ביום שני שעבר, ה 4 לינואר, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון זעזעה את המדינה כשהכריז על סגר כללי שלישי, מהודק ונוקשה יותר מזה של נובמבר. כל בתי הספר נסגרו לפחות עד חופשת מחצית השליש והאזרחים נצטוו להשאר בבית אלא אם כן הם צריכים לצאת למספר מצומצם של דברים “חיוניים” כמו קניות אוכל ותרופות או פעילות גופנית פעם ביום. מסעדות, פאבים ואף נקודות טייק אוויי הורו להיסגר.
ג’ונסון פנה אז לאומה בשידור חי לאחר שבמשך למעלה משבוע אנגליה בלבד ראתה למעלה מחמישים אלף חולים מאומתים ביום (ב 29 לדצמבר בריטניה כולה רשמה למעלה משמונים אלף מקרים חדשים).
על אף שחלף שבוע מאז החל הסגר נראה שהמצב רק מחמיר. בתי החולים בתפוסה גבוהה יותר משיא הגל הראשון באפריל שעבר והנתונים מפחידים מתמיד: הערכות הן שאחד מחמשים בריטים חולה ובלונדון, שהיא כרגע מרכז המגיפה בממלכה המאוחדת, מדובר על אחד משלושים. בשישי שעבר הכריז ראש העיר סאדיק חאן על מצב חירום בבירה הבריטית והתקווה של חיסון כללי נראית רחוקה מתמיד כרגע.
אנחנו רצינו לראות איך משפיע משבר הקורונה הנוכחי על ישראלים שונים המתוגררים בלונדון ויצאנו לדבר עם חמישה מהם.
רומי אבולעפיה, 36, שחקנית ועורכת וידיאו ובעלה, בן גלעדי, 35, מפיק קולנוע וטלוויזיה.
איפה תפס אתכם משבר הקורונה הנוכחי בבריטניה?
רומי: “האמת, שמחוצה לה. מספר שבועות לפני שכל הטירוף התחיל במרץ 2019, הגענו כמשפחה לחודש עבודה בישראל. אני טסתי מלונדון עם רפאל (בננו בן ה3) לצילומים של ״הטבח״ ובן הגיע מפורטלנד אחרי שסיים לצלם סרט עם ניקולס קייג’. הסגר הראשון תפס אותנו, כמו את שאר העולם, לגמרי בהפתעה אבל האפשרות להיות קרובים למשפחה וחברים בתקופה ההזויה הזאת הרגישה דווקא כמו מתנה. מה שתוכנן במקור כחודש הפך בהדרגה לחצי שנה וללונדון חזרנו רק באמצע אוגוסט”.
האם לסגר הקודם ולזה החדש יש השלכות על הקריירה שלך פה?
בן: “למשבר הזה יש השלכות מרחיקות לכת על התעשייה שלנו. מצד אחד הוא הוביל לשיא חסר תקדים בדרישה לתוכן. אפשר כמעט לומר שתוכן טלוויזיוני הפך למוצר צריכה בסיסי במהלך המשבר הזה. מצד שני, היכולת להעביר יצירה מהדף להפקה נהייה דבר מאוד מורכב. אז הייתי אומר שהשנה החולפת הסתמנה בשביל רוב היוצרים והמפיקים כשנת פיתוח, שנת דגירה. למזלנו יש לנו מספיק פרוייקטים, ביחד ולחוד, שמילאו אותנו קריאייטיבית ופרגמטית בזמן שאנחנו ממתינים שהעולם יחזור לתפקד”.
השלכות על החיים בכלל?
רומי:” תמיד היינו יחידה משפחתית מאוד מלוכדת וסימביוטית. עוברים תהפוכות ביחד, יוצרים ביחד, מסתובבים בעולם ביחד. אז איכשהו הצלחנו להסתכל על התקופה הזו כהרפתקאה, על אף כל הקשיים”.
בן: “הדבר שזה מחדד לנו יותר מהכל הוא את הגעגוע האדיר למשפחה המורחבת, בעיקר להורים שבארץ. בהתחשב בזה שכבר שנה אין ממש חשיבות מקצועית למיקום הגיאוגרפי של חיינו, עלו אצלנו שאלות לגבי איפה ואיך אנחנו באמת רוצים לחיות והאם אנחנו מוכנים להמשיך ולעשות את אותם הוויתורים בכדי להמשיך ולגור במטרופולין כמו לונדון”.
