אמנות  תיאטרון חיפה

אמנות תיאטרון חיפה

משימה קשה ביותר להצחיק קהל במשך כל ההצגה ולא לאבד את תשומת לבו ועירנותו. ההצגה אמנות של תיאטרון חיפה מצליחה לעשות זאת. קשה לתאר איך נושא שאינו מורכב במיוחד מצליח לרתק קהלים מגוונים במדינות רבות, בכ-35 שפות שונות.

הסיטואציה האנושית שבמחזה והדינאמיקה הרגשית בנושא החברות וכן ההתייחסות לאמנות, נראים כנראה בדיוק אותו הדבר בכל מקום בעולם.

המחזה אמנות הוא אחד מהמחזות המצליחים והידועים של המחזאית הצרפתיה-יהודיה יסמינה רזה. הוא עלה בבכורה בשנת 1994 בתיאטרון שאנז אליזה בפריז והפך עד מהרה להצלחה ברחבי העולם: הוא הוצג בזה אחר זה בבירות ערים רבות בעולם, ובין שאר הפרסים זכה גם בפרס טוני בארהב ובפרס מולייר, בצרפת.

יסמינה רזה (נולדה בשנת 1959), נמנית עם דור המחזאים הצעירים הבולטים של זמננו. מחזותיה וספריה זכו להצלחה רבה בצרפת ומחוץ לה.

מאמרים קשורים

שני המחזות הראשונים זכו בפרס מולייר. המחזה אומנות זכה להצלחה עולמית מסחררת והיווה פריצת דרך בעולם התיאטרון העכשווי ואף הועלה על הבימות בישראל והוצג בתיאטרון בית לסין בשנת 1996 בהשתתפות השחקנים יוסי בנאי ,ששון גבאי ואבי אוריה. בשנות ה-90 הרחיבה רזה את יצירתה גם לכתיבת תסריטים ופרוזה.

המחזה, עוסק בידידות ארוכת שנים בין שלושה גברים שמועמדת למבחן עי ציור.

סרג’, רופא עור,(אוהד קנולר מגלם את הדמות באמינות) רוכש ציור מודרני שכולו מלבן לבן בסכום עתק של לא פחות מ-200,000 (במקור היה פרנקים אבל בגירסה העיברית לא מוזכר המטבע אבל ברור לגמרי שגם בשח מדובר בסכום מכובד) . חברו הטוב , מארק (רמי הויברגר שנכנס לנעליו של דטנר שגילם אותו לפניו) מזדעזע מכך שהוא קורא לחתיכת בד צבועה לבן אמנות ותוקף את החלטתו. בתווך עומד החבר השלישי, איבאן (נורמן עיסא שזכה בפרס התיאטרון 2012. וגם למחיאות כפיים באמצע ההצגה) המנסה לפייס בין השניים, מה שמוביל לתוצאות קטסטרופאליות המפרקות חברות שעמדה איתנה זה 15 שנה.

המחזה אמנות שואל מהי אומנות? אך בה בעת גם עוסק בחברות בין גברים. בחיים ובאנושיות. ויכוח על מחירה וערכה של אמנות הופכת לדינמיקה רגשית על משמעותה של חברות, על אהבה וסובלנות ועל אנשים שחושבים אחרת.

נתן דטנר ביים בתיאטרון חיפה הצגה מצחיקה מתוחכמת שמצליחה לגעת בכולנו. הבתים של שלושת החברים מתבססים על אותה תפאורה בתזוזה קלה של קירות. בכל בית נחשפת תמונה אחרת שמאפיינת את בעל הבית. (עיצוב תפאורה: אבי שכוי).

הנוסח העברי השוטף והעכשווי הוא של ניסים אלוני.