מה שלומך קארין?
“בסדר גמור”, היא מחייכת.
לפני שנה זה לא היה המצב…
“לא”, היא נעה על הכסא באי נוחות.
איפה היית היום לפני שנה?
“באפריל לפני שנה הייתי בסדרת הקרנות, לקראת הסוף דווקא”.
קארין מדברת אתי בפתיחות על סרטן השד, וההקרנות אליהן היא מתייחסת הן הטיפולים שהיו חלק מהחיים שלה עד לא מזמן.
“כשהתחילה הקורונה, בגל החדש, ב-20 ביולי בדיוק, הרגשתי שהשד הימני התנפח אחרי המחזור. בד”כ זה קורה בזמן מחזור, אבל החלטתי לא להתעלם מזה. הייתי קשובה”, היא מסבירה. קארין התקשרה לרופאה שהפנתה אותה לעשות אולטרסאונד וממוגרפיה, וכבר שם נאמר לה לעשות ביופסיה וקבעו לה תור לקבלת תוצאות שבוע אחרי. “הרגיעו אותי, אמרו לי שזה בטח הסתיידות, ממצא שכיח בבדיקות. ואז הם קראו לי לבוא לפני הזמן”.
מה הבנת מזה?
“רק כשקראו לי לחדר עם עוד שני רופאים הבנתי שמשהו לא בסדר, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. ואז בישרו לי שיש לי סרטן שד אגרסיבי מאוד, ושאצטרך לעשות טיפולים כימותרפיים, ואצטרך לעבור כריתת שד. אז אמרתי להם, אתם צוחקים עליי, אני פה בגלל הסתיידות בשד, זה מה שאמרתם לפני שבוע…”
נבהלת?
“בטח. אני? כימותרפיה? ללא שיער, גבות וריסים… (לקארין היה שיער שופע וארוך ע.ק). כמו שאומרים, הקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים והתחלתי כמובן לבכות.”
“דברים כאלה את לא מתארת שיקרו לך”, היא אומרת בקול שקט. תוך שבועיים היא התחילה בטיפולים, כי הסרטן התפשט לבלוטת הלימפה והיה צריך לעצור אותו. אמא שלה הגיעה מישראל לעזור.
“היה לי חשוב מאוד שהמסע הזה הוא יהיה המסע שלי”, היא ממשיכה. “שזה אומר שאני לא רוצה לשמוע מה קורה מסביב, שאני לא רוצה לדעת מה כל אחד עבר. אם הייתי חושבת על כל הדרך זה היה פשוט נותן לי סחרחורת, אז חילקתי את זה. אוקיי, יש בהתחלה ארבעה טיפולים מאוד קשים של כימותרפיה ועוד טיפולים אחרים של כימותרפיה שהם שבועיים, אחר כך יש את הניתוח, הקרנות וטיפולי נוגדנים”.
וכל זה עם שתי ילדות קטנות וקורונה מסביב…
“כן, אלכס וזואי. הן היו אז בנות 9 ו־ 11 , יש לי מערכת יחסים מאוד פתוחה איתן. וכשאובחנתי היה לי חשוב מאוד לשתף אותן, בשפה פשוטה, בכל מה שקורה. וזה חיזק את הקשר המשפחתי של כולנו. בתקופה הזו שי בעלי תפס פיקוד כי אני תמיד עושה את הכל. והסתדר די טוב שהיה עוד סגר בתקופה ההיא, וכשהכל נפתח פחדתי שהם יביאו קורונה הבייתה, אבל אי אפשר היה לעצור את הכל. הבנות שלי הן הכל בשבילי, והן מה שראיתי לנגד עיניי כשהייתי צריכה לשאוב כוח לטיפולים הקשים”.
מה עשה לך כל התהליך?
“כשאובחנתי הייתי בת 38 והיום אני בת 40. זה נתן לי סטירה מאוד מאוד גדולה, במיוחד שאין לי רקע משפחתי של סרטן שד. אני בחורה שמאוד שומרת על עצמה, על תזונה נכונה וספורט. כאילו, מאיפה זה בא? אז אני חושבת שמאוד התרככתי, התבגרתי ואיבדתי את התמימות. סיגלתי גמישות מחשבתית, לשים הכל בפרופורציות. כי באמת שום דבר לא משתווה לבריאות”.
זה איפשר לך לחשב מסלול מחדש?
“כן. זה נתן לי תעוזה. גיליתי בתוכי משהו שהלך לאיבוד בגיל 20. פתאום הבנתי שהחיים שבירים. ביום אחד הכל יכול להתהפך. אז אני אומרת למה לא לנסות, להעיז, וכל עוד אני פה אעשה את כל מה שתמיד רציתי לעשות, וזה חלק ממה שאני עושה היום”.
מעבר לזה שהיא מנהלת את מערך השיווק והתקשורת של גילי גרין, קארין פתחה פלטפורמה באינסטגרם. בהתחלה זה היה בענייני אופנה, אבל אחרי שאובחנה החליטה שהיא רוצה לשתף, כי היא לא יכולה פשוט להיעלם לתקופה כל כך ארוכה.
“חשבתי שאם אני יכולה לעזור למישהי אחת לא להתבייש, לראות שהחיים לא כאלה ורודים כמו שאינסטגרם מראה לנו, אז אני את שלי עשיתי. הייתי מאוד פתוחה וזה היה חלק מהתהליך שלי להשתקמות ולניקיון של הנפש. קיבלתי פידבקים מאוד אוהבים, והמון אנשים פנו אליי; חלק שאובחנו וחלק שמכירים כאלה. זה נתן להן את הכוח להמשיך ולראות שיש חיים אחרי”.
