עכשיו, במבט לא ככ לאחור, אני יכולה להעיד שחיי עברו בשלווה יחסית עד לרגע שהגעתי ללונדון! לא שבלונדון אין יותר סרטים, ולא שבלונדון הייאוש יותר נוח – רק שלזהותי העצמית נוספו גורמים כמו: ישראליות ויהדות, ומה זה בכלל אומר?! כשאתה גדל כישראלי במדינת היהודים הכול ברור מאליו ואתה לא שואל שאלות. כאן אתה נתקל בזן שונה ומשונה של אנשים שנראה מאוד מנומס, רהוט ואנגלי – אבל הוא יהודי! בלי עברית ולעיתים גם בלי הרבה מסורת. אתה לומד להכיר שלמרות שאנחנו עם אחד – יש ישראליות ויש יהדות של גלות. שתי ההצגות, האחת: אלפיים שנות (Two Thousand Years) בתיאטרון הלאומי, והשנייה: מרק עוף ושעורה (Chicken Soup With Barley) בתיאטרון הTricycle- – מומלצות בחום. שתיהן עוסקות ביהדות, ושתיהן גורמות לך לחשוב!
אלפיים שנות
וכך, מצאתי עצמי יושבת בתיאטרון הלאומי בהפקה הבימתית של הבמאי הנודע מייק לי, מביטה בהם (היוצרים) מביטים בנו (היהודים) ולומדת על עצמי. המחזה עוסק בבני משפחה יהודית בורגנית המתגוררת בלונדון (לא בגולדרס ולא בהנדון), לומדים על החיים מהגרדיאן ומרהטים מאיקאה. הכול מתנהל יפה עד שהבן הבכור (ג’וש), מחליט יום אחד שאם הוא כבר יהודי אז שיהיה על באמת, ומעטר ראשו בכיפה. המשפחה, לפחות לכמה רגעים, נדמה מתמוטטת כשכולם תוהים ותמהים נוכח הכובע החדש: איזה ג’וק נכנס לו לראש? ואז תמי (הבת) מתחילה לצאת עם בחור ישראלי. נו, לפחות הוא יהודי! למרות שהחיים חילוניים, למרות שהחיים בגולה ולמרות שבגרדיאן מגדפים ומקלסים את ישראל – כולם מרגישים מאוד יהודיים. וזה יפה! זה כל כך יפה – כי הכול ככ נכון והכול ככ מדויק, עשוי ביד מאומנת של במאי מחונן וצוות שחקנים מסור שהגדירו לעצמם את השלמות כמטרה!
שיטת עבודתו היוצאת דופן של מייק לי קוצרת הצלחות מרובות ומותירה אנשי מקצוע רבים בפיות פעורים. העבודה מתרכזת בבניית דמות, מפרקת ובונה לפרטי פרטים ומצליחה לגעת באמת הקיומית שבבני האדם. גם כאן הדמויות עשויות ללא רבב! אני יושבת וצופה ורואה דמויות אמיתיות ובהישג יד ועלילה יותר אנושית ויותר מדויקת מהחיים עצמם. ואני, כחלק מהזרם המעדיף סוריאליזם מנטורליזם על הבמה, מודה שנשביתי בקסמיו.
מרק עוף ושעורה
ההצגה השנייה אורכת כשלוש שעות. די בנתון זה כדי להרתיע אותי מללכת, או לפחות לגרום לי לבקש מושב צדדי ולהכין תוכנית מילוט – אך להפתעתי מצאתי שהסבלנות משתלמת. ארנולד ווסקר, המחזאי, נולד למשפחה יהודייה ולהורים קומוניסטים בלונדון של שנות ה-30′, ואת תולדות חייו וחיי משפחתו הוא מגולל דרך המחזה. במרכז העלילה נמצאת משפחת קאן הקומוניסטית, שחולמת ונאבקת על עולם טוב יותר בתקופת המהומות האנטי פאשיסטיות של אותן שנים. מבעד לשלושה עשורים, המובאים בשלוש מערכות, אנו עדים לסיפור אנושי ומרגש, והתמודדות עם אתגרי ההיסטוריה. ההצגה מאפשרת הצצה נדירה ומוחשית לראשם של מי שהיו קומוניסטים אמיתיים – אנשים שעבורם סוציאליזם היה ערך קיומי ולא רק משטר – ומפגש עם תקופה בה אנשים האמינו שיש מספיק לכולם ואפשר להתחלק… אך, כפי שמספרות האגדות, הם התפכחו, הבינו שאי אפשר אחרת, והחלו לצבור הון.
פרטים במדריך.
טיפ: כרטיסים טובים ומוזלים לאלפיים שנות אפשר להשיג בקופת התיאטרון הלאומי בעשר בבוקר (המלצה אישית: תגיעו בתשע). כרטיסים נוספים נמכרים כשעה לפני ההצגה ב-30 פאונד, וכרטיסים בעמידה ב-5 פאונד. בימי שני תמצאו כרטיסים מוזלים (8.50 פאונד) ב-Tricycle, ובימי רביעי מחיר מיוחד לסטודנטים (6 פאונד).