דפנה גור, 35, פרופסור לשיווק בבית הספר לעסקים של לונדון (LBS)
איפה תפס אותך משבר הקורונה הנוכחי בבריטניה?
“אחרי סמסטר הוראה שדווקא הרגיש נורמלי בתוך כל הבלגן. עברתי ללונדון באוגוסט כך שלמעשה לא חוויתי את תחילת המשבר במרץ. מדהים לראות את הרחובות בפיצרוביה ריקים מאדם, נטושים גם באמצע היום. מזל שהקפה השכונתי עדיין עובד (אם אתה אוהב קפה חמוץ ואנשים טובים בוא לקפאין על גרייט טיצ׳פילד)”.
האם לסגר הקודם ולזה החדש יש השלכות על הקריירה שלך פה ?
“לא באופן דרמטי. עובדים מהבית ומלמדים באופן מקוון או היברידי. הייתי שמחה לראות יותר את הקולגות שלי אבל זה מה יש, כולנו באותה סירה”.
השלכות על החיים בכלל?
“השלכות גדולות… אני מכירה את העיר כתיירת וממש מחכה לרגע בו אוכל להתחיל לחיות כמקומית. למרות זאת, תוך כדי הסגר וההגבלות גיליתי קהילה מדהימה של ישראלים. כולנו רוצים שהחיים יחזרו לקדמותם, להחליף מרפק בלחיצת יד או חיבוק. יאללה קורונה, מיצינו אותך”.
אורי לוי, 27, שחקן
איפה תפס אותך משבר הקורונה הנוכחי בבריטניה?
“ביום שבוריס ג’ונסון ביטל את חג המולד בדיוק קיבלתי תוצאה חיובית של קורונה, אז ביליתי סגור בתוך חדר בדירת שותפים. למזלי חליתי באופן קל ביותר והחשש המרכזי שלי היה שלא אהיה מסוגל יותר להריח, אבל גם זה חלף כלא היה”.
האם לסגר הקודם ולזה החדש יש השלכות על הקריירה שלך פה?
“סיימתי פה לימודי משחקי ב2019 ועד שהסגרים החלו הייתי עסוק בלרקום קריירה בתיאטרון ובקולנוע. זה גם ככה היה קשה אבל אין ספק שהקורונה טרפה את הקלפים. מצד שני זה האיץ עבורי את הדחף ליצור לעצמי את הפלטפורמה דרכה הייתי רוצה לבטא את עצמי. אמנם טרם זנחתי את שאיפותיי בעולם המשחק אבל היום אני גם עובד כבמאי, כותב, מפיק ודרמטורג”.
השלכות על החיים בכלל?
“אני שוקל לחזור לארץ אחרי 6 שנים שאני חי פה. אפקט סיום הלימודים התפייד עם הוירוס כאילו לא היה, והאמת היא שאני פשוט מתגעגע למשפחה ולחברים שלי יותר מאי פעם”.
עדי גליס, 35, עורכת וידיאו
איפה תפס אותך משבר הקורונה הנוכחי בבריטניה?
“אני כבר מעל לחודש בישראל אחרי החלמה מקורונה. המשבר תפס אותי במצב בלתי אפשרי מבידוד לסגר בשתיי מדינות ופעמיים דחיה של טיסה והחשש מהטיסה”.
האם לסגר הקודם ולזה החדש יש השלכות על הקריירה שלך פה?
“למזלי לא. עובדת מהבית כבר שנה”.
השלכות על החיים בכלל?
“אני ממרץ מתנהלת בשיגרת חיים של סגר- לא נכנסת לחנויות בכלל, קונה רק באונליין ומנסה לצמצם למינימום את הנסיעות שלי. למעשה חוץ מנסיעה אחת מחוץ לעיר בקושי יצאתי מתחומי השכונה.
אני ובעלי משתדלים כמה שיותר לשמור על כללי זהירות ולא שנינו את ההרגלים שלנו ממרץ. אני שמחה שפעלנו כך כי זה מגן עלינו. למרות הקושי עם המשבר אני מקווה שבאמת נוכל לחזור לשיגרה מתישהו בשנה שנתיים הקרובות, למרות שכל יום לא צפוי ושבוע אחד יכול להיראות שונה לחלוטין מקודמו”.
