היא לא נולדה לתפקיד, אבל בטבעיות וברגישות ועם יופייה המהמם, בתיה עופר (42), שבתה את לבם של הנוכחים באירוע צדקה, שהתקיים לראשונה בביתה בלונדון, בחודש אפריל האחרון. הערב נערך במטרה לגייס תרומות לעמותת הילדים הבינלאומית Make-A-Wish, המגשימה משאלות של ילדים החולים במחלה מסכנת חיים, ובו נחנך גם שיתוף הפעולה בין השלוחה הישראלית והבריטית של העמותה.
באירוע הרצה דר טל בן?שחר – ישראלי מומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה החיובית – שמחקרו מוכיח את האפקטיביות של הגשמת משאלה על התגברות על המחלה. את האירוע כיבדו בנוכחותם שגריר ישראל החדש מארק רגב ורעייתו ורד, הקונסולית רחלי שני ובעלה צחי, מנכל Make-A-Wish הבריטי גייסון סאקלי, ו?80 מכובדים נוספים, ביניהם אישטאג באייג, מנכל Make-A-Wish בפקיסטן מדינה שאין לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל, אבל יש לה שיתוף פעולה בתחום משאלות הלב.
כספי חתונתה נתרמו לעמותה
בתיה נושאת בתואר שגרירה של רצון טוב של העמותה, שלצדו לא רק כבוד, אלא גם השקעה רגשית עצומה ומעורבות בכל שלבי התכנון של האירועים שהיא יוזמת. אני חושבת שחלק ניכר מהכסף שנאסף לעמותה מגיע מהאירועים שיזמתי, היא אומרת בצנעה.
מעורבותה הבלתי נלאית בעמותה קשורה בעובדה כואבת: היא איבדה את אחותה שהייתה רק בת 26, ולכן מתן כוח לילדים להתמודד מול מחלות מסכנות חיים ממלא אותה שמחה. זה גם קושי גדול למשפחה ולסביבה, היא מוסיפה, אולי בגלל זה התקווה שמעניקה העמותה נכנסה לי ללב כל כך וגם היותי אימא לילדה שסבלה מעקמת, אמנם לא מסכנת חיים, גורמים לי לתת את כל כולי לעמותה.
היותה רעייתו (הרביעית) של עידן עופר (אחד הישראלים העשירים בעולם) מעמידה במרכז חייה את המשפחה המשותפת והמודרנית, כדבריה. יש להם שישה ילדים, אחד משותף, ובנוסף, היא מעצבת את בתי המשפחה, מטפלת באוסף האמנות שהוריש להם סמי עופר זל, ויש לה התחייבויות לירידי אמנות רבים בעולם, Frieze בלונדון ובניו יורק, למשל, להם היא מייעצת.
למרות עיסוקיה הרבים, היא מוצאת גם זמן לתת. אל Make-A-Wish היא התוודעה לראשונה דרך אירוע בביהס האמריקאי אותו ערך למען העמותה בנה החורג, גיל (שגם תרם את כספי בר המצווה שלו לשיפוץ חדר של ילד חולה). ואז בתיה החליטה לתרום את כספי חתונתה המפוארת עם עידן, שנערכה ב?2009, למען העמותה. עידן מאוד רגיש, למרות שהרבה אנשים לא יודעים את זה, היא מגלה, אני תומכת בו הרבה מהזמן, מארחת ארוחות עסקיות ונוסעת איתו להמון מקומות. אז אני תומכת בו במה שחשוב לו והוא תומך במה שחשוב לי, כמו שצריך להיות בזוגיות.
אחרי התרומה הגדולה הזו, דניס בר?אהרון, מייסדת העמותה הישראלית (ראו ראיון עמה בעמ’ 18), הציעה לבתיה להיות מעורבת בעמותה. חששתי, היא מתוודה, אבל החלטתי לנסות להקים עמותת ידידים לעמותה. עם הקשרים שלי, רתמתי את משרד עורכי הדין של רם כספי ומשרד יחצ, שמספקים שירותי פרו?בונו לעמותה, וחשבתי ללכת יותר על פאנים מקצועיים והתגבש בי הרעיון לעשות אירוע שנתי אקסקלוסיבי, שבו כל ידיד העמותה מאמץ משאלה אחת פעם בשנה.
גם אמנים נרתמו למשימה
לא עברו שנתיים ובתיה העלתה רעיון נוסף שיעזור בגיוס כספים למען הגשמת משאלותיהם של הילדים החולים. החלטנו לערוך מכירה פומבית של דברי אמנות, שזה מצב של Win-Win – אנשים תורמים כסף, אבל גם יוצאים עם משהו, וגם אמנים שחלקם צעירים ייהנו מזה. את המכירה הראשונה עשיתי אצלנו בבית בארסוף, שם גם לנו יש אוסף אמנות.
