טייס בריטיש איירווייס מודיע על נחיתה בבלפסט. הנה מתחילים. חודשים של יוזמות, תחקירים והכנות מתחילים בפסיעה קטנה בשדה התעופה הקטן של בירת צפון אירלנד.
הכל החל כשנה לפני כן באירוע ענק בלונדון, שבו 5,000 נוצרים הצדיעו לזכרו של הלורד בלפור במלאת 100 שנה להצהרתו, שהובילה להקמת בית יהודי – היא מדינת ישראל. בפואייה של הרויאל אלברט הול, שם התקיים האירוע, פגשתי אותו לראשונה: סטיבן ג’פה, נציג הבורד אוף דפיוטיס (BOD, ועד שליחי הקהילות בבריטניה). הוא ניגש אליי וראיתי מולי אדם מלא פרץ של אנרגיות, עשייה וידע, שסיפר לי בערגה על עיר הולדתו. “בבלפסט בה גדלתי”, אמר לי סטיבן, “יש קהילה כל כך קטנה, שממנה יצאו רב ראשי של ישראל (הרב אייזיק הרצוג), מייסדת ונשיאת תנועת ‘אמונה’ (שרה הרצוג), שר חוץ (אבא אבן) ונשיא מדינת ישראל (חיים הרצוג)”.
“בשנה זאת, ימלאו 100 שנה להולדתו של חיים הרצוג”, העיר סטיבן, ומיד החלו מגיני הדוד שבראשי לזהור בכחול-לבן. חיים הרצוג הוא שם כה נערץ במשפחתי, שעוד לפני היותו נציגנו המיתולוגי באו”ם ונשיא המדינה, השתתף כקצין בריטי בשחרור מחנה ברגן בלזן, ממנו שרדה אמי את השואה הנוראה. ההתראה מיידית: “זו משימה להסתדרות הציונית העולמית”. אם ההסתדרות הציונית העולמית (WZO, הצ”ע), שאותה אני מייצג כאן בבריטניה, לא תתגייס לאירוע שכזה, מי יתגייס?! בשלב ראשון, גויסו בני משפחת הרצוג ובראש הגדוד צועד ח”כ יצחק בוז’י הרצוג, אז עדיין יו”ר האופוזיציה בכנסת. בוז’י הרצוג גייס את אחיו – מייק, רונית ויואל – והמערכה בעיצומה.
הלורד רוטשילד הציע לקיים את קבלת הפנים בלונדון בארמון ספנסר שבבעלותו
צוות הצ”ע יצא לדרכים. עמיתי, דימה מבזוס, הצטרף אליי לסיורים בבלפסט ובדבלין, ושילב את אחריותו כמנהל האולפנים לעברית בבריטניה. וכך, תוך כדי ההכנות, הצלחנו להקים באירלנד חוגי עברית של הצ”ע, אולפנים לעברית של הצ”ע ולשבץ מורים שליחים לעברית וישראל לביה”ס היהודי בדבלין. בו בזמן, הגיעו השמועות הנפלאות מלונדון. סר טרוור צ’ין, חברו הקרוב של חיים הרצוג ז”ל, נרתם למבצע וגייס את ידידו הלורד ג’ייקוב רוטשילד. הלורד רוטשילד הציע לנו לקיים את קבלת הפנים בלונדון בארמון ספנסר שבבעלותו והאירוע המרכזי בלונדון החל לקרום עור וגידים. כיאה לגישה הכלל-יהודית של הצ”ע, יזמנו מעטפת אירועים קהילתיים, שיעטפו את המבצע בגוונים השונים. ישבנו ותכננו אירוע גדול בקהילה הרפורמית בלונדון ואירוע תפילה ענק בהובלת שי אברמסון, החזן הצבאי הראשי, ומקהלת “נעימה” בקהילת קינלוס האורתודוקסית-ציונית.
