שלושה תלמידים בתיכון היהודי JFS (Jewish Free School) בצפון מערב לונדון שמו קץ לחייהם במהלך ארבע השנים האחרונות, מה שהביא לדרישות מצד התלמידים והמשפחות לתמיכה טובה יותר של מערכת בית הספר בנושא בריאות הנפש והבריונות, הן ברשתות החברתיות והן בין כתלי בית הספר עצמו. אופסטד בחן את התיכון באחרונה והדיווח שלו אמור להתפרסם בתוך שבועות ספורים.
המשבר הנוכחי בתיכון היהודי, מוסד חינוכי ותיק מאד הנחשב לבית הספר היהודי הגדול באירופה, התחיל כשמיה ג’נין, תלמידת כיתה י’ בת 14, שמה קץ לחייה בחודש מרץ האחרון. הדבר קרה רק שלושה ימים לאחר שהתלמידים חזרו לבית הספר מסגר הקורונה האחרון.
בשונה מהגרסה הרשמית של בית הספר, קרובי משפחתה טענו שמיה התאבדה כתוצאה ממעשי בריונות שסבלה מהם כאמור בין כתלי בית הספר וברשתות החברתיות. לאחר מותה הטארגי של מיה ג’נין הצטרף JFS, שמונה יותר מ -2,000 תלמידים, לבתי ספר יהודיים אחרים כדי להזהיר את ההורים מפני הסכנות שבמדיה החברתית אבל הצעד הזה נתפס בעיני רבים כמעט מדי ומאוחר מדי.
יותר מ -350 איש חתמו על עצומה שהשיקה נערה בת המחזור של מיה וקראה ל- JFS “לתעדף את בריאות הנפש”. התלמידה כתבה כי מיה “הוטרדה באכזריות כל כך הרבה זמן” וטענה עוד ש “כל מה ש- JFS עשה היה להביא יועצים למשך שבוע ואז להניח לנו לנפשינו.”
מאמרים קשורים
ריצ’רד בולטון, המנהל האדמניסטרטיבי הראשי ב- JFS, אמר לעיתון הטיימס הבריטי ש”JFS מודע בכאב ובעצב להיסטוריה האחרונה שקשורה למותם הטרגי של שלושה מתלמידינו. יחד עם זאת, אין שום דבר המצביע על כך שהם קשורים בשום צורה שהיא. ” לדבריו, חקירות של שני מקרי המוות הראשונים לא מצאו שום בעיה בבית הספר. כל ההמלצות מחקירת מותה של מיה ייושמו במהירות, הוסיף איש ההנהלה.
בתוך כך, ובעקבות התפרצות הפרשה וההדף התקשורתי, רייצ’ל פינק, מנהלת בית הספר, התפטרה מתפקידה ובמקומה נכנס המפקח הראשי לשעבר של אופסטד, סר מייקל וילשו. המנהל הזמני הובא לשם ניהול המשבר בבית הספר היהודי הבולט במדינה וכאמור ביבשת אירופה כולה.
סר מייקל וילשו, שעמד בראש אופסטד משנת 2012 עד 2016, יהיה המנהל הרביעי שהתמנה ב- JFS במהלך חמש השנים האחרונות, כך נכתב בהודעה שנמסרה להורים.
אותו במכתב שנשלח להורים בסוף מאי כתב יו”ר הגברנרס (מושלי בית הספר) אנדרו מוס, כי המנהלת פינק “החליטה לסיים את תפקידה החל מה- 31 במאי”. הוא הודה לה על שירותה בבית הספר במשך שלוש שנים “ומול האתגרים הרבים שנאלצה להתמודד איתם במהלך מגפת הקורונה”.
יו”ר הגוברנס מוס אמר כי תוכניות ליורש קבוע יוכרזו בבוא העת. כרגע, מייקל וילשו יתמך על ידי ג’ואן מקוויטי גם היא מנהלת בית ספר בלונדון בעברה ובעצמה מפקחת בכירה באופסטד, הנחשבת מומחית לענייני בריאות הנפש בבתי ספר. ד”ר אוליבר וולטון ואנה ג’וזף מצוות ההנהגה הבכיר של JFS ייקחו גם הם תפקידים מרכזיים, הכל במטרה להתמודד עם המשבר הנוכחי.
לא הייתה החזקה
בשיחה עם מ’ (השם המלא שמור במערכת), אם לשלושה בני נוער בבית הספר, נראה שהכתובת הייתה על הקיר.
