מאז גל הפיגועים בלונדון לפני כמעט שלוש שנים, סוכלו לפחות 15 ניסיונות מוסלמים לבצע מעשים דומים ברחבי בריטניה. גילוי זה יצא מפיו של איאן בלייר, המפקד העליון של המשטרה. האיים הבריטים מסתבר, הפכו ליעד הנכסף ביותר עבור המחבלים – יותר מכל מדינה אחרת באירופה ואף יותר מארצות הברית.
קשה לעקוב אחר המשפטים המתנהלים כרגע ברחבי הממלכה ובהם עומדים לדין מוסלמים הנאשמים בניסיון לביצוע מעשי טרור. נדמה כי כמעט בכל שבוע אנו מתבשרים על הרשעה או זיכוי של יחידים וקבוצות המנסים את מזלם בשדות תעופה, בתחבורה הציבורית, במסעדות או במועדוני ריקודים, הכול בשם אללה. בשבועות האחרונים החלו להגיע לספסלי הנאשמים גם המטיפים המסיתים, מכוחם של חוקים חדשים שהתקבלו בפרלמנט מאז מעשי הטבח של 9/11 ו-7/7. הבולט שבהם, אבו עיזאדין, נדון בסוף החודש ל-14 שנות מאסר לאחר תקופה ארוכה יותר של נאומי הסתה, במהלכן טחנות הצדק התנהלו לאיטן.
הציבור הרחב כבר הפסיק לעקוב אחר המשפטים הממושכים, ואפילו וידוייהם של המתאבדים הפוטנציאלים כבר אינם מדירים שינה מעיניו. במקביל, נמשך מסע הפיוס אל עבר המוסלמים הקיצוניים המאיימים להטיל אימה נוספת על לונדון וסביבותיה. בריטניה הרשמית יוצרת את הרושם כאילו היא יוצאת מכליה כדי לרצות את אותו מיעוט. בשם הסובלנות הרב-תרבותית היא נרתעת מלעורר את זעמם של הג’יהדיסטים ומאפשרת להם כר פעולה רחב. מן העבר השני, מעניק השמאל הליברלי מטריית ביטחון למקהלת חובשי הגלביות והרעלות בכל פעם בה ישראל עולה לראש סדר היום. ישראל, בשנתה ה-60, נראית כמטרה הנוחה ביותר לכל. שנת היובל פלוס עשר מעניקה הזדמנות נוספת להטיל ספק בצדקת קיומה באמצעות קואליציה לא קדושה של שמאל קיצוני, ימין קיצוני וג’יהדיסטים.
במדינות אחרות באירופה מצירים את צעדיו של אותו מיעוט. בדנמרק, בהולנד, בגרמניה, באיטליה ובצרפת תומכות הממשלות המקומיות בזכותם של כלי התקשורת לנגח את האיסלאם המתלהם. בבריטניה זהו טאבו. בעוד הצרפתים מגרשים ממדינתם את המטיפים הצפון-אפריקאים, בבריטניה סבור ראש הכנסייה כי יש להנהיג חוקי שאריעה ברחבי המדינה. זהו, לדעת מבקריו של הארכיבישוף מקנטרברי, תחילת סופה של בריטניה כמדינה בעלת רוב נוצרי לבן.
האם, בעוד 40 שנה למשל, תהיה בריטניה ממלכה מוסלמית? אולי רפובליקה? בכל שנה עוזבים את גבולות האיים לא פחות מ-400,000 ילידי המקום שאינם רואים עתיד לעצמם במולדתם, בעיקר בשל יוקר המחייה בה. בד בבד הולך וגדל מספרם של המהגרים המוסלמים ושיעור הילודה שלהם צומח בהתמדה. לא, אמר לי נחרצות הלורד נזיר אחמד, כאשר הצגתי בפניו את השאלה במהלך ארוחת ערב לפני חודש. אין סיכוי שזה יקרה…אין שום ניסיון של השתלטות מוסלמית על המדינה. מעניין, רבים מן הסועדים לא ראו בכך שאלה פרובוקטיבית. האפשרות הזאת נראית להם סבירה, אף כי לא במהלך חייהם. סטטיסטית, אולי התסריט לא יתרחש מעולם, אולם בפועל הוא עלול לקרום עור וגדים. הקרקע לכך כבר בשלה.