ארגונים יהודיים רבים הצטרפו אלינו למסע, וככל שרבו המצטרפים – כך גאתה ההתרגשות. שמחנו להשתלבותם של ה-UJIA, הבורד אוף דפיוטיס, NIFI – North Ireland friends of Israel ,Limmud UK וכמובן הסוכנות היהודית אחותנו ואחרים. לקראת חודש אוקטובר, כשהתקרב הזמן להיכנס לכוננות הפקה, התגייסה הפדרציה הציונית לתיאום ההפקה כולה ובהיותה מנוסה בתחום האירועים היהודיים בבריטניה, ידענו שאנחנו בדרך הנכונה. דליה הג’יוף, בכירה בפדרציה הציונית, נטלה את מושכות ההפקה ותיאמה עשרות טיסות, חדרי מלון, הסעות ולוגיסטיקה מורכבת בין ישראל ,לונדון, בלפסט ודבלין. היום הגדול הגיע, המטוסים נחתו, האורחים הגיעו ופרויקט הרצוג 100 יצא לדרכו!
בית הולדתו של חיים הרצוג שבבלפסט מוקף בדגלי פלסטין
התאספנו ליד בית הולדתו של חיים הרצוג שבבלפסט, המוקף בדגלי פלסטין. אך בניגוד לנוף העוין ברחובות שמסביב, קבלת הפנים בבית עצמו הייתה לבבית וחמה. בדרך לקבלת הפנים של הקהילה היהודית עברנו בחומת בלפסט, שחוצה את העיר ומשמשת כאתר הפוליטי ביותר באירופה. מאות ציורי קיר התומכים במהפכנים ובארגוני גרילה בעולם מרוחים לאורכה ולרוחבה של החומה. הכתובות האנטי-ישראליות תופסות מקום נכבד, יחד קריאות לחרם ותמיכה בארגוני הטרור הפלסטיניים.
ואז בפעם הראשונה בתולדות הקהילה הגיעו כל חבריה, כ-100 במספר, לבית הכנסת היחיד בצפון אירלנד לטקס מרגש. הרבה עיניים לא נותרו יבשות כשמשפחת הרצוג תיארה את סיפורו של אביהם ובצל הזכרונות, סיפרו גם על החינוך האירי והבריטי לו הם זכו. אורחת מיוחדת בשם ליידי פיונואלה ג’יי-או’בויל, שליחתה הרשמית של המלכה ובית המלוכה הבריטי, סיפרה שלא פגשה ביהודים כל ילדותה, אך תמיד נישא בביתה שמו של הרב הרצוג כדמות הירואית. פול צ’רני, יו”ר הפדרציה הציונית, שילב בסיפוריו את תחושות אזרח בריטי המחובר בכל נפשו למדינת ישראל ואף פועל למענה גם כאן בבלפסט.
במהלך היום, התארחנו בבניין הפרלמנט של צפון אירלנד. האירוח, שהפתיע אותי בחביבותו, היה של חברי הפלרמנט והדיון נסב על מורשת הרצוג, הסכסוך במזה”ת והקונפליקט הדתי ארוך השנים באירלנד. ארלין פוסטר, מנהיגת מפלגת האיחוד הדמוקרטי, מי שאוחזת את ההכרעה על גורל הממשלה הבריטית והברקסיט, הגיעה במיוחד כדי לתאר את מקור אהדתה הרבה לישראל.
עוד הישג הסברתי למדינת ישראל
האירוע המרכזי בבלפסט התקיים בסטורמונט – בתי הפרלמנט של צפון אירלנד. מארק רגב, שגריר ישראל בבריטניה, קיבל את פני האורחים. אלי כהן, מנכ”ל הצ”ע, בירך. חברי קהילה וחברי פרלמנט סיפרו את סיפור הרצוג. ובוז’י הרצוג קינח בחוויות משפחתיות במהלך השנים. הנוכחים צפו בסרט מיוחד במינו, שאותו ערך אראל – נכדו של חיים הרצוג – המשרת בצה”ל. מייקל פרימן, היועץ הראשי בשגרירות ישראל, צפה כלא מאמין באירוע הכה ציוני בפרלמנט הצפון אירי ורשם עוד הישג הסברתי למדינת ישראל. כל זה רק ביום הראשון.
