העלילה מביאה מספרת על ששה בוגרי אוניברסיטה החוזרים לקולג’ לפגישת מחזור, רבע מאה מאז שסיימו את הלימודים. לכולם עבר משותף אך הווה שונה עם קשת מקצועות רחבה: שר בממשלה, רופא, כומר, פקיד ממשלתי וכתב שערוריות ורכילויות במספר צהובונים. ביחד הם חוברים למפגש שבמהלכו הם משילים בהדרגה את עורם הבוגר והמפוכח וחוזרים לימי נעוריהם הסוערים.
מי שעוזרת לכל זה לקרות היא רוזמרי, משאת נפשם של כל הבחורים בזמנו (לא לשכוח שמדובר בשנות ה-50 כשמספר הנשים הלומדות באנגליה היה קטן הרבה ביחס לגברים) וכיום אישה מיושבת בדעתה, הנשואה לדיקן הקולג’.
כולם מחכים לחבר המיסתורי ורב הפעלים שאיש לא יודע היכן הוא היום, אך בתקופת הלימודים היה עבורם מעין גורו נערץ. אולם במקומו מגיע מר סנייל, מבקר מקרי שלא היה מעולם בקולג’, ורק חלם על חוויה שכזאת – טיפוס משעמם למדי שאיש לא מצליח לזכור את שמו.
הוא מקבל את החדר של הסטודנט הנעדר, אותו חדר שאליו מגיעים כולם למסיבת השתכרות סוערת (חוץ מרוזמרי שמגיעה בהיחבא להתוודה על געגועיה לבחור, ונאלצת לחפש מסתור כדי שלא להיתפס). כשהשרת הראשי עוזב ומשאיר את הקולג’ נעול ואת המפתחות מפקיד בידי דוקטורנט צעיר ולא אחראי יוצאים העניינים מכלל שליטה.
מה שמתחיל כקומדיה חברתית שנונה למדי מתפתח בהדרגה לפארסה מטורפת מלאה גגים לשוניים ופיזיים. ההפקה משלבת מספר ז’אנרים והמחזה מתפתח לכיוונים בלתי צפויים מבחינה סגנונית. מה שמעניין בכתיבה של מייקל פרייאן הוא איפיון הדמויות; מדויקות ומוכרות ומאוד אנגליות מצד אחד אך גם מאד אוניברסאליות במקביל. הבימוי והמשחק מהוקצעים והאקטואליות של הטקסט מתחזקת עוד יותר כשאנחנו רואים את השר שנתפס עם המכנסיים למטה (תרתי משמע) מנסה להימלט משערורייה תקשורתית. נשמע מוכר מן הסתם, והרבה יותר מצחיק מלקרוא על זה בעיתון.
עד 16/12. ב’-שבת 19:30, ג’ ושבת גם 15:00. £45-£15.
Comedy Theatre
Panton St, SW1
Tel: 0870-060 6637
Tube: Piccadilly Circus
