מטרתו של שבוע האפרטהייד, המתקיים זו השנה השביעית, היא לחנך ולהציג את פעולותיה של מדינת ישראל כשלטון אפרטהייד, וכן להביא לחרם על ישראל, הפרדתה מהזירה הבינלאומית והטלת סנקציות כנגדה. מארגני האירועים יקיימו הרצאות, סרטים ופעילויות בקמפוסים בבריטניה כדי להציג את הנעשה במזרח התיכון כראות עיניהם. באתר המוקדש לשבוע, הם כותבים כי בשנים האחרונות זכו פעולותיהם להצלחה מסחררת וקוראים לגולשים להצטרף אליהם על מנת ששנת 2011 תהיה שנה של מאבק כנגד האפרטהייד – שנה שבה ייעשה צדק, שוויון ושלום. המארגנים אמנם קוראים לזה שבוע, אך למעשה מדובר באירועים המתפרשים במהלך כל חודש מרץ.
לשם תזכורת, אפרטהייד הינו כינוי למשטר שהנהיג המיעוט הלבן בדרום אפריקה, בשנים 1948-1990, שהושתת על עיקרון של הפרדה גזעית בין לבנים לבין שחורים ובני תערובת. הארגונים הפרו-פלסטינים עושים שימוש ציני במושג זה, אשר בינו לבין מלחמה למען זכויות אדם ואזרח במדינת ישראל, אין ולא כלום. אמנם ישנם הבדלים רבים בין המצב בישראל לבין המצב שהיה בדרום אפריקה, מבחינה חוקית, חברתית וטריטוריאלית, אבל ספק אם הבדלים אלו ימצאו במה, או קהל, ויוכלו להישמע באותה צורה בה יישמעו טיעוני הצד השני.
בכל אוניברסיטה יש תא סטודנטים ערבי, תא מוסלמי ותא פלסטיני, אומרת גילי ברנר (28) בוגרת תואר שני בפוליטיקה מאוני’ קיימברידג’ וכיום מנהלת ארגון Stand With Us בבריטניה. מול התאים הללו ישנו תא הסטודנטים היהודי, שכמעט ולא מתעסק בפוליטיקה אלא בעיקר בפעילות דתית יהודית, ואילו תאים ישראליים יש ארבעה או חמישה, אך קשה להם מאוד להביא אנשים לפעול לטובת ישראל ולעמוד כנגד ההמון השולט בדעת הקהל בקמפוסים.
הארגון בראשו עומדת ברנר נוסד בשנת 2001 בארצות הברית. מאז נפתחו מספר סניפים בעולם ולפני כארבעה חודשים החלה פעילותו גם בבריטניה. אנחנו אחראים על הפעילות באוניברסיטאות בעיקר, אבל גם במרכזי הערים, באמצעות חלוקת חומרים, הבאת מרצים וקיום אירועים להגברת המודעות לצד הישראלי. בסוף חודש פברואר רציתי להביא דובר פלסטיני שיאמר דברים מזווית אחרת, אולם בסופו של דבר, שלושה ימים לפני הרצאה שהיה אמור לתת בבית הספר לכלכלה בלונדון (LSE), הוא ביטל את השתתפותו בשל איומים על חייו, היא מספרת.
אין מה להשוות מבחינת מספר האנשים הפעילים ומבחינת המימון לפעילות אנטי-ישראלית, שמגיע גם מהאיחוד האירופי, המקנים לתאים הפרו-פלסטיניים יתרון גדול על פני העמדה הישראלית. נעשה שימוש בטרמינולוגיה כמו ‘אפרטהייד’, ‘כיבוש’ ו’טיהור אתני’ במסגרת הרצאות, תכניות טלוויזיה ונאומים בפרלמנט, והקהל בבריטניה שומע את הדברים ומקבל אותם כאמת לאמיתה – אף אחד לא מתווכח. זה בעיקר משום שאין מי שיגיד להם אחרת ומכיוון שקל להזדהות עם החלש והמסכן, האנדרדוג… אם יש סטודנטים שנמאס להם לשבת בצד או שרוצים להגן על ישראל, רק פשוט לא יודעים מה לומר – אני מזמינה אותם לפנות אליי – המזוודה הוורודה שלי מלאה בחומרי הסברה. ניתן גם לפנות לתאי הסטודנטים הישראלים, שמשוועים לאנשים, ולהתעדכן בפעילויות השונות שנעשות בקמפוסים.
לאנגלים נמאס
בחדרי חדרים אני חושב שלאנגלים עצמם נמאס מהמוסלמים ומהפעילויות על הסכסוך, אומר רועי רוזמרין (33), דוקטורנט ב-LSE, רק שהם לא ינקטו שום פעולה בגלוי. האנגלים לא רוצים להיתפס כגזענים ויש ביניהם כאלה שמפחדים לקחת צד, בעיקר בשל חוסר ידע. כסטודנט ישראלי, הדבר המתבקש לעשות הוא לבוא ולהציג את העמדה הישראלית, אך מהר מאוד אתה מוצא את עצמך לבד, מתנצל, מתגונן, מנסה להסביר פעולות כאלה ואחרות של ישראל ולמעשה נותר ללא מילים, מה שמביא אותך בפעם הבאה פשוט לעבור הלאה ולא להיכנס לעימותים האלה בכלל.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, בתחילת שנת 2009, השתלטה קבוצה של פלסטינים על חדר בקמפוס ב-LSE, ואמרה כי כבשה את השטח, כפי שנוהגת מדינת ישראל, והשטח לא ישוחרר עד שהפלסטינים יקבלו הטבות בשכר הלימוד, בשל המצב הקשה בו הם נתונים כתוצאה מהפעילות הישראלית בעזה. מאז ‘עופרת יצוקה’ הפעולות נרגעו בצורה משמעותית אך עדיין, לי זה לא נעים לראות הפגנות נגד ישראל במקום בו אני לומד. אני לוקח את זה באופן אישי, מרגיש שלא באמת מקבלים אותי בחום, ומעדיף לעיתים להצניע את העובדה שאני ישראלי, רק כדי לא להיכנס לתוך כל המאבק.
מסבירים את ישראל
יועץ ההסברה בשגרירות ישראל בלונדון, מיכאל ברודסקי, מספר כיצד הם נערכים לקראת שבוע האפרטהייד. כפעילות מקדימה, קיימנו בחודשים האחרונים הרצאות בקמפוסים של דוברים ישראלים, ביניהם אנשי התקשורת – בן-דרור ימיני ודנה וייס. הגיע לכאן גם איש משרד החוץ, חאלדי, שהינו בדואי, שבא להרצות בפני סטודנטים באוני’ באדינבורו. הקהל החל לגנות אותו ולא נתן לו לדבר, עד שלאחר כשעה נאלץ להתפנות מהמקום מבלי שאמר את דבריו.
במהלך השבוע עצמו ידברו גם נושאי התפקידים השונים בשגרירות בקמפוסים ברחבי בריטניה, וכן השגריר ינאם ב-LSE. בנוסף, תגיע משלחת של כ-30 סטודנטים ישראלים, שעברו הכשרה בנושא ההסברה, וידברו בפני סטודנטים במספר אוניברסיטאות. יחד עם זאת, מוסיף ברודסקי, אנחנו מארגנים גם ‘ימי תל-אביב’ – בחרנו חמישה קמפוסים ברחבי אנגליה, בהם נציג את החיים בתא באמצעות הופעות והפעלות הקשורות לעיר, בשיתוף מחלקת התרבות בשגרירות. המטרה היא לצאת מהסכסוך ולהציג פן אחר של ישראל.