ב-08:00 בבוקר למחרת כבר הייתה המשלחת כולה בדרכה לדבלין. יו”ר הסוכנות היהודית לצד מארי ואן דר זיל, נשיאת הבורד, יו”ר הפדרציה, מנכ”ל הצ”ע, כל מנהלי ושליחי הארגונים הציוניים, מנהלי לימוד וכל משפחת הרצוג על נשיהם, טפיהם ודורותיהם. כולם באוטובוס אדום אחד! לא, זו אינה התחלה של בדיחה. הדיונים וההסכמים שנעשו בשעתיים של נסיעה בגבול צפון אירלנד ואירלנד, הנקודה שעומדת בבסיס המחלוקת בין בריטניה והאיחוד האירופי לקראת הברקסיט, ישאו פירות עוד שנים רבות.
כשנפתחו דלתות האוטובוס בדבלין, עמדו מאות תלמידי הביה”ס היהודי סטרטפורד ובשירה רמה קיבלו את המשלחת. אופיר קריב – שגריר ישראל באירלנד, שקיבל את פני המשלחת – לא ציפה בחלומותיו הוורודים שביומו הראשון לכהונה הוא יחווה אירועים בכמות ובאיכות המשתווה לחוויות קדנציה שלמה במקומות רבים. התלמידים שמעו מפי רונית הרצוג סיפורי ילדות של הרב הרצוג, שהיה רבה הראשי של אירלנד לפני הגעתו לישראל לשמש כרב הראשי לישראל. לתלמידי אירלנד, הייתה זו התגלות ציונית מיוחדת במינה ובסיס לפעילות ציונית בעתיד. החווייה בבית הספר גרמה לכולם לרצות להישאר עם התלמידים, אך השעון דופק ונשיא אירלנד מייקל היגינס, שהיה שנים רבות ראש הלובי הפרו-פלסטיני, ממתין לנו במשכנו. חיכו לנו סנדוויצ’ים איריים, תה אנגלי וקפה בריטי לצד שיח פתוח לבבי וגלוי, כאשר בוז’י הרצוג והנשיא נזכרים בחברים משותפים, והאחים הרצוג מציגים לנשיא את תמונת המצב האמיתית בסוגיית השטחים והפלסטינים. שוב המציאות החיובית גוברת על התדמית השלילית.
הדואליות האירית: תמיכה עזה בבי-די-אס והרעפת חיבה כלפי הציונות
את האירוע המרכזי אירח סימון קובני, שר החוץ האירי, באולם האירועים המפואר של משרד החוץ האירי. כיבוד כשר לצד סמלי התנועה הציונית, שקישטו את קירות משרד החוץ של אירלנד והיוו תפאורה מפוארת לאירוע שרבים בישראל לא האמינו שיכול להתרחש. הדואליות האירית – של תמיכה עזה בבי-די-אס מצד אחד והרעפת חיבה כלפי הציונות והמשפחה הציונית והמנהיגותית שצמחה מתוכם מצד שני – זרה לתרבות השחור-לבן הישראלית. חברי פרלמנט אירים לצד רבנים, ראשי הארגונים היהודיים עם ראשי הדתות הנוצריות ושרי ממשלה – כולם באו להביע אהבה ותמיכה.
בדבלין הרגשתי באופן החזק ביותר את האמת וההצדקה במאמץ העצום ליזום ולהפיק את הנצחת חיים הרצוג והצדעה לשושלת הרצוג, הנטועה עמוק בעשייה הציונית, דווקא באירלנד. בטקס בפארק הרצוג וארוחה בבית השגריר, שבה שוחרר הלחץ ורצו בדיחות וחוויות מהאירועים האחרונים, הסתיים מרתון הרצוג באירלנד. השיירה הציונית המריאה להמשך אירועי הרצוג בלונדון.
הצלחנו לכנס לראשונה כה הרבה מהלורדים ומהארגונים היהודיים-ציוניים באנגליה
בזמן שהמשלחות נחתו בלונדון, זרמו מאות המוזמנים לארמון ספנסר המפואר בגרין פארק שבמרכז לונדון לאירוע המרכזי. טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר; המארחים סר טרוור צ’ין והלורד רוטשילד; השגריר מארק רגב; הרב אפרים מירוויס, הרב הראשי של אנגליה; אלי כהן וגוסטי ברוורמן, ראשי ההסתדרות הציונית העולמית; ראשי כל הארגונים היהודיים-ציוניים; ויצחק בוז’י הרצוג, יו”ר הסוכנות היהודית, עם כל משפחת הרצוג המורחבת. יודעי דבר לחשו באוזני שהצלחנו לכנס לראשונה כה הרבה מהלורדים ומהארגונים היהודיים-ציוניים באנגליה – הישג שלא קרה שנים רבות. לרגע הרשיתי לעצמי לשמוח על הצלחת האירוע ומיד עברנו להכנות אחרונות לקראת אירועי ההמשך.
