הכרזנו על ברדפורד כאזור חופשי מישראלים. אנחנו לא רוצים שום סחורה ישראלית, שום שירותים ישראליים. אנחנו לא רוצים שום אנשי אקדמיה ישראלים שיגיעו אלינו לאוניברסיטה, אנחנו אפילו לא רוצים תיירים ישראלים שיגיעו לברדפורד, אם יש כאלה אצלם שחושבים לבוא. אנחנו דוחים את המדינה הברברית, הבלתי חוקית והאכזרית שקוראת לעצמה ישראל.
כך הכריז בקיץ האחרון חבר הפרלמנט הבריטי, ג’ורג’ גאלאוויי המייצג את ברדפורד. גאלאוויי עצמו ידוע כבעל אמירות אנטישמיות קיצוניות ותומך בטרור, לאחרונה מתברר כי המהלך של גאלאווי לא היה קוריוז אלא מעין בדיקה ראשונית של השטח. למרות שגאלאוויי נחקר במשטרה, לא נפתחה נגדו תביעה. הפלסטינים הבינו את הרמז.
גאלאווי בוידאו:
בתקופה האחרונה הולך ומתגבר החשד כי הפלסטינים מגבירים את המאמצים להחרים את ישראל. מעבר להכרה בפלסטין, בפרלמנט האירופי ובפרלמנטים של המדינות, התחילו הפלסטינים לקדם קמפיין חדש בבריטניה. אחרי סימון המוצרים והצהרות על חרמות של ארגוני עובדים ואקדמיה, חוסר התגובה הבריטית לסיפור בברדפורד סימן את תחילתה של אסטרטגיה חדשה: העברת החלטות להחרים את ישראל כיוזמות מקומיות של עיריות ורשויות מקומיות.
חרם בלסטר
בנובמבר הכריזה מועצת עיריית לסטר, העיר העשירית בגודלה בבריטניה עם 330 אלף תושבים, על חרם כולל של מוצרים מההתנחלויות. מדובר במהלך שהוצע לראשונה ב-13 בנובמבר על-ידי חבר המועצה המוסלמי, מוחמד דאוד. בישיבה השוו חברי המועצה את מדיניות ישראל לאפרטהייד של דרום אפריקה. עיריית לסטר הוציאה הודעה רשמית על החרם.
לסטר ידועה בסובלנות, ברב תרבותיות, בגיוון, באחדות ובעמידה העיקשת שלה כלפי כל סוג של אפליה. לסטר מכירה בזכותה של ישראל להתקיים, אבל מגנה את ממשלת ישראל על הכיבוש המתמשך והבלתי חוקי של מזרח ירושלים הפלסטינית והגדה המערבית, את המצור על עזה וההפקעה הבלתי חוקי של אדמות בגדה המערבית. מועצת העיר מגנה כל סוג של אנטישמיות ואפליה. אין מדובר בהחרמה של ישראל, ההחלטה מתייחסת באופן ספציפי לייבוא מוצרים מההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית.
51 מתוך 55 חברי המועצה הינם חברי מפלגת הלייבור, אשר הובילה לאחרונה את ההכרה של הפרלמנט הבריטי במדינה פלשתינית. יור המפלגה אד מיליבנד היהודי, היה זה שהודיע לחברי המפלגה כי עליהם להצביע בעד ההחלטה בפרלמנט, ואף ביקר את ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון על כך שלא גינה את ההריגה הבלתי מוצדקת ובלתי מתקבלת של אזרחים בעזה. לעומת זאת בנושא החרם, מיליבנד הביע התנגדות עקבית, אך חברי המועצה החליטו ללכת בעקבות הצעתו של דאוד ולהחרים מוצרים מישראל.
18.6 אחוזים מאוכלוסיית לסטר הם מוסלמים לעומת 0.1 אחוז יהודים, ולדאוד ברור כי ההחלטה לא תפיל את כנסת ישראל מהכיסא, אך מדובר בהבעת סולידריות כלפי הפלסטינים.
