לאירוע הגיעו מכובדים ישראלים ובריטים, בהם התובע הכללי, הלורד גולדשמידט, הלורד ג’אנר, הלורד לוי ואחרים. גם בנו של השגריר המנוח, גדעון ארגוב, הגיע ממקום מושבו בארצות הברית לשאת דברים בטקס.
את הטקס הנחה יואב בירן, כיום איש עסקים אז סגנו של השגריר ארגוב, שנאלץ למלא את מקומו מיד. השגריר בירן חזר ללונדון כמה שנים מאוחר יותר כשגריר ישראל באופן רשמי. בירן סיפר איך מצא עצמו לפני 25 שנים בתפקיד השגריר לאחר ההתנקשות, ועל הדאגה לחייו של ארגוב, ואמר שלפני רבע מאה לא יכול היה להעלות על הדעת שהוא יעמוד כאן, כמחליפו של ארגוב, ושישראל תצא למלחמת לבנון שנייה. הוא סיפר על הלבטים שליוו את יום המחרת להתנקשות, והבחירה שעשה להמשיך לתפקד, לפתוח את השגרירות, ולא לתת לטרור לנצח.
שגריר ישראל בבריטניה, צבי חפץ, הזכיר את 14 הדיפלומטים הישראלים האחרים שקיפחו את חייהם כששרתו בתפקידים דיפלומטיים מעבר לים. חפץ הדגיש שהתנקשות זו הייתה גם התנקשות בדיפלומטיה. לדבריו, ההתנקשות בדיפלומט ישראלי הייתה גם התקפה על השלטון, ושלא צריך היה לחכות לפיגועי 11 בספטמבר בארהב, או לאלה שהותירו את בריטניה מדממת ביולי 2005 כדי להבין את הרוע והסכנה שבטרור ולפעול באחדות בינלאומית נגדו. התפקיד של דיפלומט זר שהוא לבנות גשרים דרך דיאלוג אמר.
התובע הכללי, הלורד גולדשמידט, דיבר על הסכנה הגוברת של הטרור בעולם ובמיוחד בבריטניה. הוא אמר שהאופציה האחרת מול דיפלומטיה היא מלחמה. גולדשמידט הסביר שלממשלתו ולו חשוב לקחת חלק באירוע ההנצחה לארגוב גם בשל הנסיבות שהובילו להתנקשות. דיפלומטים הם מטרות נוחות בחול, והטרוריסטים מודעים לכוח של הדיפלומטיה ומונעים על ידי הרצון להרוס כל הצלחה דיפלומטית. עוד טען כי הטרור מציב בפנינו סכנה אוניברסאלית. והדגיש את החשיבות במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מי שכיהן כשר החוץ בממשלתה של תאצ’ר סר מלקולם ריפקינד, והיה שר חוץ מתחיל באותם ימים, יצא בנאום חוצב להבות נגד הטרור. לעומתו נשא הלורד ג’אנר דברים מהלב, ודיבר על הדאגה האישית, הוא ויתר על נאום רשמי – ושיחזר איך שמע על ההתנקשות ברדיו, איך נסע לבית החולים ואיך ישב מחוץ לחדרו עם ליידי ולרי קוקס וחברים שדאגו לחייו של ארגוב.
מאמרים קשורים
גדעון ארגוב היה בשנות ה-20 לחייו כשאביו נורה. בנו של השגריר המנוח הגיע לטקס כשהוא עונד את השעון שענד האב בליל ההתנקשות. הוא תיאר איך לדעתו היה אביו היה מגיב למאורעות בינלאומיים ופנים-ישראליים לו היה אתנו היום, וכיצד היה מגיב להצעות כגון חרם נגד ישראל שהן ניסיונות ליצירת דה-לגיטימציה של המדינה. הוא רמז שאביו מעולם לא הסכים לרעיון של קשירת ההתנקשות ליציאה למלחמה בלבנון.
בסיום הטקס הניחו הדוברים זר פרחים במקום בו נורה ארגוב.