לא בכדי העלו נתוני מחקרים וסקרים אחרונים מסקנה קשה: בריטניה היא המדינה האנטישמית ביותר ביבשת. ישראל היא השמן על גלגליה של שנאת היהודים. קו אחד מחבר בין קריאות הג’יהאד נגד ישראל בכיכר טרפלגר, לחרם האקדמי הידוע לשמצה, לקריאות הנאצה במגרשי כדורגל ולחילולי בתי הקברות היהודיים. מי היה מאמין כי בירה מערבית העניקה חסות במשך שנים כה רבות למטיפי שנאה, כמו אבו באקרי, אבו חמזה, אבו קטאדה ורבים אחרים? מי יכול היה להעלות על הדעת שבראש עיריית לונדון יעמוד אדם המעריץ שייח מוסלמי התומך בהרג אזרחים ישראלים כמצווה דתית?
לסיוט שבכותרת הראשית לא יתעורר מן הסתם חלק גדול מקוראי המגזין, אולם דווקא עם הכניסה לעשור השביעי של המדינה היהודית, כדאי להרהר בו, לפחות כחומר למחשבה.
קינג דיוויד עושה קמפ דיוויד
ויקטוריה ודיוויד בקהאם משגרים את ילדם קרוז בן השלוש לבית-ספר יהודי בלוס אנג’לס. בקהאם, כידוע, הוא יהודי מצד אמו, סנדרה וכמו שה’סאן’ יודע לספר, על גופו חקוקה הכתובת העברית אני לדודי ודודי לי. גם לוויקטוריה קעקוע דומה, אך קטן יותר, ואם תתקרבו אליה תוכלו לזהות אותו על צווארה. למרות שמושגיה על יהדות קלושים, אל תתפלאו אם היא תצטרף בקרוב לחוג הקבלה בעיר. זהו אחד מבתי הספר הטובים ביותר, היא הכריזה, לאחר שבילתה בו עם בעלה במשך רוב היום.
בקהאם אינו מסתפק בציטטות משיר השירים. הוא גם הולך להשכין שלום באזורנו ומתחיל דווקא מהאגוז הקשה ביותר לפיצוח איראן. עם סגירת הגיליון נודע כי הוא יוזם משחק כדורגל בין קבוצתו ‘ל.א. גלקסי’ לנבחרת איראן. התחרות תתקיים בעיר מגוריו הנוכחית בה מתגוררים איראנים רבים, יהודים ולא יהודים. אשתקד הורה מוחמד אחמדינג’אד להשחיר כרזות של בקהאם בחוצות טהראן בשל ההשפעה הרעה שיש לו על הנוער המקומי.
קצרצרים:
*** מקס מוסלי, גיבורה של האורגיה הנאצית בצ’לסי, אינו מתכוון להתפטר מתפקידו כנשיא התאחדות הספורט המוטורי. להיפך, הוא עומד לתבוע את ה’ניוז אוף דה וורלד’ על פגיעה בפרטיותו. גורלו ייגזר בתחילת יוני.
*** מי שאינה קובלת על פגיעה בפרטיותה היא סופייה יוסוף, יצאנית צמרת מוסלמית, שהציגה את גופה לראווה באותו עיתון. המדובר בילדת פלא במתמטיקה שהחליטה לברוח מהעולם המחניק של אביה.
*** הלך לעולמו בשיבה טובה, ויליאם פרנקל, עורכו המיתולוגי של ה’ג’ואיש כרוניקל’ במשך 20 שנה. פרנקל היה מיודד עם דוד בן גוריון, יהודי מנוחין, ישעיהו ברלין, הרולד וילסון ועוד רבים אחרים, אך התרשם רק מאלברט איינשטיין.
*** אולי, עם מינוי עורך ראשי חדש לאינדיפנדנט, יתחיל היומון להיות קצת יותר מאוזן?
*** אל תגידו שלא הזהרנו: קבוצת הכדורגל של ליברפול עומדת להיקנות על ידי נסיכות דובאי.
*** הנה בריטניה תורמת לרווחת תושביה הרבים של חברון. סגן הקונסול, ג’ון אדוארדס, חנך בעיר האבות סוס רתום למרכבה כדי למשוך תיירים למקום.
