מנהלי פסטיבל הקולנוע העתיד להתקיים בקיץ באדינבורו נכנעו ללחצו של הבמאי הבריטי קן לאוץ’ והחזירו את סכום הכסף שהיה מיועד למימון שהותה של טלי שלום עזר המקרינה באירוע את סרטה סרוגייט. לאוץ’ נענה לדרישותיהם של ארגונים פרו-פלסטינים בסקוטלנד שהפגינו נגד שיתוף הפעולה עם שגרירות ישראל בלונדון וקרא להחרים את הפסטיבל. הוא הודיע כי בצער רב הוא מוצא לנכון לקרוא לכל מי שמתכנן לבקר בפסטיבל להדיר את רגליו ממנו על מנת להביע את תמיכתו באומה הפלסטינית. לאוץ’ נימק זאת במעשי הטרור והטבח שישראל ביצעה בעזה, מה שהופך את הכסף לתרומה שאין לקבלה.
ההנהלה נענתה לקריאתו של הבמאי והחזירה את הכסף 300 פאונד לשגרירות. היא הסבירה זאת בטענה שבכך היא נענית לקריאת שנעשתה על ידי לאוץ’ בשם קהילת שוחרי הקולנוע. אולם עד מהרה הסתבר כי הלחץ שהפעיל הקולנוען נעשה בשמו בלבד, ללא שום קשר למה שנקרא קהילת הקולנוע ועובדה זו עוררה רוגז בקרב רבים המאשימים את הפסטיבל בכניעה לתרבות של סתימת פיות הנובעת משיקולים פוליטיים.
ג’רמי אייזקס, מייסדו של ערוץ 4, כינה את ההתנהגות של ההנהלה והבמאי גם יחד כמחרידה והוסיף כי היא מעוררת בו שאט נפש. הוא גילה כי לאוץ’ תמיד היה זה שהתנגד להטלות חרם ולצנזורה כלשהי במהלך השנים בהם ניהל את הערוץ. הכניעה של הפסטיבל לתכתיבו של האיש שכביכול דיבר בשם חובבי קולנוע מבישה, לדעתו, לא פחות. הוא הוסיף כי פסטיבל צריך לעודד יצירות קולנועיות של ישראלים וערבים ולא להטיל חרם על כמה מהם.
טלי שלום עזר עצמה הביעה אכזבה מההחלטה, אולם סרטה יוצג בפסטיבל בכל זאת שכן ההנהלה החליטה לשלם מכיסה את הסכום המדובר. מסתבר, שעד לפני התערבותו של לואץ’ הודיעה הנהלת הפסטיבל לשגרירות כי אין בדעתה להיכנע ללחציהם של הארגונים.
הבמאי עצמו ידוע כאנטי-ישראלי עקבי ובשנות התשעים ניסה להעלות מחזה בלונדון, בשם פורענות שעסק בשיתוף פעולה כיבול של כמה ממנהיגי יהדות הונגריה עם השלטון הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה.