“מה שקרה ב JFS מאד פשוט: הביאו את המנהלת, מיס פינק, שאין לי כמובן טענות אישיות כלפיה או משהו כזה אבל היא הייתה מנהלת של בית ספר קטן, חשמונאים לבנות, ואז הביאו אותה ל JFS שזה מפלצת ענקית. מערכת גדולה עם כ 2500 תלמידים בערך. זו לא סתם קפיצת מדרגה אלא זה פשוט גדול מדי על מידותיה. למען האמת זה גדול על מידותיהם של רוב אנשי המקצוע. ומה שקרה זה שלא הייתה לה שום דרך להתמודד עם זה ודברים פשוט התרופפו מהר מאד. כלומר, לא הייתה החזקה אמיתית של המקום. אני חושבת שאם היו פועלים בזמן, והיו עושים משהו עם הילדים הבעייתים וכל מני בעיות התנהגותיות, דברים הרבה יותר קטנים מאשר מה שקרה לבסוף עם מיה ג’נין, שזו זוועה שפשוט אין לתאר, אבל אם היו עושים משהו קודם לכן ופועלים בנחרצות, משעים מבית הספר, מענישים כשצריך, יוצרים קשר עם ההורים, הדברים לדעתי היו נמנעים”.
ומה את חושבת על המנהל החדש שהובא לבית הספר כדי לטפל במצב?
“הוא רק התחיל ויש לו הרבה עבודה אבל הוא לקח את זה מאד ברצינות והביא איתו צוות שלם של מומחים כדי לנסות לטפל בבעיות הרבות, להשתלט על ענייני המשמעת וכו. אני כמובן רוצה לתת לו את ההזדמנות אבל חשוב לזכור שהוא רק מנהל זמני ויש עוד הרבה עבודה לעשות”.
היו בבית הספר שלושה מקרי התאבדות בארבע השנים האחרונות בעקבות התנהגות בריונית אונליין ובין כתלי בית הספר עצמו. האם מי מהילדים שלך סבל מדברים דומים?
“הבת שלי, שסיימה עכשיו את ה GCSE שלה די סבלה בבית ספר והיא לא תשאר שם לשנה הבאה. היא לא רוצה להשאר שם וגם אני לא רוצה שהיא תמשיך שם. היא סבלה לא פעם מבריונות, בעיקר אונליין, ובאופן כללי היא לא מרוצה מכל החוויה שלה ב JFS.
לעומת זאת, הבן הקטן שלי, שעבר לבית הספר עם קבוצת חברים שלו מבית הספר העממי, דווקא רוצה להמשיך ב JFS אבל אני מנסה לשכנע אותו לעבור גם. אני חושבת שגם בלי שום קשר לכל מה שקרה שם, ועדיין קורה בימים אלה, בית הספר הזה גדול מדי ומסורבל מדי בכדי שיוכל לענות על הצרכים הספציפיים של כל כך הרבה ילדים. חוץ מזה שמה שקרה למיה, ולמשפחה שלה, זו פשוט נוראות שקשה לי בכלל להתחיל ולדמיין איך אפשר להמשיך ולחיות אחרי דבר כזה”.
נסיון להשפיע
לאור המצב בבית הספר, התארגנה באחרונה קבוצה של הורים ישראלים לבני נוער שלומדים ב JFS במטרה לנסות ולהשפיע על המצב. לטענת הקבוצה, הפעולות של סר וילשו לא רק שאינן מסייעות לשיפור המצב בתיכון היהודי הגדול אלא רק מזיקות. כך נכתב בעמוד הפייסבוק של הקבוצה (ההדגשות במקור):
בשבועות האחרונים עובר בית הספר טלטלה ענקית וחריגה שמשפיעה רבות על ילדי בית הספר.
אחרי מקרה ההתאבדות הנורא והביקורת של הופסטד, מנהלת בית הספר התפטרה (כך נמסר לנו אחרי שהודיעו כבר לילדים) ובמקומה הוצנח מנהל עם ותק רב אבל מאסכולה ישנה. המנהל החדש החליט (כך נראה) שמה שחשוב כדי שעוד ילדה לא תתאבד חלילה זו אכיפה מוגזמת על צורת הלבוש של התלמידים, התעמרות בתלמידים וירידה לחייהם עם גזירות חדשות בכל יום.
זה לא שהוא מתמקד בנושאים החשובים של מלחמה באלימות פיזית וחברתית וכו אלא הוא הכניס את כל הילדים למצב התגוננות ופחד הזוי.
הוא ביטל את האפשרות לזכות בנקודות טובות ואתמול בנאום לילדים השווה את התקופה הנוכחית שעוברים הילדים בבית הספר לשואה! (לדברי ילדים מבית הספר). לאור כל זאת, אנו קבוצת הורים ישראלים שהחלטנו שמוכחים להתערב ולצורך כך לאגד את כלל ההורים הישראלים בבית הספר לקבוצת כח שתוכל להשפיע ו״יספרו אותה״. ”
בזמן פרסום הכתבה עדיין לא התקבלה תגובת בית הספר לפניינתנו.
עוד כתבה בנושא בית ספר בלונדון:
https://alondon.net/new-site/השיקול-והשיקלול/
