סתם… אני מת על צופית וגם קצת נמשך לאברם, אבל רק מבחינה אינטלקטואלית. אבל ממילא בסוף גרמניה תנצח, מה זה בכלל חשוב כל המשחקים המוקדמים האלה ושמינית הגמר וכל הזוטות האלה. בסוף הגרמנים, יימח שמם, ייקחו את הגביע ואנחנו נוכל לזכור ולא לשכוח.
אם אתם רוצים ממש להירגע אני יכול לספר לכם שפה נהיה ממש מגעיל. יש שילוב נוראי של חום, מדוזות וביבי נתניהו וכל זה יותר מדי בשביל קיץ אחד, עם תחושה של מלחמה בפתח. כן, ביבי לא יכול בלי איזו מלחמה טובה כדי שיוכל להגיד לשרה – שרהל’ה, אני יוצא, יש מתיחות בצפון, בדרום ובמרכז ולכן יכול להיות שאיעדר מהבית למשך חודש או שנה. להתראות ואל תתקשרי אלי – אני אתקשר אלייך! לא לא, דונט קול אס ווי קול יו! ועכשיו הוא מסיר את המצור מעזה. היה צריך תשע גופות של טורקים חסונים ובושות לשייטת שלנו בכדי להבין שצריך להסיר את המצור. לא נורא, אין יותר טורקיה, אין יותר מרמריס, אין יותר בודרום. גם ככה בודרום היה שם אידיוטי.
מנגד, מה שבאמת הוסיף כאן ללחות הכללית זו ההפגנה של החרדים. אני מניח ששמעתם גם על זה. 100 אלף חרדים יצאו לרחובות ללא דאודוראנט זמין בכדי למחות על כמה ספרדים שהתפלחו להם לבית ספר. המדינה יצאה מדעתה והכניסה את האבות ואת האמהות לכלא. שנים מפרידים כאן בין שחור ללבן, ערבי ליהודי ספרדי ואשכנזי ופתאום זה נורא כאב לשמאל החילוני, ההפרדה הזו, הגזענות הזו. וגם בקרב הזה הפסדנו והלב דואב ובעיקר נורא נורא חם.
בתוך כל הלהט הזה, התחילה בשבוע שעבר הצעדה למען גלעד שליט. מכל הארץ צועדים אנשים מאוחר מדי ומעט מדי. ארבע שנים אחרי היינו צריכים כבר לשרוף את הרחובות ולא רק לצעוד בהם ולהפריח בלונים. לכולם עונדים סרטים צהובים והמון זמרים שרים כל ערב. אני כבר שנתיים צועק בכל מקום, מפגין איפה שאני יכול ומנסה לשדל את המשפחה העצורה הזו לפרוק כל עול, אבל לשווא.
אז עכשיו יש גם קונצרט של הפילהרמונית ואפילו שלמה ארצי יהיה שם. הלוואי שזה יעזור אבל אני חושב שהדבר היחידי שיכול לעזור הוא אם יסגרו את בית ראש הממשלה ולא יתנו לביבי לצאת עד שיחתום על העסקה. נראה אותו סגור שבוע בבית עם שרה, לבד, בלי עזרת מבוגרים. תוך שלושה ימים הוא משחרר את כל החמאס כולל חיבור גופתו מחדש של אחמד יאסין, יימח שמו.
אבל בינתיים אנחנו רק צועדים ושרים. שרים וצועדים. אני נורא מקווה שהילד הזה, גלעד, יחזיק מעמד אבל אני לא נורא אופטימי. זהו חברים. אני חוזר להזיע ואתם תמשיכו ליהנות מהלונדון שלכם. אנחנו בינתיים שרים ומקנאים. מקנאים ושרים.
