הקומיקאי, דארה או’בריאן, המוכר כמנחה התכנית, מוק דה וויק, הנחה לאחרונה כמה סדרות מדע של הבי.בי.סי, ביניהן סדרה מרתקת בת שישה פרקים הנקראת, מועדון המדע של דארה או’בריאן, כאשר אחת מהמשתתפות בה היא חוקרת ישראלית בתחום מדעי המוח בשם דר טלי ש?רו?ט (Sharot). בארבעה מפרקי הסדרה, שרוט שימשה ככתבת מדעית שטסה בעולם ודיווחה על תגליות מדעיות בתחומים שונים.
שרוט סיימה לימודי פסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ודוקטורט בפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק. לפני חמש וחצי שנים עברה ללונדון (צ’וק פארם) להשלמת פוסט דוקטורט ב-UCL. בתחילה עבדה במרכז להדמיה מוחית של הוולקאם טראסט, הנחשב לאחד המתקדמים, וכיום היא חוקרת בצוות האקדמי בפקולטה למדעי המוח באוניברסיטה. אביה הוא פרופ’ סטיב שרוט, סוציולוג בריטי שעלה לארץ ועד לאחרונה לימד באוניברסיטת בן-גוריון והתמחה, בין היתר, במדעי החברה היהודית בישראל ובתפוצות.
הרומן של שרוט עם הבי.בי.סי החל לפני כשנה, כשהוזמנה להשתתף באחד מפרקי התכנית, הוריזון. לסדרה של או’בריאן הגיעה בעקבות פנייה של מפיקת התכנית, קיי גודלמן, ששמעה אותה מרצה בכנס TED על הנטייה של בני אדם לאופטימיזם לא מציאותי, בעקבות הוצאת ספרה, אשליה אופטימית (באנגלית, The Optimism Bias), שזכה לביקורות נלהבות ולכתבות שער, כמו במגזין טיים.
עוברת מסך
היה לך אודישן לפני צילומי הסדרה?
הם רצו שאהיה בסדרה ורק באו לצלם בשביל לראות אם אני עוברת מסך.
צריך כישורים מיוחדים להציג בטלוויזיה?
צריך לא לחשוב יותר מדי איך אתה עובר ואיך זה ייראה… אולי זה מתאים לאנשים שמדברים בצורה ברורה, אבל דארה או’בריאן לא מדבר בצורה ברורה וגם המבטא שלי הוא לא הכי ברור בעולם.
באמת קשה להבין את או’בריאן, את הצלחת…
כן, האמת שלא הייתה לי בעיה. אולי בטלוויזיה זה יותר קשה מאשר בחיים… הופתעתי לגלות עד כמה קומיקאי מבין במדע. השאלות ששאל הראו שיש לו ידע נרחב.
מה משך אותך להשתתף?
ידעתי שהם מאוד מקצועיים שעושים תחקיר מלא, ושהאנשים שעובדים שם מאוד חכמים. הסדרות שלהם לא נועדו לעשות כסף, שזה מאוד חשוב. קיבלתי גם כל מיני הצעות מוזרות לדברים אחרים….
אילו הצעות מוזרות?
יש מלא תכניות שנוטות להיות על צד הריאליטי, שנותנות אתגרים… זה משהו שלא מתאים לי.
מה הכי עניין אותך בסדרה?
הסרטון על האפיגנטיקה (בפרק הראשון, א.ג), כי זה תחום שלא ידעתי עליו הרבה לפני כן.
את חושבת שהסדרה הצליחה לטפל בנושאים שנדונו ביסודיות?
אני חושבת שהם עשו עבודה מאוד יסודית. הצורה שלהם קצת שונה, נניח ‘בי.בי.סי הוריזון’ לוקח תחום יותר ספציפי ועובד עליו שעה שלמה. פה יש תחום נרחב – מוזיקה, מוח… אבל כל חלק וכל סרטון נעשה באופן יסודי, אך קצר יותר.
מכירה לנו אשליות
בקיץ 2006, לפני המעבר ללונדון, בילתה שרוט כמה חודשים במכון ויצמן וקיוותה לנצל את ימי השמש בישראל, כך היא כותבת בפרולוג של הספר. היא החליטה בזמן זה גם לחקור סטודנטים ישראלים מהמכון ולשאול אותם על ציפיותיהם לגבי החודש הקרוב. התוצאות הדהימו אותי, היא כותבת. רובם ציפו לחוויות חיוביות, יותר מאשר שליליות או ניטרליות, וגם שהחוויות החיוביות יקרו מוקדם יותר. חודש לאחר מכן, כדי לראות אם הם גילו את הסוד לאושר, היא בדקה אם ציפיותיהם החיוביות אכן התממשו יותר מהרגיל. הסתבר שלא – הם לקו באשליה אופטימית.
בספר היא מנסה לבחון, בין היתר, מדוע יש לנו נטייה לצבוע את העתיד בוורוד ואם יש איזשהו בסיס נוירו-ביולוגי הגורם לאשליה אופטימית זו, על ידי הבאת מחקרים מדעיים ודוגמאות מהחיים. הקריאה בספר היא מפכחת ומאירה. זאת משום שברגע שמודעים לתופעה, ניתן ללמוד גם איך ניתן ליישם את השלכותיה בחיים. מתברר כי אפילו ממשלת בריטניה לוקחת בחשבון את האשליה האופטימית בחישובי תקציב של פרוייקטים שונים, כמו של האולימפיאדה האחרונה בלונדון. הממשלה הבריטית פרסמה צעדים מפורטים המסבירים כיצד להתמודד עם הערכות תקציב שגויות, שנוטות להפריז בחישוב הרווחים ולהמעיט באומדן העלויות ולוחות הזמנים.
קיבלת ביקורות מעניינות על הספר?
זה נושא שמעניין אנשים ונוגע בכל כך הרבה תחומים – כלכלה, חיים אישיים… מדי פעם אני מקבלת שאלות מעניינות שהובילו אחרי זה לניסויים.
את יכולה לתת דוגמה?
תמיד שאלו אותי אם אופטימיות משתנה עם הגיל. אז התחלנו במחקר והתוצאות יתפרסמו בקרוב.
איך מתיישבת אשליה אופטימית עם פחד מפני אסונות שעומדים לקרות והכנה לקראתם?
זה שהאנשים מתכוננים להם זה בדיוק מה שמראה את האופטימיות. אופטימיות זה לא שאתה חושב ששום דבר נורא לא יקרה – אתה חושב שיש לך את היכולת לעבור את זה.
ברוסיה, לדוגמה, התכוננו לסוף העולם ב-21/12 עם רכישה מוגזמת של פחיות שימורים…
כן, בדיוק (היא צוחקת). אתה חושב לעצמך ‘יגיע סוף העולם, אבל אם אני אתכונן – אני אהיה בסדר’.
מה המחקר האחרון שאת עורכת?
זה מחקר שמראה שאנשים דיכאוניים לומדים מדברים שליליים טוב יותר מאשר האדם הבריא, וזה קשור לפעילות רבה יותר בחלקים שמצאנו במוח. אנשים בריאים לא עושים את הפונקציה הזו כמו שצריך.
את אופטימית?
אני משערת שאני נמצאת בממוצע. אנשים לא יכולים לתת דיווח מדויק של כמה הם אופטימיים. למרות שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים – זו אשליה בפני עצמה… בגלל זה אני לא יכולה לדעת – משום שאני מכירה את המבחנים יותר מדי טוב.
