‘איבנוב’, אחד המחזות המוקדמים של צ’כוב, נכתב לפני 121 שנה בתוך עשרה ימים כשהמחזאי רק בן 27. בימים אלה עולה הפקה מצוינת של המחזה בכיכובו של קנת בראנה, ומלבדו מלאה הבמה בשחקנים מצוינים שהופכים כל תפקיד משנה לפנינה.
איבנוב, בשנות ה-40 לחייו היה בצעירותו כנראה כריזמטי, מרשים ומלא אנרגיה. כעת, נשוי ובחובות, הוא נתקף במשבר גיל העמידה או אולי פשוט בדיכאון קליני. הוא משרה אווירת נכאים על סביבתו ובראש ובראשונה על אשתו, אנה פטרובנה, יהודיה, שאותה הוא נשא בניגוד למוסכמות החברתיות והיא עומדת למות משחפת. הרופא המטפל בה, אידיאליסט חסר פשרות, מביע את סלידתו המתמדת מהתנהגותו של איבנוב, אבל כנגדו מופיעה בחורה צעירה המאוהבת בגבר המתבגר למרות פער הגילים וההבדלים ביניהם.
‘איבנוב’, בגרסה הנוכחית, תורגם מחדש עי טום סטופרד, שהעניק לתרגום בשלות ורלוונטיות. האנגלית קולחת ונשמעת זורמת ועכשווית. הבמאי, מייקל גרנדג’, עשה עבודה מצויינת, כשכל אחד מהשחקנים מצליח לבלוט ולהיחרט בזיכרון. גם התפקידים הקטנים משאירים רושם גדול. ג’ינה מקי בתפקיד אנה פטרובנה מרגשת כאישה הזנוחה והחולה וממולה אנדריאה רייסבורג, שחקנית צעירה ומבטיחה, בתפקיד סשה הצעירה חדורת האופטימיות הדבקה במשימה להציל את נפשו של איבנוב. גם קווין מקנאלי בתפקיד לבדב, בולט בסצנות מצוינות לצידו של בראנה. עבודת האנסמבל יפה וקשובה וגדושה ברגעים קומיים, שמדגישים את הטריוויאליות שבחיים במחוז נידח, הרחק מהעיר הגדולה. גם התפאורה האסתטית והאפקטיבית של כריסטופר אורם עוזרת להשרות את האווירה המתאימה ולהעביר את תחושת המקום.
כיף לראות את קנת בראנה בהופעה בימתית אחרי שנים לא מעטות שבהו עבד במקביל גם כבמאי וכשחקן קולנוע. הוא מפגין וירטואוזיות מרשימה ורב-גוניות בתפקיד איבנוב ומצליח ליצור רגעים קומיים גם בשיא הטרגדיה והאומללות. על אף חולשותיו והתנהגותו ההפכפכה אנחנו מצליחים להזדהות עם האנושיות של איבנוב.
הדמות של איבנוב מזכירה לא מעט את דמותו של המלט (שאף מוזכרת במחזה), ולשם סגירת מעגל, המחזה שיסגור את עונת המחזות הללו יהיה ‘המלט’ בבימויו של בראנה עם ג’וד לאו בתפקיד המלט. אם לא תשיגו כרטיסים ל’איבנוב’, וכל יום ב-9.30 בבוקר כבר משתרך תור לפני קופות התיאטרון, לפחות יש למה לחכות בהמשך העונה.
