יש בלונדון גרעין ותיק של ישראלים שמכירים את עלונדון כשעוד היה בחיתוליו. המגזין הוא מעין ישות בתוך הקהילה – וקהל הקוראים והמפרסמים מרגיש שייכות, גאוות יחידה ולפעמים גם צורך לביקורת.
חשבנו לתת הפעם הזדמנות לכמה קוראים נאמנים לשאול שאלות על מאחורי הקלעים של עבודת המערכת ולשים את העורכת בחזית. לשם כך זימנו שישה לארוחה בחסות מסעדת פרנצ’סקה בגולדרס גרין ונתנו להם את הבמה. מטרת הערב הייתה לגבש 13 שאלות ותשובות לרגל ציון 13 שנים למגזין.
המשתתפים המראיינים: שאול שניידר, ראש הדסק הישראלי בבנק לאומי בריטניה, דני רווה, מנכל חב’ רמון אינטרנשיונל, חדוה גולדברג, סטודנטית לפסיכותרפיה, ראובן גרבציק, חבד הנדון, אלי מ’אלי מוטורס’ וד”ר רונה הארט, מאמנת עסקית שהנחתה את האירוע.
1 – מה הן נקודות המפנה בהתפתחות של עלונדון?
המעבר לצבע ב-1997, הקמת אתר האינטרנט ב-2001, שיתוף הפעולה עם ה’ג’ואיש ניוז’ בין השנים 2002 – 2004 והמעבר לעצמאות מחדש ב-2005.
2 – מה היא התקופה הכי טובה של עלונדון?
היום. המגזין גדול, חזק, אהוד מאוד ומוכר בקהילה – כמו גם מסביב לגלובוס בזכות אתר האינטרנט שלנו. גם הקולגות בארץ מעריפים מחמאות.
3 - ממה את הכי נהנית בעבודתך?
מהעבודה עם הצוות המסור והמשקיען של עלונדון. אני אוהבת אותם מאוד והם בשבילי כמו משפחה. רבים מהם, כמו: זיוה לוי, צילה שני, שאול צדקא, אבי מלר ואריק יהלומי עובדים אתי מאז ‘הישראלי של לונדון’. אני מאוד נהנית לתכנן ולבנות את המערך של המגזין כל חודש מחדש, ללמוד על דברים חדשים ומעניינים שקורים כאן, ולקרוא את הסיפורים שמביאים הכתבים.
4 – איך את בוחרת את הכתבות?
רוב הכותבים ובעלי הטורים הם מאוד יצירתיים ורב תחומיים, והמגזין מצליח לגעת בקשת רחבה של נושאים אקטואליים עם עניין ישראלי. מילת המפתח היא האיזון בין הכתבות למדורים, ושמירת העניין אצל הקשת הרחבה של קהל הקוראים שלנו שיש להם במשותף את העניין בשפה, באופן החיים כאן, ובעיקר בשפע שיש ללונדון להציע.
5 – איך המגזין משתלב בעידן האינטרנט?
האינטרנט פתח בפנינו שוק נפלא של ישראלים בכל העולם, שמשוועים למידע בעברית על לונדון, אם לצורך תיירות, מעבר למגורים, או יצירת קשרים עסקיים. אנחנו התחנה הראשונה שלהם. האתר שלנו מכיל אלפי כתבות ומדורים, ואנחנו מדורגים הכי גבוה שאפשר ב’גוגל’.
6 – מדוע עלונדון מופץ חינם ולא נמכר בכסף?
ב-1990 הוצאתי לאור בלונדון את המגזין הראשון, ‘הישראלי של לונדון’, בו כתבו, בין השאר, אלכס גלעדי, יהונתן גפן, רפי רוזנפלד, מודי קרייטמן, ועוד. מאחר וזה היה מגזין גדול, מושקע ויקר – הוחלט למכרו בכסף – אבל זה הוכח כלא משתלם כלכלית. הישראלים העבירו אותו במהלך החודש מיד ליד…. גביית הכספים מהחנויות עלתה יותר ממה שקיבלנו בחזרה. מה גם שהמפרסמים – שהם מקור ההכנסה העיקרי במגזין עם תפוצה מוגבלת מראש – לא זכו לחשיפה נאותה. היום אנשים אוספים שניים-שלושה מגזינים ונותנים לחברים, או שולחים למשפחה בארץ, והתפוצה שלנו עולה כל הזמן.
7 – מדוע אין מדור לילדים?
ב’ישראלי של לונדון’ היה ניסיון כזה. אבל מהר מאוד הבנו שקהל היעד שלנו הוא מבוגרים, שהעברית עבורם היא יותר משפה; היא תרבות וחיים שלמים. הילדים מתאקלמים כאן מהר מאוד, ומעדיפים לקרוא באנגלית.
8 – מה הניע אותך להתחיל את המגזין?
הצורך האישי שלי לקרוא על לונדון בשפה שלי, ואחרי שראיתי שלקהילות אחרות דומות לשלנו – כמו הטורקים, היוונים, הברזילאים והפולנים, למשל – יש כתבי עת משלהם ולנו לא.
9 – מדוע עלונדון לא מארגן אירועים?
‘עלונדון’ הוא כלי שיווק מצויין לאירועים וזו ההתמחות שלנו. בהחלט יש לנו עניין לעזור לאירועים בעלי ציביון וזיקה ישראליים, ואנחנו תמיד מוכנים לייעץ ולתרום מהידע, הקשרים והניסיון שלנו. כרגע יש לנו מעורבות מסויימת בארגון האירועים לציון שנות ה-60 למדינה, וקישור בין גורמים מישראל ומלונדון.
10 – איך המשפחה מתמודדת עם העבודה המאומצת?
זה לא קל, אבל שלושת בנותי ובעלי מרגישים חלק מהעשייה. אני משתדלת לשתף אותם בדילמות ובהחלטות כשאפשר. הם יודעים לתת לי את ה’ספייס’ כשצריך, ומצפים ללידת המגזין כל חודש לא פחות ממני. אני מאמינה שהם גאים בי, כי עלונדון הוא מפעל חיים!.
11 – מה הם גבולות החשיפה שעלונדון נותן לישראלים שהסתבכו או לאירועים קיצוניים בהם מעורבים ישראלים?
מאחר ואנחנו מגזין קהילתי ולא סנסציוני אנחנו משתדלים תמיד לבחון סיפורים בפריזמה של עניין ציבורי. אם יש עניין ציבורי - נפרסם, תוך התחשבות במשפחות החיות בקרבנו ובילדיהן.
12 – מה גורם לך הכי הרבה סיפוק?
כשאדם מספר לי שמצא עבודה דרך המגזין, כשאנשים מתקשרים או שולחים לי מייל ומגיבים על כתבה, כשאומרים לי שקוראים את עלונדון לפני ידיעות אחרונות…
13 – מה החזון שלך לעלונדון לשנים הבאות?
לפתח את פורטל האינטרנט שלנו www.alondon.net – שהוא אתר התוכן היחיד באירופה בעברית כדי שיתעדכן יומית בנושאים אקטואליים, ולהרחיב את הלוח העסקי ומאגר ספקי השירותים לישראלים בעולם. המטרה היא שעלונדון יהיה דף הבית של כל ישראלי שוחר בריטניה…
*באירוע השתתפו גם זיוה לוי ואריק גרבר.
