אף על פי כן, נועה תנוע

את נועה פופובסקי, 34, פגשתי בפעם הראשונה על סט הצילומים שאליו הוזמנתי על ידי חברותיה הקרובות; מעצבת הבגדים והסטייליסטית ציונה סבה וטל קפלן המאפרת החליטו להרים את המורל שלה באמצעות סשן צילומים כיפי, יום לפני שנכנסה בפעם השלישית בתוך שנתיים לסבב טיפולי כימותרפיה. על הסט פגשתי אישה אנרגטית, מלאת שמחה ואופטימית, שהמחלה לא ניכרת בגופה פרט לצלקת קטנה מעל החזה, דרכה מוחדרת הכימותרפיה. זה אולי יישמע כמו קלישאה, אבל באתי לחזק ויצאתי מחוזקת. כך גם אתם ודאי חשתם אם במקרה צפיתם בתכנית הבוקר Lorraine ב?ITV ששודרה במרץ האחרון, שם הופיעה נועה יחד עם עוד נשים ששורדות את סרטן השחלות, כדי להעביר את המסר שניתן להילחם במחלה הזו אפילו שהיא מוגדרת כסופנית.

נועה היא אם לשני ילדים בני שש ושמונה, ועובדת כיום בארגון JNF. כשהייתה בת שבע עברה עם משפחה לצרפת, ואת לימודיה עשתה בלונדון שם הכירה את בעלה, עמו עברה להתגורר מאוחר יותר בארצות הברית. ילדיה נולדו שם, אך הם החליטו לחזור לאירופה כדי להיות קרובים למשפחה.

את סרטן השחלות גילתה נועה בשלב 4. לפני כשנתיים היא החלה להרגיש כאבי גב תחתון, שנחוו כמשהו שטחי שלא מנע ממנה לתפקד. נועה לא חשבה ללכת לרופא לבדוק את הבעיה. לא שמתי את עצמי בראש סדר העדיפויות, היא אומרת. בנוסף לכאבים, החלו אצלה דלקות חוזרות ונשנות בשלפוחית השתן. הייתי במיון וגם שם לא אבחנו את זה, היא ממשיכה, התחלתי לרדת במשקל וחשבתי לעצמי – איזה יופי, זה בטח בגלל שהתחלתי לעשות הליכות ואני מתמידה במכון הכושר, והייתי מבסוטה. אך בנוסף, הבטן שלי החלה להתנפח. בסופש אחד קמתי והרגשתי משהו קשה בתוך הבטן. הלכתי למיון לבדי, כי לא רציתי להפריע לתכניות המשפחה בשבת. האחות הסתכלה עליי ואמרה ?יש לך אינפקציה?. לקחתי לה את היד ובקשתי ממנה למשש את הגוש. אני זוכרת איך היא השתתקה אחרי שנגעה בו… חזרתי הביתה בטיוב, וכל מה שעניין אותי היה מי ייקח את הילדים לחוגים כשאהיה בבדיקות? מי יאסוף אותם מבית ספר? למחרת הפנו אותי לבדיקות וגילו לי גידול ענקי בגודל של 12 סמ בשחלה.

מפגש עם מלאכית

את הפגישה הראשונה שלה עם המנתחת הצעירה בבית החולים, נועה מתארת כמפגש עם המלאך שלה. היא אמרה לי שיש לי סרטן, שהדרך לא הולכת להיות קלה, אבל שאני בידיים טובות ושהיא תעשה הכל בשביל להציל אותי, היא נזכרת, כששמעתי בפעם הראשונה על הסרטן, הרגשתי שכל הסיפור הזה לא שייך אליי בכלל. מה לי ולמחלה הזו? זה בכלל לא קורה לי, זה קורה למישהי אחרת, הוצאתי את עצמי מהמצב הזה. כשסיפרתי לבעלי על הגילוי הוא הכחיש, הוא לא היה מוכן להתמודד עם הבשורה ובמקום לטפל בי הוא פשוט התעלם מהמחלה.

