פוליטיקאים לבנונים מזהירים את בריטניה וארצות-הברית לבל ירחיקו לכת במדיניותן הפייסנית כלפי החיזבאללה והחמאס. הם מגדירים זאת כבגידה בממשלה הפרו-מערבית השולטת בביירות. אחד מהם, מנהיג הדרוזים ואליד ג’ומבלאט, אף טען כי המערב כה נחוש לשפר את יחסיו עם טהרן ודמשק עד שהוא מוכן לנטוש את בני בריתו הטבעיים בארץ הארזים. הוא התייחס לכך במהלך ביקורו ההיסטורי בלבנון של ג’ו ביידן, סגן נשיא ארצות הברית, וגם ציין את המגעים המתנהלים בחודשים האחרונים בין הממשלה הבריטית לבין כמה מפעילי המפלגה השיעית בארצו. דברי ביידן למארחיו התפרשו כנכונות אמריקאית לסייע לכל ממשלה בלבנון, גם אם זו תונהג על ידי החיזבאללה.
המדינה הלבנונית חלשה מידי ולכן הפייסנות הזאת גורמת לאנשים לפחד והם מעדיפים להגיע להסדר עם איראן הנחשבת למעצמה אזורית, הוא אמר. המערב אינו עושה דבר למעננו משום שהוא מעוניין במשא ומתן עם איראן המפגינה את יכולתה לחדור לים התיכון דרך חיזבאללה וחמאס.
האשמות אלו מופנות כלפי וושינגטון ולונדון לאחר פרסומה של כתבת תחקיר בשבועון ‘שפיגל’ הגרמני ובו הואשם חסן נסראללה באחריות להתנקשות בחייו של ראש-הממשלה, רפיק חרירי. ה’פוריין אופיס’ מסרב להתייחס לגילויים אלה, אולם הוא מודה שיש בידיו ראיות שהחיזבאללה היה מעורב בשלושה מעשי טרור לפחות, במהלך השנה האחרונה. הוא גם סבור כי הארגון מעורב בחטיפתם של חמישה אזרחים בריטים המוחזקים בעיראק. למרות מידע מודיעיני זה אין משרד החוץ מתכוון להשעות את מגעיו עם הארגון.
בגלל 300 פאונד
הבמאי הבריטי, קן לאוץ’, היה מאז ומתמיד גאה בהשקפותיו האנטי-ציוניות. לכן התערבותו נגד מימון נסיעתה של במאית ישראלית לפסטיבל הסרטים של אדינבורו לא הייתה צריכה להפתיע איש. אולם כניעתה המבישה של הנהלת הפסטיבל לתכתיבו הברוטלי ראויה לכל גינוי אפשרי. טלי שלום עזר, במאית הסרט ‘סרוגייט’, הפכה נגד רצונה לחלק ממחלוקת מכוערת המעניקה ליצירתה פרסומת חינם, עליה אולי היא הייתה מוותרת. הברנש לאוץ’ בעט בדלתו של הפסטיבל לאחר שחבריו מה’קמפיין הסקוטי למען פלסטין’ הסבו את תשומת לבו לעובדה ששגרירות ישראל בלונדון תרמה 300 פאונד לטובת הוצאות הנסיעה שלה לאדינבורו. חופן הפאונדים הזה העניק לו הזדמנות להוקיע את ישראל על מעשי הטבח שביצעה ברצועת עזה, והוא דרש מהמארגנים לוותר על הכסף או על הסרט. ההנהלה התקפלה במהירות והחזירה את הסכום לשגרירות. טלי תגיע לסקוטלנד, אבל לא על חשבון המדינה. צבוע, היא כינתה את הבמאי, בצדק, והוקיעה אותו כמי שתורם לכך שישראלים ידחקו עצמם לפינה על ידי חיזוק אמונתם כי העולם רוצה ברעתם. לאוץ’, שעד כה הצטיין בבימוי סרטים בינוניים למדי, סבור כי אמנים שמכבדים את עצמם אינם צריכים לקבל תמיכה מממשלת ישראל. אין זו הפעם הראשונה שגורמים מסויימים בסקוטלנד זוקפים את ראשם המכוער.
הסאגה הזאת הביאה אנשים רבים לכדי שאט נפש, בהם ג’רמי אייזקס, מנהלו הראשון של ערוץ 4 שאיבד אח בפיגוע טרור בירושלים לפני שנים רבות. תחושת הגועל נוצרה בעיקר לאחר שראשי הפסטיבל טענו כי לאוץ’ פנה אליהם בשם קהילת הקולנוע. על קהילה כזאת נודע לי רק עתה.
מיליבנד מגלה את המזרח-התיכון
שר החוץ הבריטי מכה על חטא. הוא מצטער על המונח מלחמה בטרור וסבור כי המלחמה בעיראק יצרה מרירות, כעס וחוסר אמון בעולם המוסלמי, אף כי הוא לא יתנצל על כך שהיה בין אלה שתמכו בשעתו ביציאה לקרב. דיוויד מיליבנד מבכה החלטות שהתקבלו לפני שנים על ידי המשרד בראשו הוא עומד ואשר עדיין מורגשות בנוף המזרח-התיכון, כמו שרידי המצודות הצלבניות שנותרו במרחב ומעידות על האלימות הדתית של ימי הביניים. הוא גם מיצר על קווים אשר שורטטו על ידי המעצמות הקולוניאליות שכשלו, בין היתר, בהקמת שתי מדינות בפלסטין. מעניין. יהיו כאלה שישאלו מדוע האימפריה מצאה לנכון להקים את הממלכה המלאכותית של ירדן בשנות ה-20, שאינה אלא חלק מפלסטין ההיסטורית. מילא. רק שקשה להבין מדוע הוא הזכיר את איראן כבדרך אגב. האם החזרה בתשובה של השר כוללת פייסנות מוחלטת כלפי האייטולות של טהראן?
קצרצרים
***חבר הפרלמנט הוותיק, ג’ראלד קאופמן, נוהג להטיף מוסר לישראל בכל עת מזדמנת. עתה, מסתבר, הוא דרש מהפרלמנט שישלשלו לכיסיו 8,500 פאונד (!) עבור מערכת טלוויזיה שקנה. לא רק זאת, הוא הטיל אולטימטום על אחד מעובדי גזברות הפרלמנט וביקש כסף עבור שיפוץ דירתו עד היום בצהריים בטענה כי הוא מתגורר בשכונת עוני. לקאופמן יש דירה באחת השכונות היקרות ביותר בעולם – סמוך לריג’נט פארק. כאשר נחשף קלונו הוא הודה שלפחות בעניין הטלוויזיה דרישתו הייתה טיפשית. ומה באשר להצהרתו כי סבתו לא נרצחה בשואה כדי שחיילים ישראלים יהרגו ילדים בעזה?
***משרד התיירות הישראלי מעודד תיירות לרצועת עזה. אחרת קשה להבין מדוע הוא כלל אותה (את הגדה המערבית ואת רמת הגולן) במסע הפרסום שלו שכלל כרזות בולטות בעיתונות ובתחנות הרכבת התחתית. השלומיאליות הזאת עלתה כסף רב למשלם המסים. האם מישהו ייתן עליה את הדין?
***אבו חמזה, המסית בעל הפרותזה, עומד להיות מוסגר לארצות-הברית, אולם ילדיו ימשיכו ליהנות מהאכסניה הבריטית. שלושה מהם, חמזה, מוחמד ומוחסיין עומדים עתה למשפט על סחר אסור במכוניות שרד גנובות. בן אחר, יאסר, חמק לאחרונה מעונש לאחר שהודה בפריצה.