לאור ההצלחה, הפך האירוע – שנעשה בשיתוף עם סיגל מרדכי, מנכלית סות’ביז בישראל, וגלריית אלון שגב – למסורת שנתית שמשכה אליה את כל המי ומי בישראל. בהתחלה התמקדנו באמנים ישראלים ובשנים האחרונות כבר הבאתי היילייטים מחול – כמו עבודות של גף קונץ, ארון יאנג, טקאשי מורקאמי ודמיאן הירסט, היא מפרטת. הלכתי על עבודות לא יקרות, בסביבות 20-40 אלף דולר. ככה שבמקביל המשכתי עם ידידי העמותה ועם המכירה הפומבית ואחרי שעברתי ללונדון לפני שנתיים וחצי, חשבנו שאולי זה יותר מדי לפנות לאנשים פעמיים בשנה ועברנו לאירוע משותף אחד.
האירועים נערכו במלון דן אכדיה בהרצליה ובריץ קרלטון, וכעת בתיה עובדת על האירועים הבאים בישראל ובלונדון, ייתכן שבשילוב עמותה נוספת, כדי שנוכל להביא יחד איזה שם מפוצץ, היא אומרת. אני עושה מאמצים לגייס כסף בלונדון מהקהילה היהודית והקהילה הישראלית שיושבות כאן. את האירוע הראשון עשינו בעיקר לחברים ולחברים של חברים. האירוע הבא יהיה רחב יותר ולא רק לקהילה היהודית. בלונדון יש אפשרויות עצומות ואני רוצה למקסם אותן עבור העמותה. כמובן שנביא עבודות אמנות, אבל ברמת מחירים גבוהה יותר, ושירותים שאותם נציע למכירה פומבית, כמו שהייה באתר נופש יוקרתי, או משהו שקשור באופנה כדי להגיע לאירוע ברמה מאוד גבוהה צריך לעבוד עליו מאוד קשה; לגייס חסויות, לפנות לאנשים הנכונים שיוכלו לקנות שולחנות, לגייס פרסים לאירוע… זה המיקוד בלונדון, ובישראל אני מתמקדת במכירה הפומבית.
האם יש לך קשר עם הילדים והמשפחות בעמותה?
יצא לי לראיין ילדת משאלה בישראל, שלצערי נפטרה (היא מפסיקה לרגע ומנגבת דמעה) והיה לי קשה מאוד בתור אימא, אז אמרתי לדניס שאני לא יכולה לעשות את זה יותר… אבל לא מזמן פגשתי ילדת משאלה מקסימה בשם אלה (פניה מאירות שוב), המשאלה שלה הייתה להגיע ללונדון ולפגוש את השחקנים של לה מיזראבלה. היא הגיעה עם כל המשפחה המדהימה שלה, וכמובן שאירחנו אותם בבית. עוד ילד שאני בקשר איתו, שפגשתי דרך העמותה, זה אחמד דוואבשה, ילד פלסטיני שמשפחתו נשרפה על ידי קיצונים. כשקראתי על המקרה, מאוד הזדעזעתי, כמו רוב האנשים שקראו על זה אני מניחה. עידן אמר לי: את יודעת, אתם צריכים להגשים לו משאלה. אז חיכינו שהוא יהיה במצב טוב יותר ונסעתי לפגוש אותו. זו הייתה פגישה מאוד קשה בשבילי. פגשתי אותו בבית חולים ובמקום שהסבים המדהימים שלו, שלא משו ממיטתו, יבכו לי על שאיבדו את כמעט כל משפחתם אני בכיתי להם. נקשרתי אליהם מאוד ואני מבקרת אותו בקביעות מאז. מאחר שהוא מעריץ את רונאלדו, רכשתי עבורו תלבושת של רונאלדו, נעליים שרונאלדו עיצב ואביזרים אחרים, ושלחתי אליו לארץ.
ואיך לונדון בעינייך?
מדהימה מהרבה בחינות. קודם כל היא מאוד קוסמופוליטית ולא מרגישים בה זרים. להרבה אנשים יש מבטא, או מנהגים אחרים ואפשר להרגיש נוח אפילו אם לא שייכים. יש לה להציע הרבה בתחום, החינוך, התרבות והאמנות כמובן, ומבחינה גיאוגרפית נוח לגור בה. כמי שנוסעת הרבה לישראל, היה לי קשה יותר לגור בניו יורק. מה שאני פחות אוהבת זה כשבחורף בשלוש כבר יורד החושך – אולי אקנה לעצמי בשנה הבאה את ה?Mood Lamp. מבחינתי, הים, השמש והשמיים הכחולים שווים הכל, וזה חסר לי לפעמים בלונדון.
