ה’סקס פיסטולס’ הם מה שנותר היום מהאישיות המטורפת והכובשת של הסולן ג’ון ליידון (הידוע גם כג’וני רוטן), בצירוף נגיעות מן העבר של הבסיסט, סיד וישס המנוח והנגנים המלווים אז והיום, סטיב ג’ונס, פול קוק וגלן מטלוק. לפני שלושה עשורים הם ניסו לחולל מעין מהפכה בממלכה המאוחדת, כשתרמו רבות להפצת תרבות ומוזיקת הפאנק-רוק בשלהי שנות ה-70. להיטם הגדול היה Anarchy in the U.K. ודי בקריאת כותרת זו בכדי להבין את מהות הלהקה. שיריהם רוויים ברעיונות אנרכיסטיים מהולים ברוח שטות ונבעטים לאוויר באמצעות צרחות המלוות במבטים מאיימים, בפרצי גיטרות חשמליות ומהלומות תופים.
הסינגל השני God Save The Queen, כשם כותרת ההמנון הבריטי, הוא סיפור בפני עצמו. בזמנו הוא נאסר להשמעה בבי.בי.סי ואף נאסר למכירה בחנויות, מאחר שבטקסט נכללו ביטויים דוגמת אלוהים שמור על המלכה, המשטר הפשיסטי…המלכה אינה בת אנוש, אין שום עתיד. על אף ניסיונות להשתיקם, הסינגל הגיע למקום השני במצעד הבריטי וקיימת השערה שהוא אף הגיע למקום הראשון, אך הורד משם אחרי לחץ פוליטי.
כדי לחגוג את הצלחתם כנגד הסיכויים והממסד החליטו חברי הלהקה לעשות הופעה מיוחדת, ולא מוזמנת מראש, בשבוע חגיגות יובל הכסף למלכה אליזבת השנייה. הם עלו על מעבורת בנהר התמזה, עגנו מול בית הפרלמנט והחלו לבצע משיריהם, כשהרמקולים מפגיזים את יושבי הפרלמנט בדציבלים גבוהים. האירוע הסתיים בפשיטה משטרתית לכידתם של העבריינים והובלתם למעצר. כמעט מיותר לציין שללהקה היה רישיון, שסודר מראש, להופיע על פני המים. אבל כמו בכל מקום שהצנזורה פעילה, הנהנים העיקריים ממנה, בסופו של התהליך הם המצונזרים. הטיפול הצנזורלי הוביל להגדלת הפרסום, לאוו דווקא בזכות המוזיקה, ותרם לדימוי האנטי ממסדי שלהם.
גם אחרי שהלהקה התפרקה וליידון הקים את P.I.L, להקת פוסט-פאנק רגועה יותר, ה’סקס פיסטולס’ לא שקעו בנבכי ההיסטוריה ואף צברו עם השנים מאזינים ומעריצים רבים. זה מסביר את העובדה שכשהם התאחדו, בנובמבר 2007, מכירת הכרטיסים לשלושת הופעותיהם הסתיימה בתוך דקות ספורות.
יש משהו מושך וקוסם בלהקה הזו, אולי בלחנים ההרמוניים, המלודיים והקליטים מאד, בוודאי המרד האקסטרוברטי בממסד והניסיונות לשגע את המלכה העומדת בראש הממסד, ויתכן שאפילו בכך שהם אינם נגנים מעולים והקימו את הלהקה כבדיחה, שלאורך השנים הלכה והתפתחה והתגלגלה למימדי ענק עד שהפכה בעצמה לסוג של ממסד פאנק בריטי.
ה’סקס פיסטולס’ הוציאו רק אלבום אולפן רשמי אחד, Never Mind The Bollocks (1977), והם עדיין מבצעים שירים רבים ממנו גם בהופעת האיחוד החותמת את השנה הזו. מספיק מבט אחד בעיניו של ג’ון ליידון כדי להבין שהניצוץ שעבד אז, עדיין לא אבד ויכול להצית בהתלהבות קהל מעריצים באצטדיונים ברחבי העולם.
