לפני כשלושים שנה ביצע השופט ברק הפיכה משטרית בישראל (גם לדעתו, זו הייתה מהפכה משפטית) ומאז בתהליך זוחל סיפח אליו בית המשפט ושלוחות הייעוץ תפקיד של גוף עליון שכופה את סולם ערכיו על החברה הישראלית תוך דריסה של מוסדות הדמוקרטיה.
לדעת רוב הציבור שהצביע בקלפי, מערכת המשפט בישראל אינה דמוקרטית, מעוותת, בעלת נטייה פוליטית חדה לשמאל, היא פוגעת במשילות, ביכולת לנהל את המדינה (אסון מירון כדוגמה) ומרחיקה מישראל עסקים בשל פרשנותה הרדיקלית לחוקי חוזים.
אי אפשר לטעון שמצב שבו קומץ אנשים שממנה את עצמו, לא כפוף לאף אחד, לא נבחר ולא מייצג את העם, שהרכבו רחוק מייצוג של הפסיפס הישראלי, שמגיע מאותו מיליה; ישליט את דעותיו מעל לכל חוק, יבטל כל החלטה ממשלתית או חוק של הכנסת הנבחרת ויעשה זאת שלא על בסיס חוקתי אלא על בסיס ערכי ותפיסתי, הוא מצב דמוקרטי.
המצב יותר דומה לאיראן ואוטוקרטיות אחרות מאשר לכל דמוקרטיה מערבית. למשל כאן בבריטניה (ובמדינות נוספות רבות וטובות), לבית המשפט העליון אין שום סמכות לפסול חוקים של הפרלמנט. בארצות הבית הנשיא הוא שבוחר את שופטי העליון ודווקא הממשל הנוכחי (של ביידן והשמאל) מגדיל בחקיקה את כוחו והשפעתו של הנשיא על בית המשפט למצב של שליטה מוחלטת.
לכן אין מנוס מלומר בצורה ברורה שאלפי האנשים המפגינים ובידיהם שלטים למען הדמוקרטיה, עושים במילה ״דמוקרטיה״ שימוש מגונה. הרפורמה היא קידום הדמוקרטיה ומי שמפחד ממנה אלו המפגינים. מטרתם היחידה היא לשמר את עריצות המיעוט וכפיית ערכיו על הרוב למרות שהפסיד בבחירות הדמוקרטיות.
לפגוע במדינה?!
במשך שנה וחצי הייתה בישראל ממשלה שלדעתי ורבים כמוני הייתה אסון לישראל. ממשלה של היפים והנכונים (בעיניי עצמם) שלא הפריעה להם כלל העובדה שעלתה בדרך לא דמוקרטית כאשר חלק קריטי מהמנדטים שמקיימים אותה היו בקולותיהם של אלו שהובטח להם במפורש שלא תקום ותוך יצירת תקדים שוחד פוליטי שעיוות לחלוטין את המבנה הדמוקרטי.
כעסנו, דאגנו, כתבתנו והפגנו אבל, בשום אופן לא הלכנו לפגוע בשמה של ישראל בעולם! לא איימנו במלחמת אחים ובטח ובטח, לא פעלנו בשום דרך לפגוע בכלכלה הישראלית. בימים אלו, אנחנו רואים איך אנשים רציניים, מאבדים את הכיוון וכבר לא מפגינים נגד הממשלה אלא פועלים נגד המדינה, מייצרים רעש בעולם, מוציאים ידיעות מסולפות, מקדמים החרמה כלכלית ועוד ועוד. זהו קו אדום שהיה אסור שיחצה.
הפגנה שכזו תוך הכותרת המסולפת של דאגה לדמוקרטיה הישראלית, ויצירת מצג שווה לאוכלוסייה והתקשורת הבריטית, כאילו לכאורה יש איזו שהיא סכנה לדמוקרטיה בישראל – בזמן שהמצב הוא הפוך – היא עוד עליית מדרגה בפגיעה שהשמאל מוכן לעשות במדינה בניסיונו להפיל את שלטון נתניהו והימין.
הפגנות לא תמיד נענות
הפגנה היא זכות אלמנטרית בכל דמוקרטיה. אני זוכר את ההפגנות נגד אוסלו, את ההפגנות נגד מסירת חברון, את הפגנת המיליון איש נגד בגץ, נגד ההצעות המופקרות של ברק לערפאת לחלוקת ירושלים, נגד ההתנתקות (גילוי נאות תמכתי ותומך במהלך בעזה, לא בשומרון) של מאות אלפים בכל הארץ, את השרשרת האנושית מהגוש ועד ירושלים, את כפר מימון ועוד ועוד. למרות הפגנות אלו, שהיו ענקיות ולא רק בתל אביב אלא לאורכה ורוחבה של הארץ, השמאל אף פעם לא עצר מלקדם את מהלכיו, הוא לא הציע הידברות או פשרה אלא המשיך כל הדרך. למה כעת נדמה לשמאל שהימין יעצור רק כי הוא מפגין על זה שהוא לא מוכן לוותר על השליטה במדינה?
הסיבה היא, כי הם לא מוכנים לדמוקרטיה. היו בחירות ותוצאתם הייתה ברורה, העם נתן מנדט לעשות תיקון ולהפוך את ישראל לדמוקרטיה אמיתית, של כולם ולא רק של מדינת תל אביב. בדמוקרטיה אמיתית מכבדים את הכרעת הרוב, בדמוקרטיה אמיתית אין אנשים מעל החוק ובית המשפט יכול לפסוק אך ורק בהתאם לחוק. בדמוקרטיה החוקים נקבעים בכנסת והכנסת נבחרת ע״י העם והעם? העם הזה לא איתם.
לכן, הם לא מפגינים בעד דמוקרטיה, הם מפגינים נגד העם.
*שניאור קרומבי הוא יזם הייטק ישראלי בלונדון
קראו גם טור דעה של אלירן סיבוני ממארגני המחאה בלונדון:
https://alondon.net/new-site/הפגנה-בלונדון-נגד-רפורמת-ממשלת-ישראל/
