על קיר אחד נראית קבוצת נשים דתיות עם ילדיהן רוחצות בים של תל-אביב. אנו רואים את הנשים והילדים צפים ומתנועעים עם תנועת הגלים בשקט מוחלט, מראה היוצר אוירה מדיטטיבית. אולם לשקט מתגנבת גם תחושת מוזרות מסויימת בשל צפיפות הקבוצה והעובדה שכל הנשים רוחצות במים כשהן לבושות. בניגוד לרוב התיאורים הארכיטיפיים של מתרחצים היושבים בחוף ומתבוננים בים, הדמויות בעבודה מוצגות כשהן צפות במים ללא מטרה, בועתיות שמשקפת באופן עדין את התלישות ומערכת היחסים עם האדמה, השוכנת במרכז הקונפליקט הפוליטי באיזור.
חלל המיצב מוחשך כולו וסאונד מגיע לפתע מכל פינות החדר. השלווה מופרת בידי קולו של המציל המדריך את המתרחצים באמצעות מגפון. מילותיו של המציל מתורגמות לאנגלית ומוקרנות על מסך שחור בקיר שמנגד להקרנת הים. פקודותיו, מתארות למעשה את המתרחש בחוף. הוא קורא להיזהר מהמדוזות, להתרחק מהמזח ולחפש ילדה ג’ינג’ית בת 3 בשם יהודית. אולם הניתוק של הסאונד מהתמונה מאפשר לצופים להתמקד בפער שבין הדאגה והאחריות בתוכן דבריו של המציל לבין צורת הביטוי האגרסיבית והמיליטנטית שלהן והדבר יוצר מתח בין השלווה והחופש שהים מציע לבין המציאות והמשטור שמביא לחוף קולו האוטורטיבי של המציל.
תחושה זו מועצמת גם הודות לסאונד המטוסים החולפים מעל ראשינו- סאונד המוכר היטב לכל מי שאי פעם התרחץ בחוף ימה של תא, וצפה בשלווה במטוסים שמנמיכים טוס לקראת נחיתה בשדה דב. אולם על רקע פקודותיו של המציל, הופכים רעשי המטוסים הללו לרעשי רקע של שדה קרב ומגבירים את תחושת הדריכות וחוסר הנוחות. סף הנורמליות מוגדר מחדש: הרעשים הרפטטיבים של כדורי המטקות ורחשי הגלים ממשיכים בשלהם, כאילו אינם חשים בצל האלימות והפחד המתגנבים לחיינו. הקונטרסט החד הזה, בין התפיסה החזותית לווקאלית, בוחן את האופן שבו תרבות טבועה באופן הדיבור וזהות (במקרה הזה, הישראלית), נבנית דרך שפה.
לדרייפוס, המתגוררת בלונדון זה שנים, תואר ראשון באיור וצילום מהרויאל קולג’. את התואר השני שלה באמנות סיימה בסלייד. העבודה, עליה עבדה בשלוש השנים האחרונות, הזניקה את דרייפוס, המתגוררת בלונדון זה שנים, מאנונימיות יחסית לזירת ההתרחשות המרכזית של עולם האמנות. מצילים הוצגה בביאנלה ה-9 באיסטנבול ובאייקון גלרי בברמינגהאם וויקטוריה מירו, אחת הגלריסטיות החזקות בלונדון ובעולם, החליטה לייצג אותה בעיקר על סמך העבודה הזאת. עבודותיה יוצגו בקרוב במוזיאון הרצליה, במוזיאון לאמנות מודרנית בליון, ספרד, ובמוזיאון לאמנות מודרנית בבורדו, צרפת.
עד 18/2. ג’-שבת 10:00-18:00. חינם.
Victoria Miro, 16 Wharf Road, N1
Tube: Angel / Old Street
Tel: 020-7336 8109
www.victoria-miro.com
