סדרת ההופעות המסורתית שמארגן מגזין הרוק NME בשבועות הקודמים לטקס חלוקת פרסי המוזיקה שלו, הוא אחד מאירועי המוזיקה הכי מעניינים בחודש הקרוב. הסדרה, שמכונה NME Awards Show, אוNME Brats Show , לא במקרה בחרה גם את The Pigeon Detectives, מלהקות ההייפ הקשה של החודשים האחרונים (אחת מאיזה 30 שרצות כרגע במעגלים).
החמישיה העליזה שהגיעה מלידס כבשה בחודשים האחרונים את לונדון, וסביר להניח שהם יישארו כאן לפחות לעוד אלבום או שניים. אלבום הבכורה שלהם, Wait for Me, שיצא בתחילת הקיץ, קיבל קומפלימנטים בומבסטיים על הוייבס, האנרגיות וההפקה מחד, וקטילות על חוסר מקוריות ומחזור שלא לצורך סביבתי מאידך.
אבל להם זה באמת לא מזיז. הם מאוד חמים כרגע בכל קנה בריטי וסביר להניח שאם תעלו על התדר של XFM או כל תוכנית רוק עכשווית במיוחד, תיפלו על אחד הלהיטים שלהם: I Found Out, Take Her Back, או הלהיט הגדול מכולם, Im Not Sorry, שבדרך כלל סוגר את הופעותיהם עם טעם טוב וחמצמץ של בירה אנגלית בפה.
הם נראים כמו להקת Pאנק-רוק (השיער הארוך, הסקיני ג’ינס, חולצות הטי המהוהות וכו’), הם נשמעים כמו להקת Pאנק-רוק (ריפים קריספיים של גיטרות, בס מרקד ושם מטופש במיוחד) ואפילו יש להם חברים מלהקות רוק סופר-מגניבות, כמו ה’קייזר צ’יפס’, שאותם הם חיממו ממש לא מזמן ב’ארל’ס קורט’.
יש משהו ממש מעורר בלייב-אקט של להקה שמשתוללת על הבמה ולא מפסיקה לרגע, ובאמת שמזמן לא ראיתי כל כך הרבה אנרגיה בסולן אחד. לבחור, שעונה לשם מאט באומן, יש קטע של לקפוץ מהבייס-דראם בסיבוב מהגב לפרופיל, ברגליים פסוקות למרכז הבמה (בערך פעמיים בשיר), לירוק ולהשפריץ על הקהל בירות ומים, וללטף לעצמו את הפטמות והאגו. פוסט-פופ-פאנק במיטבו.
על השאלה אם בעוד שנה-שנתיים מישהו יזכור שהייתה להקה כזאת, ויותר מזה, האם מישהו ממקפצצי הקהל אחוז ההייפ שגודש בחודשים האחרונים את ההופעות שלהם, יזכור איך מזמזמים את אחד הלהיטים התורניים שלהם – קצת קשה לענות. בינתיים, אפשר רק להמליץ על חוויה פוסט-רוקיסטית בועטת, משעשעת ואנרגטית במיוחד.
ה’ 7/2. 19:30. £15.50.
Astoria, 157 Charing Cross Rd, WC2
Tel: 020-7434 9592
Tube: Tottenham Court Rd
