מאה שנה חלפו מאז כתב ברנרד שאו את המחזה פיגמליון שהצליח הן כמחזה והן כסרט בשנת 1938. כיוון שלא הסכים בחייו לעיבוד המחזה למחזמר, רק אחרי מותו ב-1950, עובד על ידי אלן ג’יי לרנר שקרא למחזמר גבירתי הנאוה.
את השם לקח משירי אמא אווזה London bridge is falling down, My fair lady…
העלילה מתרחשת בלונדון בתחילת המאה הקודמת. פרופסור היגינס, (נתן דטנר שכצפוי, מצוין) מומחה לפונטיקה, מתערב עם הקולגה שלו, קולונל פיקרינג, (דב רייזר שמכניס כישרון ומשמעות לתפקיד לא גדול) שבתוך ששה חדשים יצליח לשנות את שפתה של אלייזה דוליטל, (שני כהן, משעשעת בכשרונה הקומי וגם יכולה לרגש בשירתה) מוכרת פרחים המונית וחסרת חינוך ולהפוך אותה לליידי, בת החברה הגבוהה .
פיקרינג המשועשע מסכים לממן את הלימודים ואלייזה עוברת לגור עם הפרופסור. אחרי חודשים של אימונים מפרכים, שולח אותה היגינס לנשף הדיפלומטים השנתי כדי להציגה כנסיכה. אפילו המומחה הבינלאומי לפונטיקה, שנוכח באירוע אינו מצליח לעלות שהליידי היא מוכרת פרחים פשוטה.
היגינס ופיקרינג חוגגים את ניצחונם עם שובם מהנשף, אך אלייזה, ששני הגברים מתעלמים לחלוטין מתרומתה לניצחון, מבינה כי היא חייבת לעזוב את ביתו של הפרופסור ולהתחיל חיים חדשים. היא הולכת אל פרדי, (אדם להב שניחן בקול מקסים ושירתו יוצאת מן הכלל) בן-הטובים הצעיר, שמאוהב בה ומזמר לה מדי ערב מחוץ לביתה.
רק לאחר שאלייזה עוזבת את ביתו מצליח היגינס להבין שגם בו חל שינוי. אלא שלשינוי הזה אדם רגיל היה קורא לו, אהבה, ואילו הוא קורא לו, הרגל.
ברד ירד בדרום ספרד
תרגום המחזמר הזה לעברית זו משימה לא פשוטה. איך מוצאים סלנג שיהיה תחליף שיישמע טבעי לדיאלקט הקוקני שנשמע בשכונות לונדון לפני מאה שנה? דן אלמגור ושרגא פרידמן היו צריכים להתמודד עם זה לפני כחמישים שנה ועשו זאת בהצלחה. פרופ’ חיים בלנק הציע להם ללכת לגני ילדים כי אלה ממציאים בחוש לשוני טבעי ומדהים סלנג רענן. לגבי הגירסה העכשווית בחרו לשמור על הבסיס ההוא תוך שינויים קלים המתבקשים. והרי גם האנגלית אינם מעדכנים את הסלנג והקוקני בכל הפקה. יחד עם זה, לא היה מזיק לדעתי לבדוק אצל הצעירים היום מה הסלנג העדכני יותר.
במאי המחזמר, משה קפטן, שיש לו ניסיון עשיר בבימוי מחזות זמר, ואף זכה בפרס הבמוי בשנת 2008 על כנר על הגג, הצליח לייצור הפקה מרשימה. קאסט שחקנים מעולה ושילוב תזמורת חיה, הוסיפה מימד חשוב של הנאה למוזיקה הכה אהובה של פרדריק לאו, ואף שרב המשתתפים הם קודם כל שחקנים, הרי שגם שירתם טובה מאד.
התפאורה מרהיבה והתלבושות מקסימות. הכוריאוגרף, אביחי חכם, שדרג את המחזמר לדרגה גבוהה מאד עם להקת הרקדנים המופלאים. ביצוע כזה לא זכור לי שראיתי בארץ.
שלוש שעות של הנאה ועונג מכל הרכיבים שבנו יחד את המופע האדיר.
מחיר כרטיס: אולם 299 ¤, יציע 249 שח
למידע ורכישה: אתר ה’בימה’
בימוי: משה קפטן
תרגום: דן אלמגור ושרגא פרידמן
ניהול מוסיקלי: יוסי בן נון
כוריאוגרפיה: אביחי חכם
תפאורה: ערן עצמון
תלבושת: ילנה קלריך
הדרכה קולית: דוקי עצמון
תאורה: קרן גרנק
משתתפים:
שני כהן לייזה דוליטל
נתן דטנר- פרופסור היגניס
דב רייזר קולונל פיקרינג
פיני קידרון אלפרד דוליטל
אדם להב – פרדי איינספורד היל
גברת היגניס מרים גבריאלי
גבי אוהד דוד – גברת פירס
עוד כתבות על מבחר אירועים, טיולים ובילויים, במה כדאי? וכן ב היום