גם היום כשהיא גרה בלונדון, היא מוצאת את עצמה הרבה מאוד מהזמן מטפלת בענייני העמותה. זה משהו שהוא כנראה חזק ממנה, היא אומרת. פגשתי את עידן דרך מיזם בטר פלייס שמשמעותו מקום טוב יותר לצערי הפרויקט לא צלח אבל אני ממשיכה בדרכי שלי ליצור מקום טוב ולעשות את העולם טוב יותר לאחרים בדרך שלי כשיש לי זמן פנוי.
_____________________________________
העוצמה
שבהגשמה
מהו סוד כוחה של הגשמת משאלה? ראיון עם דניס בר?אהרון, מייסדת ומנכלית העמותה בישראל
עמותת Make-A-Wish נוסדה בעקבות סיפור אמיתי שהתרחש ב?1980, כאשר ילד בשם כריס מפיניקס אריזונה (ארהב), שחלה בלוקימיה אמר לאימא שלו: אבל רציתי להיות שוטר , כך מספרת דניס בר?אהרון (54), מייסדת ומנכלית עמותת Make-A-Wish הישראלית. אמו, בעזרת המשטרה המקומית וכל תושבי האזור, עזרו לו להגשים את משאלת לבו להיות שוטר, והוא אף רשם דוחות ועצר פושעים. אחרי שבוע הוא נפטר ואמו החליטה, בעזרת תושבים מקומיים, להמשיך את הפעילות. 383,000 משאלות התגשמו מאז ברחבי העולם, ב?48 המדינות שבהן יש נציגות לעמותה.
את דניס, אישה מרשימה בעלת רעמת שיער זהובה ומבט חודר, רך וחם, אני פוגשת לשיחה במשרדי העמותה ברעננה, שאותה היא מנהלת בעברית קולחת מתובלת בביטויים באנגלית. היא נולדה בניו יורק, גדלה בישראל, אך את רוב שנותיה עשתה בלוס אנגלס ועלתה ארצה לפני 25 שנה כשנישאה לאבי (יש להם שלושה ילדים), וכיום היא מתגוררת בעיר ימים בנתניה.
לפני 22 שנה, נפטר אחי דיוויד ספירו מסרטן, היא נאנחת ומצביעה על תמונה בשחור?לבן של עלם חן התלויה על קיר משרדה, המכוסה גם בתמונות של עשרות ילדים מחייכים המגשימים משאלות לב. הוא היה פילנתרופ, ולכן החלטנו אני, ובעלי אבי, להקים בשמו את העמותה לפי המתכונת בארהב, שאותה הכרתי מפעילות התנדבותית כשהייתי סטודנטית. מאז ההקמה, לפני 20 שנה, הגשמנו כ?2,700 משאלות המסווגות לקטגוריות: מה הייתי רוצה להיות (מלכה, טייס, נגן בפילהרמונית…), מה אני רוצה לקבל (סירת פיראטים, מחשב, כלב שיצו ), את מי אני רוצה לפגוש (טום קרוז, ביונסה ), לאן אני רוצה לנסוע (לדיסנילנד, לביג בן או לפגוש את סבא וסבתא בארגנטינה שאני מכיר רק בסקייפ ) ואפילו מה אני רוצה לתת (כמו אסתי, ילדה חולה וכישרונית, שעל קיר משרדנו מתנוסס עץ המתנות שהיא ציירה, אוהבת לחלק מתנות לילדים חולים).
לא כל משאלה יכולה להתגשם, כמובן. טיסה לירח תביא את הילד לסימולטור בנאסא, לדוגמה. העמותה גם לא תעניק מכונית לילד, לא תיתן תואר אקדמי ולא תטפל בשיניים. הילדים שזכאים להיכנס למסגרת הם בני 3-18 שסובלים ממחלות קשות ומסכנות חיים, כולל נפגעי פעולות טרור שמצבם היה קריטי. העמותה מוכרת בארץ ומגיעים אליה פניות בעקבות הפרסום הרחב, אבל בעיקר מעובדות סוציאליות בבתי החולים. בדכ משתמשים במשאלה ככלי לעזור לילדים שאין להם אנרגיות להמשיך להתמודד עם טיפולים כימותרפיים ואז אומרים להם: עוד טיפול אחד, כי מיקי מאוס מחכה לך…, מסבירה דניס.
עמותה ללא גבולות
אנחנו לא מבדילים בין דתות, עדות ורקעים שונים. המאבק היחיד הוא על חיי הילדים, מפרטת דניס. היא והצוות משתתפים במהלך השנה בכנסים בינלאומיים, המיועדים לחשיבה משותפת בגיוס כספים אפקטיבי, שיפור דרכים להגשמת משאלות, התמודדות עם סיפורים טראגיים, ואיך לומדים להכנס לחיים של הילדים וגם לצאת משם. דניס שמחה לבשר לי שהנואם המרכזי בכנס שיתקיים באריזונה ב?2017 יהיה דר טל בן?שחר.