ערב שבת. אולם האירועים של הסנטרל לונדון סינגוג ליד מארבל ארץ’ התמלא במהירות. תפילה מיוחדת במינה בליווי מקהלות ותזמורת לציון 70 שנה למדינה ו-100 שנה להולדת חיים הרצוג. החווייה לייצג את ההסתדרות הציונית העולמית מתעצמת כשרואים המוני יהודים בריטים זוכים לחווייה רוחנית משולבת בציונות וחיבור למדינת ישראל. הרבה לאה מולשטיין הנחתה את האירוע התרבותי יחד עם הזמר איבור גולדברג (שאף ליווה את המסע כולו) ששר שירים ישראליים בין הרצאות של בוז’י ויואל הרצוג. שירת התקווה סיימה את החווייה וכבר פנינו לבוקר שאחרי.
רעד והתרגשות עברו בקהל העצום כשהחלה “התפילה לשלום המדינה”
סימן השאלה שריחף לגבי כמות המשתתפים שיגיעו בבוקר השבת חלף כבר בדרכי למקום. עשרות אנשים צעדו מכל עברי צפון לונדון לצומת הדרכים בו ניצב בית הכנסת קינלוס. הקולות הרמים שבקעו מבניין בית הכנסת נשמעו מרחוק. בית הכנסת התמלא במהירות וכ-1,000 אישה ואיש הגיעו ליהנות מתפילה ומשירה ברמה הגבוהה ביותר.
על הבמה החזן שי אברמסון, החזן הראשי של צה”ל, ולצדו מקהלת “נעימה” וקבוצת ילדים זמרים – כולם יוצרים פסיפס מוזיקלי כובש לבבות. הרב לורנס, הרב של הקהילה, השגריר מארק רגב, בוז’י הרצוג ואנוכי קיבלנו את פני הבאים, ובעזרת הנשים קיבלה דליה הג’יוף את פני הבאות. האווירה השמיימית והדברים שנאמרו על ידי הרב והרצוג – בהם נשקפה דמותו של חיים הרצוג עם דגש על קריעת ההחלטה נגד הציונות ב-1975, עת היותו שגריר ישראל באו”ם – הובילה לנקודת השיא של התפילה. רעד והתרגשות עברו בקהל העצום כשהחלה “התפילה לשלום המדינה” עם לחן מתוך “התקווה”. הרב לורנס סיפר את סיפורו של מחבר התפילה, הרב יצחק הרצוג, והדמעות העידו על ההתרגשות העצומה שאחזה בכולם. החיבור בין התפילה לשלום המדינה ובין אירועי הרצוג 100 ומדינת ישראל ביטא את הרעיון המרכזי בגינו יצאנו להרפתקה כה מורכבת, שבה זכינו להצלחה כה מופלאה. אשרינו!
תמונות מתוך האירוע המרכזי בלונדון, בארמון ספנסר:
הישג ציוני חינוכי תודעתי
עם טעם של עוד, תמו להם 5 ימי הרצוג 100. ההסתדרות הציונית העולמית בבריטניה יכולה לרשום עוד הישג ציוני חינוכי תודעתי מרשים, שעמו נדע לקדם את המשימות ומגוון הפעילויות הרבות שבהן אנו עסוקים. סטיבן ג’פה, מי שזרע את הזרע למבצע כולו, צפה בהתרגשות ואמר לי בסיומה של התפילה: “תראה את תעלולי ההיסטוריה: האירוע הציוני ביותר בזכותה של הקהילה הקטנה ביותר בעיר, שאינה מצטיינת בתמיכה בישראל. כשכל זה נולד בעצרת של נוצרים למען ישראל והנה אנו עומדים כאן בתפילה יהודית-ציונית ובסיומו של מסע שכל כולו ישראל. האין נפלא מזה?!”.
צילומים בכתבה זו:
Brendon Gallagher Photography
Blake Ezra Photography
Mart Photography – Tammy Kazhdan
