היי יוני, ספר לנו קצת על עצמך.
אני מעצב, מאייר ואמן. גדלתי בישראל, למדתי בבצלאל ובלונדון. גרתי בלונדון 17 שנה ולפני שנתיים עברתי לדרום פורטוגל עם משפחתי. היה כיף בלונדון, למעצבים זה המקום האולטימטיבי לגור בו, אבל אני שמח מאוד עם המעבר. אני נהנה פה מהשקט, הטבע, השמש והחופים.
בלונדון עבדתי בתחומי העיצוב והפרסום ובמקביל תמיד יצרתי אומנות ופרויקטים אישיים. אחרי תערוכת יחיד וכמה שיתופי פעולה מסחריים, בין היתר עם מוזיאון הטייט, עברתי להיות מעצב-אמן עצמאי במשרה מלאה עם סטודיו משלי. פה אני ממשיך ליצור. אני יוצר הדפסים, פסלים, ציורים שאני מוכר בחנות האינטרנטית וגם דרך גלריות. אני גם עושה עבודות שאנשים/אספנים מזמינים במיוחד ועבודות בחללים ציבוריים. כמו כן אני עושה שיתופי פעולה עם חברות מסחריות, עבור ‘הרמס’ לדוגמא עיצבתי צעיפים ויצרתי מיצבי אמנות בחלונות ראווה. אני נהנה לעבוד על מגוון פרויקטים שונים, נהנה ללמוד ולגלות דברים חדשים.
מה מעורר השראה בעיניך, ואיך היית מתאר את הסגנון האמנותי שלך?
אצלי מה שמעורר השראה זה בעיקר היצירה עצמה. תמיד כשאני עובד על משהו אני מגלה רעיונות חדשים. תמיד תוך כדי עבודה אני מנסה לסטות מהתכנון המקורי ומגלה דברים מעניינים כמו טכניקות, צורות, שילובי צבעים, חומרים שטרם השתמשתי בהם, ומאמץ אותם ביצירה הבאה. עשיתי את הפוסט הזה כדי להדגים איך היצירה מתפתחת פוסט באינסטגרם.
גם לשתף פעולה עם יוצרים אחרים זה נהדר מבחינת השראה כי יש הפרייה הדדית. שיתפתי פעולה בין היתר עם מעצבת שטיחים ועם מעצב מיצגי תאורה. החיים בלונדון איפשרו להכיר אנשים מוכשרים ולעבוד איתם.
בגדול, אני יוצר עבודות מתקשרות. גם אם היצירה נראית אבסטרקית ממבט ראשון, מגלים אח״כ משהו מוכר. אני אוהב צבעוניות עזה ומגוונת. אני משתמש הרבה בטיפוגרפיה ובדימויים מוכרים ואיקונים. אני תמיד שואף ליצירות שמושכות את העין ומייצרות אימפקט חזק.
אהבה
מה היווה עבורך השראה ליצירת הפסל?
למעשה איך שעיצבתי את הצורה הסלילית Love מיד רציתי ליצור אותה בגודל ענק שיאפשר לאנשים לגלות את המסר על ידי הליכה סביב הפסל (המילה מתגלית כשמסתכלים מזווית מסוימת). אני מרבה להכניס את הצופה ליצירה או לתת לו תפקיד כלשהו. דוגמאות לכך אפשר לראות פה פוסט באינסטגרם. לכן גם רציתי לאפשר לאנשים לטפס ולשבת על הפסל. האנשים שעל הפסל הם מבחינתי חלק מהפסל.
אני תמיד שואף למינימליזם וגם כאן מדובר בסה״כ בקו בודד שמתעקל כמה פעמים. באופן אינטואיטיבי תמיד בא לי להגדיל צורות מינימליסטיות עד כמה שאפשר. אני מקווה עוד ליצור לפסל גרסאות גדולות יותר עד כמה שרק ניתן. התנסויות קודמות שלי עם יצירת מיצבי חוצות בלונדון היו חיוביות מאוד וזה היה טבעי עבורי לרצות ליצור עוד מיצב ציבורי. אגב, גם בפסל חוצות הקודם שלי היה את האלמנט שהצופה רואה משהו אבסטרקטי ואז מגלה משהו (אז זה היה ציפור).
תוכל לתאר את תהליך היצירה של היצירה הזאת? באילו חומרים השתמשת וכמה זמן לקח לסיים אותה?
לוקח זמן רב לתכנן וליצור פסל בגודל כזה. השתמשתי בחומרים איכותיים ועמידים כדי להבטיח שהפסל יעמוד בתנאי החוץ לאורך זמן. הפרויקט כולו נמשך מספר חודשים, מהתכנון הראשוני ועד להצבה הסופית.
איך הגעת להציג את עבודתך בכיכר Duke of York במסגרת שבוע האומנות Kensington + Chelsea?
לפני כמה שנים שיתפתי פעולה עם שבוע האמנות של קנזינגטון וצ׳לסי. הצגתי אז מיצב באחת מחלונות הראווה באזור. היה סבבה. כשעלה הרעיון לפסל חוצות Love Continuum שיתפתי עם האוצרים את הרעיון לפסל מכיוון שחיפשתי להציבו במקום בו כמה שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנו. מרכז לונדון זה אידיאלי מהבחינה הזו. אני מבסוט שהם הביאו מימון והצלחנו להוציא את זה לפועל. זה כיף גדול לראות ולשמוע אנשים שעפים על הפסל.
כמה זמן הפסל יהיה מוצג במקום?
הפסל שם לתקופת הקיץ.
איזה מסר או רגש אתה מקווה להעביר לצופים דרך הפסל הזה?
את המסר Love בחרתי משום שבעיני המילה הבודדת הזו מכילה בתוכה את כל מה שחשוב להגיד.
האם היו אתגרים מיוחדים או רגעים בלתי נשכחים שחווית במהלך יצירת הפסל הזה?
תמיד יש אתגרים, זה חלק מהעניין. נראה לי שזו תכונה ישראלית לא להתרגש מאתגרים וממהמורות בדרך ולהיות מפוקס על המטרה. הכי כיף זה לראות משפחות הולכות על קינגז רואד ואז לראות איך הילדים רצים בשמחה לפסל ברגע שהם מבחינים בו.
