הכאב הנורא על ההפקרות הביטחונית בעת האחרונה מתערבב בתחושת תסכול על חוסר יכולתה של המנהיגות לתת תשובות הולמות לטרור הרצחני. הציבור אינו מומחה לביטחון, אבל בחושיו הבריאים הוא דוחה על הסף את הקלישאות שאין פתרון צבאי לטרור. באמת אין פיתרון? האם הטרור לא מוגר במקומות שונים בעולם כאשר פעלו נגדו בנחישות? וכי אנו עצמנו לא ידענו להילחם בטרור, קודם שהשתלטה עלינו הקונספציה האבסורדית של אוסלו, שלפיהן הפתרון לטרור הוא מתן נשק למחבלים והקמת ערי-מקלט עבורם? מי שטוען אין פתרון, אומר בעצם דבר אחד שהוא איננו יודע למצוא פתרון. מי שאינו מבין כי אויב צריך להכריע ושעל מכה צריך להשיב במכה כואבת שבעתיים ילך לביתו ולא יעמיד בסכנה את חייהם ושלומם של מיליוני יהודים.
אבל השאלה שעלינו כיהודים מאמינים, לשאול היא איך קרה הדבר שפתאום איננו יודעים להתנהג ככל מדינה נורמאלית? מדוע הוכו קברניטי המדינה בעיוורון כה נורא? למה אנחנו, שהיינו סמל ומופת לפתרונות צבאיים מבריקים ולעמידה גאה ונחושה מול הטרור, נהפכים פתאום לחדלי-אישים רפי-ידיים? אפשר לתת לכך הסברים, אבל יש דברים שמעבר להסברים. גם תהליכים טבעיים מנווטים למעשה על ידי ההשגחה העליונה. הקבה הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל, ואם אנו רואים שפתאום אין הברכה שורה במעשה ידינו, אי-אפשר להסתפק במתן הסברים טבעיים, חברתיים, פוליטיים או צבאיים. תורתנו קובעת, שכאשר מתרגשת צרה על עם-ישראל, אסור לתלות את הדבר בגורל העיוור או במקריות. חייבים להבין שזהו איתות משמיים שצריך לעורר לתשובה ולתקן המעשים. כך נהגו מרדכי ואסתר בימי גזירת המן. הם היו יכולים להסביר את הגזירה בהסברים רציונאליים, ולנסות להעביר את רוע הגזירה על-ידי שתדלנות ופעילות טבעית מקובלת. אבל הם הבינו שהמהפך הפתאומי הזה משוויון-זכויות והתערות בחיי פרס ומדי, לגזרת ההשמדה הנוראה בדברי ימי ישראל הוא איתות חד מלמעלה. לכן שמו את הדגש על צום ועל קריאה לתשובה וזעקה לאבינו שבשמיים.
כאשר שבו היהודים אל אביהם שבשמיים החל הגלגל להסתובב לכיוון השני באותה פתאומיות דרמטית. המן בא אל אחשוורוש שמח וטוב-לב, כדי לקבל אישור פורמאלי פעוט לתלות את מרדכי, ופתאום נצטווה להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובות העיר ולקרוא לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. כעבור זמן קצר כבר היה תלוי על העץ אשר הכין למרדכי.
ודאי שצריך לפעול באמצעיים הביטחוניים והמדיניים כדי להגן על חיי היהודים, אבל הרבה יותר חשוב להחזיר לנו את הברכה האלוקית. זאת אפשר להשיג רק על-ידי חיזוק היהדות שלנו, של כולנו. זה הזמן לחזק את האחדות היהודית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במצוות פורים משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. חשוב לחזק את אמצעי הביטחון הרוחניים הנחת תפילין, מזוזות כשרות, צדקה, אמירת כמה פרקי תהילים מידי יום וכדומה. ההתחזקות הרוחנית תביא מייד להתעשתות של המנהיגות המדינית והצבאית, עד שנזכה לונהפוך הוא החשוב ביותר מהפך הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח-צדקנו.
מאמרים קשורים
ההרשמה לליל סדר ציבורי בבית חבד החלה.
לפרטים: 020-8802-1000
שלוחה: 225
