המשבר בשוק האשראי, והתמוטטותו של ‘ליהמן ברדרס’ עלולה לחשוף חברות ישראליות רבות בנקודת תורפה, שאיש לא חשב עליה עד עתה: הערבויות הבנקאיות ובטחונות אחרים. התמוטטות ‘ליהמן ברדרס’ כבר הרעה את מצבם של בנקים אמריקאיים רבים וכיכבה בכותרות התקשורת הבינלאומית, אך קריסתם של בנקים קטנים יותר אמריקאיים ואחרים, עלולה לחמוק מעיני התקשורת הבינלאומית, ולחשוף חברות ישראליות שביססו את חוזיהם על בטחונות בנקאיים מבנקים אלו, למצבים קשים ולא צפויים בתקופה הקרובה, אומר עוד ארז מודעי (בתמונה הקטנה), המתמחה במסחר ובניהול התקשרויות בינל. מודעי ממליץ לגופים ישראליים העובדים מול חברות בחול, לבחון את הבטחונות שבידיהם לפני שיהיה מאוחר מדי.
מודעי מזהיר כי משבר האשראי, וקריסתו של ‘ליהמן ברדרס’, הבנק הרביעי בגודלו בארהב, מולידה חשש רב לגבי ערכם של הבטחונות הבנקאיים שניתנו על ידי בנקים שנחשבו עד לאחרונה ליציבים ביותר. לדבריו, בטוחות בנקאיות ניתנות על פי רוב במסגרת חוזי מסחר. הנטייה ההיסטורית בחוזים הללו היתה להיסמך על בנקים, שנחשבו ליציבים ביותר. כעת כאשר קריסתו של ליהמן ברדרס והמשכו של מחנק האשראי במשק הבינלאומי מפיל בנקים קטנים כגדולים, עלולים בטחונות אלו לא להיות שווים את הנייר עליהם הם מודפסים ביום סגריר.
קריסתו של ‘ליהמן ברדרס’ כבר מעוררת אפקט דומינו, במהלכו עלולים בנקים קטנים יותר, בעיקר בארהב, אשר היו תלויים בצורה משמעותית באשראי שקיבלו מ’ליהמן ברדרס’, להיוותר ללא חמצן של אשראי, ולהתמוטט גם הם, או לפחות להיתקל בקשיים לעמוד בהתחייבויותיהם. להבדיל מליהמן, אף אחד מכלי התקשורת העולמיים לא יטרח לדווח בהרחבה על כל בנק מקומי שיקרוס מעתה, וחברות אשר באמתחתן בטוחות מבנקים אלה, עלולות למצוא את עצמן בבעיה קשה כאשר אלה יעמדו למבחן, אומר עוד מודעי.
איך מתמודדים עם הסיכון
מאמרים קשורים
לדברי עוד מודעי, במקרה של מכתב אשראי אין צורך לבטל בטוחה בנקאית או לחדש אותה על מנת לבטחה, אלא להוסיף לה גיבוי שנקרא בשפה מקצועית ‘אינדורסינג’. גיבוי זה מבטיח למעשה שאם הבנק שנתן את בטוחה לא יוכל לעמוד בה, ייחלץ לעזרתו בנק אחר, וישלם במקומו את הערבות.
האינדורסינג הוא הליך מקובל במסחר מול ארצות מתפתחות שמערכת הבנקאות שלהן נחשבת לאמינה פחות. במקרים אלה, מכתב אשראי מבנק וייטנאמי למשל, עם אינדורסינג מבנק מערבי ידוע ואמין, ייחשב למכתב אשראי מקובל ואמין.
עוד ארז מודעי ממליץ לחברות הישראליות שקבלו מכתבי אשראי של בנקים שיש לגביהם חשש, לדרוש לצרף להם אינדורסינג מבנק גדול ומוכר. אמנם משבר האשראי לא פוסח על אירופה, וגם בה מתמוטטים בנקים, אך נראה לא סביר שממשלת גרמניה תאפשר ל’דויטשה-בנק’ למשל לפשוט את הרגל, ומן הסתם תעדיף להלאים אותו. לעומת זאת, ממשלת ארהב עלולה לאפשר לבנק מקומי בקנטאקי לסגור את שעריו בקלות הרבה יותר גדולה, מסביר עוד מודעי.
לפעולה זו של אינדורסינג קיימת עלות, אך ניתן לנסות להטיל אותה, או לפחות את חלקה על לקוח אמריקאי. אולם בכל מקרה, גם אם הלקוח האמריקאי לא ירצה לשאת בהוצאות אלה, ממליץ עוד מודעי לחברות בישראל לממן אותן בעצמן, והעיקר שיינתן אינדורסינג שיבטיח להן את תקפות הערבות מקנטאקי.
חשוב לציין כי השימוש בערבות הבנקאית איננו מיידי, ועל כן הסכנה שבה. על פי רוב לא נדרשים הצדדים בחוזה לערבות הבנקאית כל עוד העסקה הולכת למישרין. אך כאשר פורץ סכסוך, מחלוקת, או בעיה בתשלומים, עשויה הערבות הבנקאית להבטיח את מילוי האינטרסים של הצד הנפגע. על כן, תיאורטית, עלולים גורמים עסקיים ישראליים לגלות כי הערבות איננה תקפה בעוד מספר חודשים, רק כאשר הם יזדקקו לה, אך דווקא אז הדבר כבר יהיה מאוחר מדי.
כמו כן לא פוסל עוד מודעי שיטות אחרות להבטחת קבלת הכספים מהצד הזר, שיטות תשלום כמו CAD (Cash Against Delivery), שבה מסופקת סחורה רק כנגד ביצוע תשלום, או לחלופין הפקדת הכספים בנאמנות המקובלת על שני הצדדים. אפשרות נוספת היא חלוקת התמורה לתשלומים מרובים, המקבילות לאבני דרך בהתחייבויות של הצד הישראלי. אם הצד הזר לא משלם על אבן הדרך השלישית, למשל, לא יתחיל הצד הישראלי בביצוע אבן הדרך החמישית (את הרביעית החל, מן הסתם, לאחר תום השלישית). כך מוקטנת חשיפתו של הצד הישראלי לאבן דרך אחת בלבד במקום לסיים פרויקט, או משלוח שלם ואז לגלות שבצד השני אין כסף.
כמו כן, ניתן לחלק את מכתבי האשראי למספר מכתבים עם תאריכים שונים או בנקים שונים, ובכך לפזר את הסיכון. פתרון נוסף שיכול להבטיח את הערבויות הבנקאיות בימים של מחנק אשראי חריף שכזה, הוא לפנות לחברה שעוסקת בביטוח סיכוני אשראי, אשר תבטח את העסקאות.
עוד ארז מודעי, הוא חבר בלשכת עורכי הדין, בעל תואר שני MBA מהמסלול למנהלים של רקאנטי באוניברסיטת תל אביב. עוד מודעי מיסד ומנהל Modai Group, מתמקד בעסקאות בינלאומיות, טכנולוגיה, תעשיה, רכש ומסחר, ועסק במשך שנים בתחומי העסקאות הבינלאומיות, המחשוב והרכש בתעשייה האווירית במהלכן היה שותף למשאים ומתנים עם ממשלות וחברות מכ- 30 מדינות.
