שיחה
ראשונה
החבר שיודע: נו, איך מתקדמים חיפושי הדירות?
אני: בסדר, מצאנו משהו. אנחנו הולכים להגיש הצעה.
החבר שיודע: רק אל תגיד לי שאתם הולכים להציע את המחיר המבוקש.
אני: מה לא? זה לא הולך ככה?
החבר שיודע: מה פתאום?! זה לצורכי משא ומתן. תציעו לפחות 30,000 פחות, הם יגידו שהם מוכנים להוריד 10,000 ותסגרו על 20,000. אף אחד לא מציע את המחיר המבוקש.
שיחה
שנייה
החבר שיודע עוד יותר: נו, נתתם הצעה?
אני: כן, 30,000 פחות.
החבר: וקיבלו אותה?
אני: לא. לא ציפינו שיקבלו. האמת, חשבנו שהם יחזרו אלינו ויגידו שזו הצעה נמוכה ושהם מסכימים לרדת במחיר אבל פחות.
החבר: וזה מה שקרה?
אני: לא. אמרו שרק התחילו להראות את הבית ויש הרבה ביקוש לראות אותו ובטוחים שיקבלו את המחיר המבוקש ולא מוכנים לרדות בכלום. אבל נראה לי שהם סתם עושים שריר ויחזרו אלינו בסוף.
החבר: תדע לך, שלפי מה שאני שמעתי כל הבתים באזור נמכרים במחיר המבוקש ולפעמים אפילו קצת יותר. זה שוק של מוכרים עכשיו. אלא אם כן זו איזו גרוטאה שאף אחד לא מעוניין בה.
אני: נראה לך שנקנה גרוטאה? זה בית במצב מצוין עם חצר ענקית. מציאה לדעתי.
החבר: נו, אז מה אתה לוקח סיכון? תציע את המחיר המבוקש.
אני: באמת? לא כדאי לחכות עוד כמה ימים שהם ירדו במחיר?
החבר: אפשר, אבל יכול להיות שברגעים אלה אנשים אחרים רואים את הבית, מתאהבים בו והם יציעו את המחיר המבוקש. אבל לא נורא, מקסימום תלמדו את הלקח. תמצאו כבר משהו אחר.
אני: מה פתאום משהו אחר. אתה צודק, אני כבר מתקשר.
שיחה
שלישית
החבר שיודע הכי הרבה: נו, קיבלו את ההצעה?
אני: כן, הצענו את המחיר המבוקש.
החבר: וישר קיבלו?
אני: כן, הסוכנות ישר אמרה שקיבלו אפילו בלי לשאול אותם.
החבר: אם הם קיבלו את ההצעה מיד, והסוכנות אפילו לא התייעצה איתם כדי לאשר את זה, זה אומר שהם היו מוכנים לסגור גם על 5,000 או 10,000 פחות.
אני: טוב, אני לא מוכן יותר לזה. אני רוצה חברים חדשים (קם ומתחיל ללכת…).
החבר: שב, שב תרגע. אז הפסדת כמה אלפים – לא נורא. בכל מקרה, ממילא אין שום ודאות שתחתמו חוזה.
אני: למה? אבל הם קיבלו את ההצעה.
החבר: אז מה, קודם כל יש שרשרת, לא?
אני: זהו, הם כל הזמן דיברו על שרשרת. מה זו השרשרת הזאת? מעבירים איזו שרשרת במסגרת החתימה?
החבר: תגיד, הגעת לכאן עכשיו? אתה לא יודע מה זו שרשרת? אצל האנגלים רוב עסקאות הנדלן הן שרשרת.
אני: כלומר?
החבר: בדרך כלל כשאנשים קונים נדלן הם גם מוכרים אחד. נניח אני מוכר לך ואתה קונה ממני ומוכר את הבית שלך לגון וגון קונה ממך ומוכר את הנכס שלו לפול והוא מוכר את הנכס שלו לרינגו. אוקיי? בארץ, כל אחת מהעסקאות נפרדת. מכרת לפני שקנית משהו אחר? תעבור לגור בשכירות. קנית לפני שמכרת את שלך? תהיה איזה תקופה עם שני בתים. כאן זה לא עובד ככה. כאן, כל מי שבשרשרת צריך לעשות את החוזה באותו היום. כולם בבת אחת, אחת-שתיים-שלוש ולחתום. כמו התרגיל הזה שאנשים מנסים לשבת במעגל כל אחד על הברכיים של זה שמאחוריו. אם לא התיישבתם כולם באותה שנייה ואחד נפל, כל המעגל נופל ומתחילים מחדש.
אני: באמת? למה הם עושים את זה ככה?
החבר: למה? מאותה הסיבה שבגללה הם עושים כל דבר באנגליה. ככה זה עבד בתקופת וויליאם הכובש וריצרד לב הארי ורובין הוד והמלכה אליזבת הראשונה – אז למה לשנות?
אני: אתה יודע מה, עכשיו כשאני חושב על זה, מה שהם אמרו זה שהעסקה הזאת היא בלי שרשרת כי אנחנו כבר מכרנו.
החבר: אוקיי, אבל זה עדיין לא אומר כלום כי יכול להיות גזומפינג.
אני: גזומפינג? מה זה? מה הם הולכים לגזום? זה ביידיש?
החבר: לא, אני חושב שזה מקורנוול. זה קורנוולית. והם לא גוזמים. גזומפינג זה אומר שעד שלא חתמתם חוזה – וזה לוקח איזה חודש -חודשיים מזמן ההצעה – המוכר יכול לקבל הצעה אחרת גבוהה יותר.
אני: מה? זה לכלוך רציני. זה מאוד לא אנגלי.
החבר: תתפלא, ככה זה עובד. גם אתה יכול אגב להציע ברגע האחרון הצעה יותר נמוכה – בעיקר אם יש שרשרת. אתה יכול להציע ברגע האחרון כדי שיקבלו אותה רק כדי לא להפיל את השרשרת. זה נקרא גזונדרינג.
אני: גזונדרינג. אתה בטוח שזה לא לבריאות ביידיש או משהו? זאת ממש סחיטה באיומים. נשמע לי מאוד לא אנגלי.
החבר: וזה עוד לא הכול. לפעמים יש מצב שהמוכר מתחרט בלי שקיבל הצעה חדשה. הוא פשוט מחליט לחכות שהשוק יהיה במצב יותר טוב. זה נקרא גזנגינג.
אני: לא מקובל עליי.
החבר: אז כדאי שתפנים ותתחיל להתכונן. כאן הצעה שהתקבלה היא לא יותר מהתחלה של דרך מפותלת ורבת?סיכונים ואין שום ביטחון שהעסקה תיחתם.
אני: לא מקובל עליי. אני עכשיו מתקשר לסוכנות ודורש מהם שהמוכרים יצהירו נורגרטינג.
החבר: מה?
אני: בלי חרטות. מונח משפטי מקובל לפי הדין הישראלי לעיגון הבטחות כדי שאי אפשר יהיה לחזור מהן. זה התפתח במקור בעסקאות החלפת מדבקות כדורגל באלבומי תמונות בגילאי היסודי במאה הקודמת, אבל לגמרי תופס במצב שלנו.
