אני לא יודע איפה אני תופס אתכם, אני יודע איפה אתם תופסים אותי. אני בדיוק עכשיו גייסתי לכבוד חגיגות ה-60 שנה למדינה את מאיה בוסקילה לצבא כי פתאום זה היה נורא חסר לה. אני בדיוק גמרתי לשלם לחמישה בעלי מקצוע (חשמלאי, נגר, אינסטלטור, מנקה וסבל) את כל הכסף שהיה לי בחיים כי עברתי דירה ואני כולי נרגש לקראת יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. כל זה אגב, תוך חמסין מטורף שגם זקני אוגוסט לא זוכרים דבר כזה באמצע אפריל.
וכך, באמצע השלווה הפסטורלית הזו, מתברר ששכחנו עוד מרגל באמריקה הגדולה. פולארד חדש נולד, חברים, במשקל מאה קילו. גילו מעל 80, אבל הוא מרגל מצטיין שלפי מקורות זרים העביר לישראל את כל האינפורמציה על ייצור הפופקורן האמריקאי. למי שלא בקיא בפרטים – לא חשוב, הפרטים הם ממש לא רלוונטיים. מה שחשוב זה שעוד פעם האמריקאים שונאים אותנו, וזה עניין של כמה שנים עד שחיילים אמריקאים יקיפו את משכן הכנסת ויבקשו מאולמרט לצאת עם הידיים למעלה. לא, זה לא יקרה, זו סתם פנטזיה לעת קיץ. גם לי מותר לחלום, אפילו בשעת משבר.
הסיפור הזה על המרגל החדש קצת הורס לרוחמה אברהם בלילא את חגיגות ה-60 למדינת ישראל. למי שלא בקיא בפרטים – הפרטים הפעם כן חשובים – רוחמה אברהם, השרה רוחמה אברהם בשבילכם, היא המנהלת הגדולה והכוהנת הגדולה של חגיגות ה-60. היא קיבלה את התפקיד אחרי שהוכיחה שהיא מזכירה מצטיינת וחברת כנסת עטורת חקירות משפטיות וחשדות לא מעטים. מצד שני, היא עדיין לא בכלא – מה שעושה אותה ליופי של בנאדם באופן יחסי, ולכן היא קיבלה את ניהול החגיגות.
אני חושב שמי שמינה אותה לא חשב שכולנו נגיע לגיל המופלג הזה. בטח הוא אמר לעצמו בוא ניתן לרוחמה לנהל את זה – האיראנים כבר יגמרו את העבודה. אבל לך תסמוך על הפרסים. כבר עשר שנים הם עובדים על האטום שלהם ובקושי מצליחים להעביר מים כבדים ממבחנה למבחנה.
אז יש חגיגות ה-60 ואפילו חשבנו שברברה סטרייסנד תבוא. למי שלא בקיא בפרטים, ברברה סטרייסנד הייתה אמורה לפתוח את החגיגות, אבל בדיוק השבוע היא הודיעה שהיא מבטלת. למה? כי בדיוק היא נזכרה שהיא נגד לבוא לישראל בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב. במקומה כנראה ישחררו את מאיה בוסקילה מהצבא לכמה שעות שתיתן איזו מחרוזת אופטימית.
למי שלא בקיא בפרטים, מאיה בוסקילה היא זמרת נערצת שלא עשתה צבא ולכן רצו לתלות אותה על עץ ולסקול את גופה באבנים. ולכן, לרגל תחושה של החמצה והוצאת דיסק חדש שלה – היא החליטה להתגייס לצבא לכמה חודשים. כל זה עד יעבור זעם מצד אחד, ולהעלאת המוראל והמכירות מהצד השני.
אז ככה אני יושב – המזגן בדיוק התקלקל כי החשמלאי בדיוק לא בא לתקן אותו – מצד אחד מזיע מצד שני עוד יותר מזיע, וככה אני יושב וחושב עליכם, אחי הישראלים בלונדון, כמה אתם בטח מתגעגעים למולדת במיוחד בתקופת החגים. למי שלא בקיא בפרטים, בדיוק סיימנו לחגוג את פסח וכולנו נוד אחד גדול מרוב אכילת מצות ושאר מרורים.
אז אם אתם מתגעגעים קצת תתאפקו ואם אתם ממש ממש מתגעגעים, תעשו קפיצה קטנה ותבואו, אבל לא להרבה זמן כי נורא חם כאן וצפוף. חג שמח, ולתפארת מדינת ישראל.
