לפני שנתיים פנה ה-בי.בי.סי לריצ’ארד ליטלג’ון, בעל טור בדיילי-מייל, והזמין אותו להכין סרט תיעודי באיזה נושא שרק יחפוץ. ליטלג’ון הציע לעשות סרט שיחקור את האנטישמיות המודרנית במקביל לציון שבעים שנה לקרב ב-Cable Street שבאיסט-אנד, שבו עשרות אלפי יהודים וסוחרים מקומיים נלחמו זה לצד זה כדי לעצור את פעילי הארגון הפשיסטי של סר אוסוולד מוזלי. תודות לקרב ההוא, הימין הקיצוני בבריטניה נבלם והפשיזם שסחף את אירופה לא הצליח להתפשט בממלכה המאוחדת.
התיאוריה של ליטלג’ון הייתה שבעוד הימין הקיצוני לא נעלם, הכח המוביל מאחורי העליה הנוכחית באנטישמיות באה מכיוון השמאל הפשיסטי והאיסלאם. ב’בי.בי.סי’ לא אהבו את הרעיון. ליטלג’ון משוכנע שאם היה רוצה לעשות סרט על איסלמופוביה היה מקבל סדרה של שישה סרטים. הוא לא נכנע, ופנה במקום זאת לצ’אנל 4, שכאמור יקרינו היום את הסרט.
אחד האספקטים החשובים בסרט זו העובדה שגם ליטלג’ון וגם חלק מהמרואיינים הם בריטים לא-יהודים שנתקלו בעצמם באנטישמיות בגלל שהביעו דיעות שכביכול רק יהודים יכולים להביע. אנשים מסויימים כך גילה ליטלג’ון פשוט לא היו מסוגלים להבין מדוע לא-יהודי כמוהו יתעניין בכלל לחקור נושא כזה, והתגובה הראשונית שלהם בדכ הייתה לא ידענו שאתה יהודי. כאלה גם היו התגובות שקבלו לא-יהודים נוספים כמו, חבר הפרלמנט מטעם הלייבור, ג’ון מאן, שיזם חקירה פרלמנטרית על האנטישמיות; או עיתונאי השמאל, ניק כהן (שלמרות שם משפחתו אינו יהודי), בעל טור ב’אובזרבר’, שלאחר תמיכתו בהפלת סאדאם חוסיין, קיבל מכתבי-שנאה שהאשימו אותו שזו דעתו רק בגלל שהוא יהודי. חברת הפרלמנט לשעבר, לורנה פיצסימונס, אף איבדה בבחירות האחרונות את הכסא שלה בפרלמנט לאחר שארגון מוסלמי במחוז שלה, פרסם עלונים שהאשימו אותה ביהדותה למרות שהיא לא יהודייה – וזאת רק בגלל שתמכה במלחמה בעיראק.
המלחמה נגד יהודי בריטניה? צ’אנל 4, יום ב’, 9/7, 20:00
לצפייה בסרט ב’יו-טיוב’ (אורכו של כל חלק בערך 10 דק’):
