שמעון צבר הכין חוברת בשם מדריך טוב יותר של מישלן לבתי הכלא, בתי הסוהר, מחנות הריכוז וחדרי העינויים של ישראל – שעוצבה בסגנון מדריכי הדרך המפורסמים של ‘מישלן’, והשתמשה בצבעים ובלוגו של החברה. הוא התכוון להפיץ את החוברת בחינם.
בחוברת נכתב: הדרך הבטוחה ביותר להגיע למעצר בישראל, למרות שהדבר כרוך בסיכון, היא פשוט להראות כמו ערבי פלשתינאי, וזאת מבלי לעשות שום פעולה. צבר מצידו טען כי כוונת החוברת הייתה ליצור סאטירה פוליטית שתצוד את העין, והוא קיווה של’מילשן’ הצרפתית יהיה אותו חוש הומור. הוא הצדיק זאת בבית המשפט באומרו: החלטתי להשתמש בתדמית של ‘מישלן’, באותו אופן בו השתמש האומן, אנדי וורהול בשם ובלוגו של המרק ‘קמבל’ כדי לשנות הרגלי צרכנות של החברה. גם אני כאומן, השתמשתי בשם מפורסם כדי להפיץ מודעות לטרגדיה האנושית, הטרגדיה שגם יהודים בישראל צריכים להכיר.
שופט בית המשפט, לורנס קולינס, קיבל את הבטחתו של צבר שלא להפיץ את המדריך, ושלא ישתמש בשם ‘מישלן’. החברה, מצידה, וויתרה על תביעתה על פגיעה בזכויות יוצרים, ודרישתה להחזר הוצאות משפטיות.
