עצרת תמיכה בישראל בלונדון, יום ראשון האחרון. קרדיט צילום: שניאור קרומבי

כמו צו 8 שקורע מהיומיום אל תוך מציאות הסוערת של מלחמה, כך ביום שני האחרון חוו אלפי הישראלים בבריטניה כשקפצה להם ההתראה מהחדשות על ״ירי טילים על ירושלים״. הלב נדרך והראש מתחיל לדאוג למשפחה ולחברים איכן הם כעת והאם הם בסדר.

למרות שהיא תמיד בליבנו, החיים רחוק מישראל והניתוק עושים את שלהם, התרגלנו לחיים בקצב רגוע – קצב בריטי – כשמה שמעסיק בחדשות הוא בעיקר עדכוני מזג האוויר. בשבוע שעבר, ברגע אחד, התפוצצה הבועה, וכמו נתלשנו מהמציאות הזו, המרחק מצטמצם והראש טרוד מרבית הזמן במה שקורה בישראל.

התמונות מהארץ של מיליוני אחינו רצים למקלטים באמצע הלילה, טילים פוגעים בבתים, הרוגים ופצועים בעורף, מדאיגות ומרתיחות אך הן לא משהו שקרה בפעם הראשונה. מה שהוסיף למתח והדאגה הפעם זה גל עכור של פרעות בעיקר של ערבים ביהודים בישובים מעורבים, אלימות קשה ומעשי לינץ, שריפת חנויות, עסקים, מכוניות, בתים והנורא מכל שריפה של עשרה בתי כנסת.

קווינו לחשוב, שמראות כאלו שייכים להיסטוריה הקשה של העם היהודי בגלות ולא יקרו עוד, בטח ובטח שלא במדינת היהודים. יהיה השיוך הפוליטי אשר יהיה, אף יהודי בישראל או בעולם לא יכול לקבל דבר כזה.

האנטישמיות בבריטניה מרימה את ראשה

המערכה הצבאית מול החמאס בעזה והפרעות הקשים בישראל העלו את הדריכות ועוררו חשש בקהילות היהודיות והישראליות בממלכה מהתפרצות אנטישמית. למרכז לונדון התקבצו אלפי אנשים – רובם המכריע מוסלמים – ובעידוד של נבחרי ציבור הידועים כאנטי ישראלים אנטישמים כ ג'רמי קורבין (מנהיג מפלגת הלייבור הקודם) הפגינו וקראו קריאות נאצה לישראל וליהודים.

עם התגברות המתח וההפגנות החשש מחיקוי מקומי ומעשים אנטישמיים הגיע לשיא ותחושת הביטחון היתה נמוכה. בלונדון ובערים שונות ארעו תקריות אנטישמיות שבהם מוסלמים קיללו ותקפו יהודים. שירותי הביטחון של הקהילה היהודית בהובלת ארגון לֹCST נמתחו עד הקצה. אחד ממתנדבי האבטחה של הארגון סיפר לי שכבר 4 ימים שהוא לא ישן בבית ולא הגיע לעבודה במשרד בשל הפעילות המוגברות לשמירה על ביטחון היהודים.

ביום שישי התממשו החששות. שיירה של כלי רכב עם דגלי פלסטין ורמקולים עשתה את דרכה בצפון לונדון בלב הריכוז היהודי הגדול של העיר בשדרה המרכזית של שכונת פינצ'לי תוך קריאות אלימות ואנטישמיות מעוררות חלחלה (לא אוכל לחזור עליהן כאן). תיעוד של אחד המקרים הפך ויראלי במהירות והגיע גם לכלי התקשורת המרכזיים.

המקרה זעזע את בריטניה, עורר סערה וגרר גינויים כולל מראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון שכתב בחשבון הטוויטר שלו: ״אין שום מקום לאנטישמיות בחברה שלנו. לקראת חג השבועות, אני עומד לצד יהודי בריטניה שלא צריכים לסבול את הגזענות המבישה שראינו היום״.

למרות הגינוי ההכרחי והברור, רב בית כנסת ״יונייטד סינגוג״ בצ'יגוול, אסקס, הרב רפי גודווין הותקף ביום ראשון ונחבל קשות מלבנה שהוטחה בראשו ע״י פורעים אנטישמיים. לפי עדי ראיה, שני הפורעים צעקו ״הנה יהודי״ לפני שהתנגשו עם רכבם ברכב של הרב. המשטרה מיהרה לעצור 2 חשודים שכנגדם הוגש כתב אישום חמור. המקרה זעזע את הקהילה היהודית בממלכה ובעקבותיו תוגברה אף יותר השמירה של בתי הכנסת.

עצרת התקווה

ביום ראשון בזמן שבישראל התחילו את החזרה לשגרה אחרי הפסקה האש, תחת אבטחה כבדה ביותר, התכנסו סמוך לשגרירות ישראל בלונדון אלפי אנשים לעצרת תמיכה והזדהות עם ישראל ונגד הטרור והאנטישמיות.

למרות איומים של מוסלמים, שמים אפורים, גשם בלתי פוסק ואחרי שהמערכה בישראל הסתיימה, הצטרפו לעצרת אלפי אנשים והיוו פסיפס מיוחד של יהודיים מקומיים, ישראלים, דתיים ולא דתיים עם ובלי כיפה ואפילו בריטיים מן השורה שבאו לתמוך.

על בימת העצרת עלו בזה אחר זה לנאום ראשי הארגונים היהודיים, שגרירת ישראל וכן נציגה מהפרלמנט הבריטי שהדגישה את תמיכה ממשלת בריטניה בישראל לצד הצורך בהגברת המאבק באנטישמיות.

אחד מרגעי השיא בעצרת אירע כשמתוך הקהל עלתה שירה חזקה ועוצמתית של ״עם ישראל חי״, תחושה מיוחדת ומרגשת של תקווה ועם חזק ומאוחד הציפה את כולם, בגשם שוטף התפתחו ריקודי שמחה והנפת דגלי ישראל בגאווה.

כוכבת הסברה

ברשתות החברתיות התארגנו קבוצות רבות שגייסו משפיעני רשת להסברה הישראלית ואלפי ישראלים ויהודים מקומיים הוסיפו לתמונת הפרופיל שלהם מסר של תמיכה בישראל.

באחד הימים בהתכתבות (בענייני עבודה) עם עו״ד אנגלי בכיר הוא מצא לנכון להוסיף בסוף המייל ״ראית את הראיון עם השגרירה החדשה? היא ממש טובה״ הוא כתב. בפגישה נוספת עם יהודים מהקהילה, גם הם טרחו לציין ״לישראל יש כוכבת הסברה חדשה בבריטניה״. גב׳ חוטובלי, השגרירה החדשה (גילוי נאות, ידידה אישית. ש.ק) מרואיינת חריפה שמציגה באנגלית שוטפת את הצד שלנו הייטב ללא חשש או הורדת ראש. מתחילת המערכה צוות השגרירות, הדוברות והשגרירה פעלו ללא הפסקה ליצור תמיכה נרחבת בישראל בפעילות דיפולמטית מול הממשלה הבריטית, תדרוכים עיתונאים והופעות רבות בכלי התקשורת המקומיים עד כדי כך שבשלב מסוים היה נראה שאין שעה שהשגרירה לא מתראיינת בערוץ זה או אחר.

אולי תרצו לקרוא עוד כתבה על אנטישמיות בלונדון:

אנטישמיות בבריטניה: שיא של אירועי שנאה נגד יהודים בשנת 2018