בת המשפחה שאיתי: אני נכנסת כאן לחנות של החולצות, טוב? אני צריכה לעשות כמה השלמות.
אני: אין בעיה, אני רואה שיש כאן אוהל עם כל מיני עיסויים, אולי אלך להתרגע קצת.
האחראי על העיסויים: איך אפשר לעזור לך?
אני: איזה סוגים של עיסויים יש לכם?
האחראי: יש שיאצו, יש רפלקסולוגיה ויש שוודי.
אני: אין סתם נעים בגב?
האחראי נותן מבט תוהה.
אני: העניין הוא שהמסזים הרגילים קצת אגרסיביים מדי בשבילי. אני לא מאלה שנהנים מהכאב של המתיחות, אני מחפש משהו יותר עדין כדי לשחרר קצת את הסטרס, זה הכל.
האחראי: אני ממליץ על שיאצו עם רונן, הוא בחור עדין למדי וזה מצוין לסטרס.
כמה דקות אחר כך,
על מיטת הטיפולים
רונן: אז מה, ביקור מולדת?
אני: כן.
רונן: ומתי חוזרים?
אני: עוד שלושה ימים. אחחח, אפשר טיפה פחות לחץ על השכמות?
רונן: כן, ברור. אני אשתדל להיות קצת יותר עדין. התכוונתי מתי חוזרים לארץ, לתמיד.
אני: אין תכניות כאלה כרגע. לא בוער לנו לחזור.
רונן: אה, אתה לא ציוני?
אני: מה?
רונן: שאלתי אם אתה לא ציוני.
אני: זאת שאלה שאתה בדרך כלל שואל בזמן המסז?
רונן: למה, לא שאלה טובה?
אני: זאת לא שאלה מרגיעה במיוחד.
רונן: והתשובה?
אני: תראה, אני מכיר בזכותם של היהודים למדינה. אם היו שואלים אותי, לא בטוח שהייתי בוחר דווקא בפינה הזאת של העולם, אבל משנבחרה אני לא חולק על זכותם להקים כאן מדינה.
רונן: אבל?
אני: אבל זאת זכות, זה לא חובה. מי שרוצה לגור כאן, אני חושב שיש לו זכות לעשות זאת, ומי שמעדיף לגור במקום אחר בעולם, אז זו גם זכותו. אני לא מבין מה הבעיה עם זה.
אפשר קצת יותר בעדינות עם הכתף השמאלית?
רונן: ומה יקרה אם תהיה עוד שואה?
אני: סליחה?
רונן: אם תהיה עוד שואה.
אני: אתה מבין שאני באתי לכאן למסז, להוריד קצת את הלחץ, ואתה רוצה שנדבר על עוד שואה?
רונן: לא חייבים להיכנס לפרטים, רק מבחינת האפשרות התאורטית. הנה בכתף שמאל עשיתי לך הרבה יותר עדין, הרגשת בהבדל?
אני: לא.
רונן: אז מה, אתה לא מודאג מעוד שואה?
אני: לא הייתי מודאג מזה עד עכשיו. בכל מקרה, גם כאן יכולה ליפול איזה פצצה אטומית אם חמינאי יקום יום אחד על צד שמאל, לא?
רונן: איך אתה משווה? כאן אנחנו יכולים להתגונן. יש לנו את דימונה. יירה עלינו אטומי, נירה עליו בחזרה.
אני: אה, עכשיו אני רגוע. תגיד, אני יודע שזה 40 דקות, אבל אולי נשאיר קצת לפעם הבאה? או שתיתן לי הוראות להמשך בבית, נראה לי שדי הבנתי את הפרינציפ.
רונן: מה פתאום, הגענו עכשיו לעורף. כל הסטרס בגוף מתנקז לעורף. לא שחררת את העורף, לא עשית כלום.
אני: אוקיי. סוג של מטפורה, אתה יודע, זה שהעורף זה חלק כל כך חשוב, גם במלחמה זה ככה בעצם.
רונן: מה?
אני: לא משנה.
רונן: אתה לפחות מנסה להסביר אותנו שם?
אני: האמת לא יוצא לי הרבה, אני לא חושב שזה כל כך מעניין את האנגלי המצוי. הם לא אובססיביים כמונו לגבי פוליטיקה.
רונן: אנחנו בכלל לא אובססיביים. לי בקושי יוצא לדבר על פוליטיקה, האמת. טוב סיימנו. איך היה לך?
אני: מלחיץ.
* גיא שפר מדריך סיורים בעברית בקיימברידג? במהלך סופי השבוע. לפרטים נוספים:
07578-560-505
072-2172836 (קו ישראלי)
