פרופ’ משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, הוא מדען בכל רמח אבריו. לפחות כך הוא חשב לפני שהפך לנשיא האוניברסיטה והפך אותה לאחת הגדולות בישראל. הייתי קם, אוכל, נושם וחושב מדע, הוא מספר, עוד כשהייתי ילד, הייתי סקרן. תמיד חיפשתי את התשובה שמחוץ לקופסה.
עבורו אנגליה היא הבית השני. הרומן האנגלי התחיל בשנת 1979 כשבא לשנתיים שבתון באוניברסיטת קיימברידג’ ומאז הפך סיפור האהבה למיזם משותף של בר-אילן וקיימברידג’ – מרכז החקר לעולם הממוזער; העולם במידות מאוד מאוד קטנות. במהלך שהותו בקיימברידג’, פגישות נרגשות עם חתני פרס נובל היו דבר שבשגרה. מפגש כזה מכניס אותך לפרופורציות. פתאום אתה מרגיש קטן לעומתם.
כשהיה בן 23 נפגש לראשונה עם חתן פרס נובל. הייתי סטודנט צעיר, ‘הגיל החצוף’, ובשנת 1971 פרסמתי מאמר המפריך את ‘חוק בלוך’, שעסק במוליכות חשמלית של מתכות וזיכה את המדען פליקס בלוך בפרס נובל ב-1952. יום אחד התקשר בלוך עצמו לאוניברסיטה וביקש לדבר איתי, מספר קוה. הוא נדהם לגלות שאני סטודנט. לא דוקטור ולא פרופסור. את מילותיו לא אשכח: ‘אני טעיתי – אתה צדקת’, הוא אמר. את הסיפור הזה אוהב קוה לספר, כי הוא מייצג בעיניו את היושרה ואת האמת לה מחויבים המדענים הגדולים. לאחר השיחה שלנו, הזמין אותי בלוך לכנסים בכל העולם ופתח לי המון דלתות. אני חייב לו את הקריירה.
עזר ויצמן ביקש ממני שאסע איתו לרוסיה
גם במעבר מעולם המדע לתפקיד נשיא האוניברסיטה היה מעורב איש גדול אחר. יום אחד התקשר אליי שר המדע, שלימים נהיה נשיא המדינה, עזר ויצמן וביקש שאסע איתו לרוסיה לשכנע מדענים לבוא לישראל. הוא היה אדם חזק ועיקש, והמסע הזה שינה את חיי. בעקבות ההרצאה שלי בפני כ-2000 מדענים רוסים, הוקם מכון פרל וג’ק רזניק לטכנולוגיה מתקדמת באוניברסיטת בר-אילן, הקולט ומכשיר מדענים ותלמידים שעלו מרוסיה לתואר שני ושלישי, מספר קוה, שנהיה באותו רגע אבא ל-50 מדענים. זה לא מספיק להביא אותם לארץ. צריך גם לדאוג להם למעבדות ולציוד, דברים שדורשים כסף רב.
ברגשות מעורבים הוא מודה כי אם היה יודע שתהליך גיוס הכספים יימשך 16 שנה לא בטוח שהיה מסכים לקבל עליו את התפקיד. המדע בשבילי זה דרך חיים ועכשיו זה חסר לי, הוא אומר, אבל להפסיק עכשיו זה לבגוד בערכים שלי. פתאום אתה מבין שהחיים האמיתיים זה המחויבות לאנשים שמקבלים ולא פחות מזה, גם לאנשים שנותנים מכספם מתוך אהבה, אמונה והרצון לעשות טוב, הוא אומר, וממשיך, כשעסקתי במדע התרגשתי רק מהחלק שלי, מההישגים שלי. כאן הסיפוק הוא לראות מדענים מאושרים שקיבלו מימון למחקר שלהם, שקיבלו אישור להמשיך לחשוב ולחקור.
בתקופת כהונתו כנשיא האוניברסיטה, שולש מספר התלמידים לכ-33,000 סטודנטים. באוניברסיטה מתקיים חיבור בין עולמות שונים, כמו מדע, טכנולוגיה, כלכלה, משפטים ועוד, כשרבע מסל הלימוד חייב להיות מתחום היהדות. אוניברסיטה לא יכולה להישען רק על דיסציפלינה אחת. ב-20 השנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו השילוב בין עולמות הפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, יהדות, משפטים ועוד מביא את החוכמה האולטימטיבית.
הנכס היקר ביותר של העם היהודי
לפני כשנתיים הקימה בר-אילן את הפקולטה לרפואה בצפת תודות לתרומה של ארגון ה-UJIA מבריטניה, בראשותו של מיק דיוויס, ושלוש קרנות נוספות. הפקולטה הוקמה כצורך לאומי, מסביר קוה, תוחלת החיים במרכז הארץ גבוהה בשש שנים מתוחלת החיים בצפון – תוצאה ישירה של מרחק התושבים בצפון משירותים רפואיים. הפקולטה בצפת תחזק את בתי החולים באיזור; כיום לומדים בצפת 300 סטודנטים, הבאנו כ-20 מדענים שחזרו מאוניברסיטאות מובילות בעולם ובתום השנה החמישית נגיע ל-1,000 סטודנטים.
כאן הוא מפנה את האחריות גם לממשלה. הבטחתי להשקיע 200 מיליון דולר בפקולטה לרפואה, כש-130 מיליון דולר כבר גויסו תודות לאנשים טובים מאנגליה, ארהב, ישראל ועוד מקומות בעולם. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב לתת 200 מיליון דולר נוספים לטובת המטרה הזו. המשך התמיכה של הממשלה בהשכלה הגבוהה היא קריטית. באמצעותה נחזיר מדענים הביתה, שהם הנכס היקר ביותר שלנו ועתידה של מדינת ישראל. אם הממשלה תשקיע בהשכלה הגבוהה, יהודים ברחבי העולם ישמחו להשקיע גם הם, אומר קוה.
מחזירים מדענים הביתה
ארגון השוחרים של אוניברסיטת בר-אילן מפעיל שלושה פרוייקטים עיקריים לשנת 2013: הגדלת התמיכה בפקולטה לרפואה, השבת מדענים ישראלים לארץ, ותמיכה בהמשך פיתוח פרוייקט השות של בר-אילן, המאגר היהודי הממוחשב הגדול בעולם.
מנכל הארגון, שלמה רכטשאפן (37), עוד שגר בלונדון כמעט עשור שנים יחד עם אשתו וארבעת ילדיו, רואה שינוי חיובי בקרב הישראלים בכל הקשור לתרומות. בנוסף לפילנתרופים אנגלים, כמו מוריס וויויאן ווהאל זל, שתרמו רבות לבר-אילן, הוא מספר כי תורם אנונימי ישראלי תרם לאגודת הידידים שני מיליון דולר לפרוייקט של החזרת מדענים לישראל.
היור היוצא של ארגון השוחרים הוא המיליונר ואיש העסקים הישראלי, ארנון נוני כץ, המוכר כשותפו לשעבר של נועם לניר. היור הנוכחי של הארגון, רומי טייגר QC, הוא ממייסדי הפקולטה לרפואה בצפת, שתורם רבות לפקולטה למשפטים.
* ארגון שוחרי בר-אילן: 7394 020-7486