תקציב העמותה בארץ עומד על 5.5 מיליון שקלים, שחלקם נתרמים בפרו?בונו, כמו למשל הופעות אמנים, מחשבים, יחסי ציבור, או משרד עורכי הדין שמבצע את הפעילות המשפטית בחינם. פה גם נכנס נושא גיוס הכספים מקהילות יהודיות בעולם, ושיתוף הפעולה החדש שנוצר בבריטניה ובאוסטרליה – לשם יצאה דניס בשנה האחרונה כדי לשלב פילנתרופים יהודים בפעילות העמותה. אנחנו מתחלקים 50/50 בגיוס כספים שנערך בטריטוריה שלהם, והם שמחים על השיתוף והרחבת רשימת התורמים, מסבירה דניס. את המודל הזה מעוניין לאמץ גם אישטאג מפקיסטן, שיש לו עניין בפקיסטנים שחיים מעבר לגבולות מדינתו הרבה מהם בבריטניה. האירוע הבינלאומי הראשון והגדול בלונדון, שיהיה בשיתוף של העמותות מישראל ומבריטניה, מתכננת בתיה עופר לקיץ 2017. הוא ייקרא !The party וסלבריטאים בינלאומיים שהשתתפו בהגשמת משאלות לב צפויים לפקוד אותו.
יש לנו שבעה עובדים במשרד, ממשיכה דניס, ופעילותנו נעה סביב גיוס כספים והגשמת משאלות. אנחנו עובדים עם מתאמי המשאלות, שנעזרים בכ?80 מתנדבים. הם דואגים לוודא שזו המשאלה של הילד ולא של ההורה… פרויקט נוסף – ילדים למען ילדים kids for wish kids הוא מיזם להגברת המודעות לעזור שיזמתי לפני שנים, בו משתתפים כ?70 בתי ספר בארץ, והם יוזמים פעילות התומכת במשאלת לב ספציפית שבחרו לעזור לה.
חברת אל על, תורמת לנו נקודות מצטברות מתכנית הנוסע המתמיד שפג תוקפם, ובזכות זה אנחנו יכולים להטיס הרבה מאוד ילדים, מלווים רפואיים ובני משפחה קרובים, אומרת דניס. אמנים תמיד נרתמים לעזור, אבל למעשה מי ששם אותנו על המפה לפני 18 שנה היה הבדרן דודו דותן זל, שאת בנו יוני, שהיה אז בן 16, הבאנו לוושינגטון לפגוש את ביל קלינטון. חוויה בלתי נשכחת. האירוע הזה היה אייטם מוביל בחדשות ועד היום כולם זוכרים אותו, היא מחייכת. יוני עצמו הוא היום חבר הנהלה בעמותה, שכוללת בין היתר גם את כנרת בלאט (אשת מאמן הכדורסל) והשחקנים ליאור חלפון ודביר בנדק.
הגשמת המשאלות היא מדבקת
הרופאים נותנים את התרופה, אבל אנחנו נותנים את הקסם – אותו קסם שילד מאמין שאם ניתן להגשים את הבלתי ניתן להשגה הוא גם יכול לנצח את המחלה, וגם על זה מדבר טל בן?שחר בהרצאותיו, ממשיכה דניס. השנה יש לנו עוד 90 משאלות שמחכות להגשמה, והרבה אנשים מעוניינים לעזור. ילד שמבקש משאלה מקבל קודם כל עוגה מעוצבת בצורת המשאלה, ילדה שיצאה למסע קניות בניו יורק קיבלה עוגה מקושטת בשקיות של החנויות שהיא אוהבת… יש אנשים מדהימים שתורמים את זה, ויש צלמים שמתלווים ומתעדים את רגעי השמחה של הגשמת המשאלה.
הגשמת המשאלות היא מדבקת, במובן החיובי, ואנשים שתורמים רוצים להמשיך ולתרום וזה גם נותן להם פרספקטיבה על החיים, מסכמת דניס. חשוב לי מאוד שגם הקהילה הישראלית בלונדון תדע שאנחנו פה, ואם מי מהם רוצה לפתוח את הבית שלו לאירוע – נשמח, ובכל אירוע כזה, החברים שלהם ירתמו להגשים משאלה אחת. המטרה היא ליצור שיתופי פעולה כדי להגשים כמה שיותר משאלות מחוללות שינוי. בכל פעם שמשאלה מתגשמת, אני נושאת עיניי למעלה ושולחת מבט לדיוויד אחי.
* אם אתם מעוניינים להתנדב, לתרום או שאתם מכירים ילד חולה, בקרו באתרים:
