דוח מבקר המדינה האחרון בישראל קבע כי שליחים רבים הם מינויים של ‘מקורבים’ שקיבלו את התפקיד ללא מתן הזדמנות שווה לאחרים להתמודד עליו. נושא המינויים במשרד החוץ נמצא לוקה גם בוועדות המינויים שאמורות לאשר העסקת עובדים חדשים. ממסמכי המשרד עלה כי יש משרות המובאות לדיון בוועדות לאחר שאנשי ההנהלה כבר סיכמו ביניהם מי ייבחר לתפקיד. האם חל שינוי מאז בהליך מינוי משרת שגריר? מסתבר שלא.
עפ הארץ, הצהיר חפץ בפני הוועדה כי ב-1989 היה חבר במשלחת של דיפלומטים ישראלים למוסקבה מטעם נתיב, וכי עסק בבניית התשתית לפיתוח היחסים של ישראל עם בריהמ.
יעקב קדמי – ראש נתיב לשעבר, ראש האגף בארגון האחראי על הפעילות בבריהמ באותה תקופה – אמר כי חפץ שימש שליח זמני לחודש בלבד, ועסק רק בהסברה בקרב היהודים ובמתן אשרות עלייה.
הארץ חשף גם כי חפץ הציג עצמו כמי שכיהן כיועץ משפטי במשרד ראש הממשלה ועסק בסוגיות רגישות בתחום יחסי החוץ. לדברי קדמי, חפץ שימש עורך דין חיצוני של נתיב, שקיבל שכר לפי שעה, ושעסק בעיקר בשכירת מבנים ובהעסקת עובדים. חפץ ייחס לעצמו את הקמתם של מרכזים ישראלים תרבותיים וחינוכיים ברחבי בריהמ, ולשם כך היה צורך לקיים קשרי עבודה הדוקים עם גורמי השלטון. קדמי אמר בתגובה: לא היה ולא נברא. מרכזים כאלה לא היו אז ולא הוקמו אז, אלא רק בשנות ה-90, אחרי שהיו יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות ובהדרגה התחלנו להקים מרכזים ישראליים ליד השגרירות.
חפץ מסר להארץ בתגובה כי הביקורת נגדו היא תולדה של צרות עין, סטיגמה וגזענות והוסיף: אני לא מנסה להגיד שיש לי ניסיון דיפלומטי, יש חלק מהדברים ברזומה שלי שהשיקו לתפקיד.
בהמשך למאמר פרסם העיתון את תגובתה של ג’וי וולף, נשיאת המועצה הציונית המרכזית של מנצ’סטר, ואנו מוצאים לנכון לצטטו משם. כותבת וולף: אלה מאתנו הנוטלים חלק בהסברה בבריטניה אסירי תודה להארץ על חשיפת הסתירות לכאורה בקורות החיים של צבי חפץ, המועמד לתפקיד שגריר ישראל החדש לבריטניה.
בלי קשר לדאגתנו הלגיטימית לנוכח הדיווחים, שידיעותיו של חפץ בשפה האנגלית דלות למדי – דבר שנראה כמגבלה חמורה ביותר לתפקיד דיפלומטי קשה כל כך – אנו מודאגים עוד יותר מכך שהוא חסר ניסיון דיפלומטי וכישורים מוכחים רלוונטיים לתפקיד.
אנו מתקשים מאוד להתמודד עם ההטיה האנטי-ישראלית בתקשורת הבריטית, המורגשת כאן בהיקף עצום, ועם הלחץ הרב מצד השדולה הפרו-פלשתינית בפרלמנט. אנו זקוקים לשגריר חזק ומנוסה מאוד שיסייע לנו בכך, ולא נראה כי אדם שניסיונו מתמצה בחודש של שירות ברוסיה, שבו ביצע תפקיד שגרתי, יצליח לעמוד במשימה.
אני מקווה מאוד, שאלה אשר תמכו במועמדותו לתפקיד ישקלו זאת שוב לנוכח החשיפה החשובה, וכן לנוכח גל ההתנגדות האדיר הסוחף כעת את הקהילה היהודית בבריטניה.