ההתדרדרות ביחסים עם בעלה החלה עוד שנים קודם לכן, כשבנה הקטן אובחן על הספקטרום האוטיסטי, ונועה נשארה לבד במערכה להילחם על מציאת המקום הראוי ביותר עבורו במערכת החינוך: כשקיבלנו את האבחנה של האוטיזם, נשברי ובכיתי ימים שלמים, אבל גיליתי על עצמי שכשאני יורדת לתהומות, משם אני יכולה רק לקפוץ למעלה. לקחתי את אשמת האוטיזם על עצמי, חשבתי שאני זו שיצרתי ילד כזה, שעשיתי טעויות בגידולו. בן זוגה לא היה שותף למאמצים ולטיפול בילד בעל הצרכים המיוחדים; הרגשתי מאוד לבד ובעלי הרגיש שזו המלחמה שלי.

בדיעבד, נועה מאמינה שהמתח הגופני של אותה תקופה בה עמדה לבד במערכה, ללא תמיכת בן הזוג, הוא מה שיצר אצלה את הסרטן: יש הרבה מחלות שהן Self made, אבל אני מאמינה שכמו שהן נוצרו, ככה אני יכולה להשמיד אותן ולרפא את עצמי, או לתת למחלה להרוג אותי – הכל תלוי מה אני מחליטה. לאחר גילוי המחלה, שלחה נועה את הילדים לאימה שחיה בצרפת כדי שתוכל להתחיל לטפל בעצמה.

הניתוח של נועה ארך שמונה שעות, זמן ארוך מאוד לניתוחים מהסוג הזה: אושפזתי בטיפול נמרץ שמונה ימים בדיוק, בזמן חנוכה, ויצאתי משם בנס – נכנסת ויוצאת מהכרה, עם תשעה צינורות שיצאו לי מהגוף. רוב הזמן הייתי לבד בבית החולים עם בעל שממעט לבקר. לאחר שעברתי מטיפול נמרץ למחלקה, בעלי הודיע לי שם בבית החולים שהחליט לעזוב אותי. התחושות הקשות לא איחרו להגיע: חשבתי לעצמי, מי עובר את הסיוט הזה? איך כל הדבר הזה מגיע לי? רק לפני יומיים התנדנדתי בין חיים למוות, התגעגעתי לילדים כל כך, היו לי כאבים איומים, והרגשתי כמו אסיר שכלוא בגוף של עצמו. נועה עוצרת לרגע את הראיון. ניכר שקשה לה לחזור לרגעים האלה, אך היא לוקחת נשימה ארוכה וממשיכה: הוא לא ידע איך להתמודד. היום אני לא כועסת עליו, למדתי לקבל את זה.

לאחר שהילדים חזרו מצרפת, החלה נועה סדרת טיפולי כימותרפיה שארכה חצי שנה. היא הורידה 17 קילו ממשקלה, נאלצה ללכת בעזרת קביים, שיערה נשר והיא בילתה יותר זמן בבית החולים מאשר בבית. אחרי חמישה חודשים של כימותרפיה, הסרטן חזר ונמצאו גרורות חדשות. נועה החליטה לשנות את סוג הטיפול כדי שתוכל להמשיך ולתפקד, והשתתפה בניסוי קליני של שיטת טיפול הנקראת אימונותרפיה – שיטה שמלמדת את מערכת החיסון להרוס את התאים המתרבים שאינם תקינים כד להילחם בסרטן, בשילוב עם כימותרפיה קלה. נסעתי לטיפולים בשווייץ ואיכות חיי השתנתה – חזרתי לעבודה, לילדים ולאמביציה שלי… אך לפני חודשיים הסרטן חזר בפעם השלישית. הייתי עם נוזלים בבטן, ממש בסכנת חיים והייתי צריכה להתחיל ניקוז וכימותרפיה מהר מאוד. כמעט מתתי מאיבוד דם ומחוסר קרישת דם.

