רבות דובר על המספר הרב של הבדיקות הרפואיות שנשים בהריון נוהגות לבצע בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם. בבריטניה, אם מדובר בהריון תקין, מציע ה-NHS שתי בדיקות אולטרא-סאונד (שקיפות עורפית בשבוע ה-12 וסקירה בשבוע ה-24). בארץ נהוג לעשות אולטרא-סאונד כבר מגילוי ההריון (אפילו בשבוע השישי) ובהמשך סקירת מערכות מורחבת, הכוללת אולטרא-סאונד נוסף. בדיקת מי השפיר מומלצת לכל אישה מעל גיל 35 בישראל, ובבריטניה מוצעת, אך לא כהמלצה רפואית חד-משמעית.
בישראל הטיפול מבוסס על רופאים, אך בבריטניה יש אמון רב של המערכת הרפואית במיילדות. כלומר, התערבות רפואית נעשית רק במקרה הצורך, והמעקב מתרחש בבית חולים לפי בחירה איזורית. אם זה לא הריון בסיכון (הריון מרובה עוברים ולאישה אין בעיות בריאות כלשהן) אז אפשר שהיא לא תראה רופא לאורך כל ההריון, אפילו לא בלידה.
ההסתמכות על המיילדות ממשיכה גם בלידה, ובלונדון ניתנת בחירה: לידה בבית חולים, במרכז לידה (Birth Centre) בביהח (מקביל לחדר לידה טבעי בישראל) או לידת בית, בליווי מיילדת, והכל ללא תשלום. במרבית בתי החולים אין מניעה מליווי היולדת על ידי דולה (תומכת לידה), והיא מועסקת באופן פרטי על ידי היולדת. המחיר? כ-600 פאונד לליווי לידה. ישנה גם אפשרות ללדת בבריכת מים מיוחדת (ללא עלות) בבית או בבית חולים, מה שבארץ נחשב נדיר ולא מומלץ על ידי המערכת הרפואית הממוסדת. גם מדיניות השחרור מבית החולים שונה; בלידה תקינה בבריטניה ניתן להשתחרר לאחר שש שעות מהלידה, אם היולדת בוחרת בכך. בישראל, 24 שעות לאחר הלידה נחשב לשחרור מוקדם.
בדיקות ארכאיות
לשיטה הבריטית יתרונות רבים. אין ספק שהיא יותר תומכת לידה טבעית, מאפשרת לאישה חופש בחירה גדול יותר ומקטינה את ההתערבות של הממסד הרפואי. עם זאת, חשוב לציין שאיכות הטיפול בבתי החולים ושל המיילדות אינו אחיד, ולעיתים נתקלים בתופעות ארכאיות. כך למשל, בבית חולים לונדוני, במהלך מעקב הריון שגרתי, מיילדת מדדה בסרט מידה את גודל הבטן שלי, על מנת, לדבריה, לראות כמה גדל העובר.
לעומת זאת, הרפואה הפרטית בלונדון נחשבת לטובה יותר והעלות בהתאם. המחירים לבדיקת אולטרא-סאונד, לדוגמה, הם כ-180-200 פאונד לבדיקה והתייעצות עם רופא, כ-300-400 פאונד לסקירה מורחבת והתייעצות עם רופא וכ-600-1000 פאונד לבדיקת מי שפיר פרטית. אפשר גם ללדת בבית חולים פרטי, אך התענוג יקר. בבית החולים פורטלנד המוערך, לדוגמה, מחיר לידה בליווי צמוד של רופא פרטי הוא כ-7,000 פאונד (ללא הבדיקות), לא כולל אפידורל (עוד כ-850 פאונד) או התערבויות נוספות (כגון ניתוח קיסרי או לידת מלקחיים) עליהן גובים תשלום נוסף.
המכשור שונה
יש נשים ישראליות המעדיפות להשלים בדיקות באופן פרטי או בארץ, גם אם הן מרוצות מאיכות הטיפול בלונדון. יעל שחר (39), עצמאית שמתגוררת פה 11 שנה, היא אם לשניים שנמצאת כרגע בהריון שלישי. במהלך כל אחד מההריונות היא עשתה את אחת הסקירות (מוקדמת או מאוחרת) בארץ, וכן, ניגשה פעמיים באופן פרטי לבדיקת מי שפיר. שחר מרוצה מאיכות הטיפול וממעקב ההריון בלונדון, ומציינת כי הוא השתנה לטובה לאורך השנים. לא מזמן חזרנו מביקור בארץ, ועשיתי שם את הסקירה המאוחרת, אבל לא הרגשתי שזה שונה במיוחד מהסקירה כאן, היא מספרת. אולי בארץ המכשור קצת יותר מתקדם, יש תלת-מימד או ארבע-מימד, אבל זה ההבדל היחיד. את בדיקות מי השפיר שחר עשתה בלונדון פעמיים באופן פרטי ופעם אחת דרך ה-NHS. אפשר לחכות יום שלם בתור לבדיקת מי שפיר אם זה לא פרטי. המיילדת הייתה איתי כל הזמן בחדר הלידה, ומחברות בארץ שמעתי שזה אחרת.
גם לנועה שורר (38) יש חוויות טובות מההריון והלידה בלונדון. שורר, מנהלת פרוייקטים בנוקיה, המתגוררת בלונדון כשש שנים, ילדה את בנה השני לפני מספר חודשים. לדבריה, אין היסטריה כמו בארץ. ההריונות שלי נחשבו הריונות בסיכון ולקחו את זה ברצינות. הרבה אנשים מזלזלים ב-NHS, אבל לזכותם ייאמר שמעקב ההריון שלי היה קפדני והרגשתי מאוד בטוחה.
לחני בן שימול (32), מאמנת אישית המלווה נשים בהריון והורים לאחר לידה באופן פרטי ובסדנאות, יש מקור טוב להשוואה. היא אם לחמישה – שניים נולדו בישראל, השלישי בסינגפור ואילו התאומים (בני שנתיים) נולדו כאן. בן שימול אומרת שעל אף שהליווי הרפואי היה מצוין בלונדון, גם בהריון וגם בלידה, היה בו משהו מאוד טכני, בלי הרבה ‘סמול טוק’, מאוד מכוון מטרה. בישראל וגם בסינגפור היו יותר פתוחים, והיה יותר רגש מעורב. את המעקב עשתה בן שימול דרך ה-NHS בלבד, לא הזדקקתי למי שפיר והרגשנו שאין צורך להוסיף בדיקות מעבר למה שנתנו לנו.