תמיכת UKIP בישראל
מסע החרם נמצא בעיצומו בדרך לערים נוספות, כאשר בעיר דאדלי שבמרכז בריטניה, הצליחו חברי מועצת העיר מטעם מפלגת UKIP התומכת בישראל לחסום את הצעת החרם ולהעביר את המסר שהיא בלתי חוקית. ראש סיעת UKIP פאול ברות’ווד הודיע, כי ההצעה לחרם היא עלבון ליחסים הטובים בין הקהילות.
חבר הפרלמנט ג’יימס קארבר, בריטי חביב שמפטפט קצת ביידיש, אמר לפני ההצבעה בפרלמנט: ”אני לא מאמין בהחלטה כזו כאשר חמאס קורא להשמדת ישראל. אני לא חושב שיש ישראלי שלא מעוניין בהסדר, אבל כשמדברים על פתרון שתי המדינות, צריך להבין שהעיקר הוא לא שיהיו שתי מדינות אלא שיהיה פתרון, ולא יהיה פתרון במצב הנוכחי עם חמאס”.
קארבר סיפר כי לאחר הצעת הלייבור בעיר דאדלי להחרים מוצרים מישראל, הוא הלך יחד עם ראש קבוצת ‘Friends of Israel in UKIP’, הרב שניאור אודז, לבניין מועצת העיר ואכל שם חלבה תוצרת הארץ, כפי שניתן לראות בתמונה.
”ל-UKIP וישראל יש תחומי עניין דומים, שני הצדדים נאבקים על זכותנו להגדרה עצמית, על העצמאות שלנו, גאים בהיותנו דמוקרטיה ליברלית ובעלי זהות לאומית מוגדרת, אמר לי הרב שניאור. זו הסיבה שמרמת ההנהגה ומטה, ישראל והקהילה היהודית נהנות מתמיכה גדולה כל כך במפלגה. תמיכה זו באה לידי ביטוי בקבוצת התומכים הגדולה באופן בלתי פרופורציונאלי בתוך המפלגה בישראל, כאשר באירוע ההשקה שלה נכחו רוב מנהיגי המפלגה והסגל הבכיר. חברי המועצה של UKIP בעיר דאדלי הצליחו להעביר מהלך נגד הצעת חברי הלייבור להחרים את ישראל בעיר. נציגי המפלגה בפרלמנט האירופי הם כמעט היחידים שהצביעו כגוש אחד נגד ההכרה בפלסטין בפרלמנט האירופי, שנותנת פרס לטרור ומעכבת את השלום. כפי שהצגנו בעמדתנו הנחרצת בברדפורד נגד שנאה, הפלייה ואנטישמיות, נמשיך לעמוד גאים ולהמשיך לפעול בצורה חיובית בכדי לחזק עוד יותר את הקשר בין UKIP לישראל, בין היהודים והעולם”.
שתיקה ישראלית
בכל המקרים האחרונים, כולל ההכרה בפלסטין בפרלמנט הבריטי ובפרלמנט האירופי, מדובר במהלכים מטעם חברי מפלגת הלייבור, המובלים בידי חברי מועצה מוסלמים, בדאדלי היה זה חבר המועצה המוסלמי קאדר זאדה שניסה להוביל את החרם. ספק אם אד מיליבנד, שיש לו משפחה בישראל, מסוגל לחולל היום שינוי במפלגתו המצמיחה תרבות אנטישמית בקרב האליטות של השמאל באנגליה. תורמים יהודים כבר הכריזו על התנערותם מהמפלגה עקב התבטאויותיו. למרות שמיליבנד מגנה כל צורה של אנטישמיות כולל חרמות, ברור כי חברי המועצות המקומיות היוזמות חרמות מקבלים רוח גבית מהאמירות שלו נגד ישראל והכרתו בפלסטין.
עוד לא ברור כיצד יסתיים קמפיין החרם הנוכחי, אך דבר אחד ברור: הפלסטינים משתמשים בקהילות המוסלמיות ובמפלגות השמאל כדי להילחם בישראל. ובינתיים לא נראה עד עכשיו מהלך ישראלי נגדי. חבר הפרלמנט וולף טוען שישראל צריכה להיות מודאגת היום. והשאלה היא עד כמה אפשר לסמוך על תומכי ישראל שאין להם השפעה מכרעת בבריטניה, שיעשו את העבודה במקום ישראל.