מחשבה, אמונה וכוח

נועה מקבלת סיוע מעמותת Chai Cancer Care, שתומכת בחולים ובבני משפחותיהם, ושמעניקה בין היתר תמיכה וייעוץ לגבי מתן הסבר לילדים במצב הזה. לילדים צריך לספר, בטח שלא לשקר להם על המצב אחרת הם ידמיינו לעצמם דברים יותר גרועים. מעבירים להם את המידע בצורה פשוטה שמתאימה לגילם מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים, היא מסבירה.

מאיפה את שואבת את הכוחות להתמודד בכל פעם מחדש?

אני תמיד נשענת על מחשבה חיובית, על אמונה באלוהים ועל הכוח שהילדים שלי נותנים לי… יש לי קבוצה של 40 נשים בוואטסאפ שעוזרות לי עם מזון, ביקורים בבתי חולי ועושות בייביסיטר על הילדים – נשים יהודיות מבית הספר ובמיוחד מהקהילה הישראלית. בפורים האחרון, חברות מהקהילה הישראלית ארגנו לי מסיבה, אליה כולם באו לבושים כגיבורי?על. הנשים הללו הן הסופר?פאוור בשבילי, בכך שהן תומכות בי בצורה כזו, ואומרות לי שהן מקבלות את אותו הדבר מהכוחות שלי. הקשר עם החברות שתומכות לא החל כקשר שמתבסס על רחמים. זה קשר אנושי, אמיתי ואני מסוגלת גם לתת להן ולא רק לקבל. יש פה קהילה פנטסטית שמאוד רוצה לעזור והרבה יותר קל לתקשר עם חברים שיש להם קשר תרבותי דומה… אני נשארת כאן בעולם הזה, כי לא סיימתי עוד לתת את מה שאני יכולה ורוצה.

באילו רגעים את נשברת?

יש רגעים שבהם אני לא יכולה יותר לשאת את הכאב. אני צורחת וזורקת הכל על הקירות, צועקת שנמאס לי שכואב לי, שהייתי רוצה להיות במקום אחר חוץ מבמיטה שלי. היו לי רגעי חושך אבל הם היו מאוד קצרים, אני בכל זאת פולנייה ונכנסת לחושך שלי, אבל אז מוצאת את הגפרור להאיר את המנהרה.

מאיפה האמונה שלמרות כל הסטטיסטיקות את תצליחי לשרוד?

הוצאתי את עצמי מהסטטיסטיקה. המחלה הזו לא תהרוג אותי – אני אהיה סבתא! זה הסיפור שלי, אני לא מסתכלת על זה כאילו שאני דמות בסרט, זו אני שם שנלחמת בזה. מותר לנו כנשים, ואנחנו אפילו חייבות, לשים את עצמנו ראשונות בסדר העדיפויות. מגיע לנו; אנחנו בנות אדם ואנחנו צריכות לטפל בעצמנו ולקחת רגע בשביל לנשום, ולא לחכות למצבי קיצון בחיים. אנחנו לא רק אימא של, רעיה של. אני נועה ולנועה מותר גם להתקיים, להרגיש, לחוות ולשמוח. לפני המחלה ביטלתי את עצמי. בעתיד אני רוצה לעזור לאנשים להתמודד עם קשיים בחיים, להראות להם שיש להם ברירה, שהם יכולים לבחור, להראות להם את האור בכל מצב, בדיוק כמו שאני רואה אותו.

נועה פופובסקי פעילה באגודת Ovarian Cancer Action המממנת מחקר בסרטן השחלות. הטיפול בסרטן זה לא התקדם ב?15 השנים האחרונות ומטרת המימון היא מציאת טיפולים חדשים. את סרטן השחלות לא ניתן לגלות עד שמופיעים התסמינים, וכדי לגלות את המחלה בזמן יש להכיר את התסמינים ולהקשיב טוב לגוף ולשים לב אם סובלים מהתסמינים הבאים: כאבי גב או בטן, נפיחות בבטן, חוסר תיאבון ונטילת שתן מוגברת. גילוי מוקדם מציל חיים ומאפשר לנקות את גוף מתאים סרטניים בסבב יחיד של כימותרפיה.

http://ovarian.org.uk