ע’הוא בן 25, בעל אזרחות ישראלית, שעזב את ישראל עם משפחתו בהיותו כבן 16 וחצי. לאחרונה הוא הגיע לחופשה בישראל לרגל חתונה של בן משפחה, ובשדה התעופה, עם נחיתתו, נמסר לו שהוא נחשב משתמט משירות צבאי ושעליו להתייצב לגיוס לצהל ולהעמדה לדין.
כל נער או נערה אשר עזבו את הארץ עם הוריהם לאחר גיל 16 עלולים להיעצר בשדה התעופה בישראל ולהידרש לתת את הדין על השתמטות לכאורה משירות צבאי ולהיות מחויבים להתגייס לשירות צבאי מלא בצהל.
על מנת להימנע מעוגמת נפש והפתעות לא נעימות כאלה, חשוב שכל ישראלי שגר בחול יכיר בסוגיה זו ויסדיר את מעמד בני מהגרים לצעירים המועמדים לשירות ביטחון (מלשבים) השוהים מחוץ לישראל.
לעתים נדמה שהנושא אינו רלוונטי עבורנו או עבור ילדינו, הרי מרכז חיינו הוא בבריטניה, אך הוא עלול להשפיע על חיינו וכדאי להיות מודע אליו ולהסדיר את המעמד בבוא העת. חשוב לדעת שחוק שירות הביטחון (נוסח משולב, התשמז, 1986) במדינת ישראל מתייחס לכל צעיר המחזיק באזרחות ישראלית כמועמד לשירות ביטחוני, בין אם הוא שוהה בחול או בארץ, בין אם נולד בבריטניה ובין אם היגר בשלב אחר בחייו. מעמדו נגזר ממעמד הוריו ודי בכך שאחד מהוריו מחזיק באזרחות ישראלית, גם אם מדובר באזרחות כפולה.
במקרה שישראלי המתגורר בבריטניה לא הסדיר את מעמדו או במקרה שעזב את הארץ לאחר גיל 16 ועבר את גיל 18, הוא בסטטוס שוהה בחול ללא רשות או משתמט בחול, והוא עלול להיחשב כעריק ולמצוא את עצמו בכלא צבאי עם נחיתתו בארץ.
כיצד להסדיר את המעמד
על בני ובנות נוער בעלי אזרחות ישראלית המועמדים לשירות ביטחון – כולל בני מהגרים, בני שליחים וילידי חול – להתייצב בקונסוליה הישראלית עם הגיעם לגיל 16 וחצי לשם הסדרת מעמדם על ידי רישום כנדרש בחוק שירות ביטחון.
הכרה במעמד מקנה למועמד אפשרות של דחיית גיוס ופטור משירות בהתאם לסוגי המלשבים השונים. עד אז, המועמד יוכל לבקר בישראל מבלי שיחויב בשירות ביטחון, למשך 120 ימים בכל שנה קלנדרית, ואף שנת שהייה שלמה, מבלי לאבד את המעמד.
אם לא יוסדר המעמד כראוי, המועמד לא יהיה זכאי לדחיית התייצבות או פטור משירות והוא יידרש לחזור לארץ לשירות צבאי בסיום לימודי התיכון. בנוסף, אי הסדרת המעמד עלול להסתיים בעיכוב ו/או מעצר בנתבג על ידי משטרת הגבולות או בסירוב לחידוש או הארכת הדרכון הישראלי בעתיד.
סוגי המועמדים השונים
שלטונות הצבא מבחינים בין שלוש הגדרות מרכזיות למלשבים:
יליד חול – נער המחזיק באזרחות ישראלית אך נולד בחול ומקום מושבו הקבוע ברציפות מיום הולדתו הוא בחול. חשוב לדעת: מלשב יליד חול אינו פטור באופן אוטומטי משירות ביטחון. לאור התיקון החדש בפקודות צהל, שנכנס לתוקף באוגוסט 2015, ילידי חול יהיו זכאים לפטור במלוא 23 שנה ובנות בגיל 21.
בן מהגרים –נער שעקר לחול למטרת הגירה בעקבות הוריו לפני הגיעו לגיל 16, ושעד גיל 18 היה מקום מושבו הקבוע מחוץ לישראל, במדינה שבה מתגוררים הוריו. בן מהגרים זכאי לדחיית גיוס עד הגיעו לגיל 26 ואז יקבל פטור משירות.
בן שליחים – כל מיועד לשירות ביטחון השוהה בחול עם הוריו או עם אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.
ומה לגבי מילואימניקים?
במקרה שמדובר בחייל משוחרר, כלומר אזרח שחלה עליו חובת שירות מילואים, זכותו להגר לחול, באופן זמני או כקבע, ובלבד שלא היה תחת צו קריאה למילואים לפני מועד הטיסה לחול. במקרה כזה, יהיה עליו להתייצב לשירות. אם הגיע לידיו צו גיוס בעודו בארץ ויוכל להוכיח כי רכש את כרטיס הטיסה טרם מועד משלוח צו הקריאה לשירות, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור, לדחייה או לשחרור משירות המילואים. ובמידה שצו הגיוס התקבל לאחר מועד עזיבתו את הארץ, לא חלה עליו כל חובה ואינו צריך לשוב לשירות המילואים.
* עוד דנה נוף שירתה למעלה מ?22 שנים בצבא קבע. היא מתנדבת לשירות מילואים בפרקליטות הצבאית בדרגת סאל ועוסקת בייעוץ וייצוג מלשבים וחיילים מול גורמי מיטב (בקום) בפרט וצהל בכלל.
* אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי.
