שיהיה במזל!
מאמרים קשורים
ועכשיו יגידו שאני ציני וגזען אשכנזי, ונשבע לכם שסוף?סוף גם אני מבין שזה הכל לטובה! כך צריך להיות, לשם צריך ללכת והגיע הזמן שהמיעוט המתנשא הזה (שאני נסחפתי לתוכו בעל כורחי בעשורים האחרונים) ייעלם מהעולם. זה לא הצליח בדרום אפריקה, באלף אלפי הבדלות זה לא הצליח להיטלר ועם מיליוני הבדלות זה לא יצליח להרצוג, יחימוביץ או כל אשכנזי טרחן וחמוד אחר – אי אפשר להכריע רוב – לא מזרחי ולא ערבי. למזרחים לקח שלושה דורות להרים כאן את הראש, הם כרגע שנים מועטות לפני השלמת המהלך ולערבים זה ייקח אולי עוד דור. תודו שלקראת יום עצמאות ה?90 יהיה מעניין לראות איך הם יסתדרו ביניהם – השלטון המזרחי המלא (לא רק שר וחצי מעדות המזרח – ממשלה שלמה ממוצא מרוקאי לפחות) מול רוב ערבי ברחובות.
היתרון הוא שהם הגיעו כולם מאותן ארצות ואולי יהיה חיבור למרות השנאה היוקדת. השאלה היא מה הם יעשו עם המיעוט הקטנטן שיישאר פה בחלקו, אלה שהגיעו אי שם בתחילת המאה הקודמת מארצות אירופה. אולי ירשו להם לנקות את הרחובות. אולי לכמה מהם, כאפליה מתקנת, יתנו ללמוד באקדמיות השונות על שם זוהר ארגוב. אולי הם יהיו נאורים הרבה יותר מאבותינו הפולנים ויתייחסו אלינו כאל שווים. מעניין מה עוד יהיה פה ביום העצמאות ה?90, אם יהיה פה משהו בכלל. עכשיו כשטראמפ עוד דקה בשלטון וכשבאנגליה מרימים את הראש ומסבירים שהיהודים הם באמת הבעיה לכל דבר רע בעולם (חוץ מהמלכה – זו המצאה של הבריטים עצמם) – יכול להיות שבעצמאות 90 לא תישאר עצם לרפואה. ימים יגידו. אני תמיד מסביר שאני אוהב את המדינה שלי בכל מאודי ובכל לבי. אבל הפעם אני מתחיל קצת להתגעגע למדינה שיודעת לשלב בין מזרח ומערב ולכבד כל צד. חג שמח.