ואז היא מחליטה להגשים חלום מצעירותה, להיות מנחה. “זה לא קרה קודם כי התביישתי, לא העזתי, והיום אני כבר לא במקום הזה. לקחתי את זה יותר לכיוון של מה שאני עושה על האינסטגרם וראיתי איזושהי נישה שהכל הולך נורא נורא מהר.
כולם רוצים סיפוק מיידי כזה ולזפזפ ברשת. היה לי קונספט של #GetTKnow – ראיונות מהירים של דקה, שמתאימים ל- reels הפופולריים. באופן כייפי, לא ראיונות מעמיקים. זה משהו מאוד מהיר עם כל מיני מפורסמי רשתות. התחלתי עם זה ואני מאוד מאוד נהנית. האנשים שאני מארחת הם ידועני רשת שאני מכירה, ואני מאוד מקווה שזה יצליח, כי מאוד אוהבים את זה”.
את מי ראיינת?
“בתחום האופנה את האנה סטרפורד־טיילור והמעצבת אלכסנדרה מירו; בתחום הבריאות את ד”ר נינה שהיא גורו של טיפולים אסתטיים, ולכולן יש פלטפורמות עם אלפי עוקבים ואלה אנשים שמעניינים את כולנו ואני מאפשרת הצצה לפן אחר של האישיות שלהן”.
“זה לא קשור לישראלים והראיונות הם באנגלית כי ככה זה פשוט יצא, כי אלה המעגלים שלי”, היא מסבירה בלי להצטדק. היא מספרת שהיא מראיינת נשים חזקות, נשים שיצרו משהו. אבל לא רק נשים מעניינות אותה. “המטרה להרחיב את המעגלים ולהפוך את זה לעסק. זה בהתחלה אז אני לא יודעת עדיין איך זה יתפוס; אולי פינה באיזו תכנית אחרת, או שאיזה יזם ידלק על זה וירצה להשקיע, או שאחבור לחברת יחסי ציבור שמרכזת ידוענים יותר מפורסמים…”.
ספרי לי קצת איפה גדלת
“אני במקור תל אביבית. גדלתי ליד הבימה, בת זקונים בבית בו אמא חינכה לתזונה נכונה ולאכול דברים בריאים. עבדתי ביחסי ציבור וסוכנויות של דוגמנות. תמיד חיפשתי את כל מה שנוצץ והרבה, ככה שזה מאוד טבעי לי כל הסביבה הזו”, היא מודה בפשטות. “לכן כשאובחנתי זה היה קשה מאוד”.
אני זוכרת ששי סיפר לי כמה היה לו קשה לספר אותך…
“אני בטוחה שזו התספורת שהוא מעולם לא רצה לעשות”, היא מצטחקת.
איך הכרתם?
“בגיל 20 וקצת עבדתי כפקידת קבלה במספרה שלו ברחוב הירקון. לא חשבתי שהוא יהיה בעלי אבל תמיד נמשכנו להיות ביחד.”
הגעת אתו ללונדון בתקופה קשה מבחינתו…
“הייתי על הקו בהתחלה, הייתי שם בשבילו ברגעים הקשים והוא היה בשבילי ברגעים הקשים”. היא מספרת שבהתחלה היא לא כ”כ התחברה ללונדון. לקח לה זמן להחליט לעזוב את הכל, וכשהחליטה ששי הוא האחד וכאן הם החיים, לדבריה, אז היא לא הסתכלה אחורה ואין לה חרטות. שניהם עובדים ביחד בעסק. שי במספרת הדגל ברחוב ג’ורג’ מאחורי סלפרידג’ס, וקארין יותר מאחורי הקלעים, ובמספרה השנייה שלהם במלון Four Seasons ליד הטאוור של לונדון שם היא גם מקבלת מהם את הסוויטה היפה שלהם לאירוח תוכנית האינסטגרם שלה.
כשאת מראיינת לאינסטגרם יש לך צוות שעובד איתך?
“רק צלם וידיאו. הוא מצלם ועורך ואני מתכננת איך בדקה אפשר להעביר את כל השאלות ושזה יראה טוב”.
הכל פתוח
את הראיון עם קארין אני עורכת במשרדי המספרה, בקומה השלישית, לשם היא מטפסת בקלילות. היא נהנית לספר לי על השינויים וההרחבות שהם מתכננים וכבר בשלבי הביצוע.
ומה אחרי זה?
“הכל פתוח. אנחנו עכשיו מגדילים את גילי גרין ומרחיבים את הקומה השלישית ככה שזו תהיה המספרה הכי גדולה בלונדון. נגדיל את מספר הספרים ונרחיב את מחלקת טיפולי היופי. אני בודקת מה הוא הדבר הבא ומה יעבוד הכי טוב פה. גם נפתח מטבח ונביא שף שיכין דברים קלים וטעימים ללקוחות”.
“היום אני יודעת שסרטן זה לא גזר דין מוות”, היא מסכמת. “יש הרבה טיפולים מתקדמים, וטיפולי ההמשך הם למנוע מהסרטן לחזור ולבנות מערכת חיסונית טובה לסוג הסרטן הזה. מה שהנחה אותי זה להשאר אותנטית ובין לבין לא לשקוע. לסמן מטרות, לצאת החוצה ולנשום אוויר”.
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על המספרה בלונדון גילי גרין:
https://alondon.net/new-site/המספריים-מדברים-בעד-עצמם-גילי-גרין/
