לפני עשר שנים – במסגרת לימודי לתואר שני ב’ניהול ידע’ בלונדון – הכנתי עבודה על העיתון ‘הג’ואיש כרוניקל’ שהיה העיתון היחיד לכלל הקהילה היהודית בבריטניה, והזמין אותי להשתלב בעריכת עמודים בעברית. את הגיליון הראשון של ‘עלונדון’ – ארבעה עמודים בשחור לבן – הכנתי בינתיים. העלון, ומכאן גם שמו, צמח ופרח, והיכה שורשים בגולדרס גרין ובפריפריה הישראלית – לונדונית. בעידן האינטרנט אף נשא ‘עלונדון’ את ראשו אל מעבר לימים ולאוקיינוסים, והיום הוא נקרא בכל היבשות בהן גרים ישראלים.
בחודש הבא ייצא גיליון העשור לעיתון – שיסכם עשר שנות קהילה. בעשר השנים האחרונות התפתחה הקהילה מקבוצת אנשים בודדים לחבורה קיבוצית. באופן של תמונות וסיפורים מהשנים הללו – תוכלו לראות כיצד גדלה והתפתחה אותה קהילה. אבל כמו בחיים – השמחה מהולה בעצב. זה יהיה גם הגיליון האחרון שייצא ביחד עם העיתון היהודי ה’ג’ואיש ניוז’.
לפני שנתיים, חיפשנו בית שיאפשר את המשך הוצאת העיתון שהפך לנטל כלכלי. מועצת המנהלים של הג’ואיש ניוז’ שלחה לנו חבל הצלה. אבל גם לחבל הזה, מסתבר, יש קצה.
מאחר ולישראלים בבריטניה אין מוסדות קהילה נפרדים, קיווינו לראות את הארגוני היהודיים (קיימים למעלה מ-230!) תומכים בעיתון, כמו שהם תומכים בעיתונים היהודיים האחרים, ומוצאים בעלונדון פלטפורמה לגישור ולקישור. הקונצנזוס שהיה ונשאר עד היום, הוא שישראלים, ברובם, אינם קוראים את העיתונים הללו. בעיקר משום שהנושאים והזוויות שמעניינות אותם לא באים בם לידי הכרה.
מאחר ועלונדון שאף מאז ומתמיד לפרגן לישראלים בלונדון, להראות את השתלבותם ותרומתם לתרבות ולכלכלה המקומית – בחרנו להבליט בעיקר את האנשים שיצרו את התדמית החיובית בקונטקסט הישראלי. ההזדמנות שנקרתה בדרכנו – לשבת בתוך תוכי מערכת עיתון יהודי והפצה בלמעלה מ-37 אלף עותקים מדי חודש (הרבה מהם לקהל שאינו קורא וכותב עברית) – שיכנעה אותי שאולי זו גם הזדמנות לקרב בין הקהילות שהמחסום העיקרי שעומד בדרכן הוא אי הבנת התרבות והשיח בשל מחסום השפה.
במעט מאוד העמודים, השתדלנו לתת את האפריטיף – בתקווה שהוא יעורר את התיאבון. לשם כך, בחרנו לתרגם את הטורים האישיים בעיתון העברי, כתבה מרכזית אחת על עשייה חיובית ותרומה של ישראלים לחיי הקהילה בקירבה הם יושבים, ולדווח על אירוע ייחודי של ישראלים במדור זיוה’לה. למעט בודדים, מסתבר שהקהילה היהודית אינה ערוכה לספוג לתוכה את 70 אלף הישראלים שהפכו את לונדון למשכנם הקבוע או זמני. בשנים הקרובות יגלו הישראלים, שכדי להתקיים באורח עצמאי עליהם לשמר את הוויתם ותרבותם, ולתמוך בעצמם בעיתון.
בחודש הבא, כאמור, ייצא הגיליון האחרון במתכונת המשולבת, ועבורנו תהיה זו הזדמנות להודות לכל מי שתמך בנו בעשור הזה ולכל מי שהשתתף בעשייה. אני מזמינה אתכם, הקוראים, לקחת חלק בהוויה וביצירה. העיתון הבא הוא שלכם: נפרסם את מכתביכם, הגיגיכם, תמונותיכם וכל מה שיעלה בדעתכם מחיי הישראלים בבריטניה. אנא שלחו לפי הכתובת למטה עד לתאריך 9.11.04*.
* המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל החומר שיגיע לידיה, ואינה אחראית לדברים שישלחו בדואר. התנאי לפרסום מאמרים ומכתבים כרוך בעריכה לשונית וסגנונית.
**כדי שיהיה לעיתון המשך, אם במסגרת העיתון היהודי או באופן עצמאי, נשמח לקבל רעיונות, הצעות ועזרה. אתם מוזמנים גם לפנות אלי ישירות.
Alondon, Unit 611 Highgate Studios, 53-79 Highgate Road, London NW5 1TL
טל’: 6934 020-7692 מייל: anat@alondon.net
האתר: www.alondon.net – ימשיך להתעדכן כרגיל.
