אנדרו פרסי הוא דמות צבעונית. מדובר באיש צעיר יחסית (40), די משעשע, בעל כריזמה וחן, ולא קטן־קומה. אולי לא בדיוק הטייפ־קאסט של חבר פרלמנט בריטי מטעם המפלגה השמרנית. אני תופס אותו לשיחת טלפון כשהוא במהלך ביקור בישראל יחד עם ארגון “ידידי ישראל במפלגה השמרנית” (CFI). הארגון מארגן משלחות של חברי פרלמנט לישראל, כדי שיכירו את המצב במזרח התיכון מקרוב. הם לוקחים את המשלחות לסיורים ברחבי המדינה ולמפגשים עם ח״כים ואישים אחרים.
פרסי כבר ביקר הרבה פעמים בישראל, ולראשונה הוא מוביל את המשלחת בעצמו. אף פעם לא שקט במזרח התיכון, אבל הפעם המשלחת הגיעה לאזור בתקופה רוויית אירועים: התקריות בגבול עזה, המתקפה הכימית של אסד, הודעת ניתוק היחסים בין מפלגת העבודה וג’רמי קורבין… “זה עצוב במובן מסוים”, אומר פרסי על השעיית הקשרים עם קורבין. “מפלגות פוליטיות מתחזקות על ידי קשרים בינלאומיים, במיוחד כשהן חולקות את אותה אידאולוגיה. אבל זו רק עוד דוגמה לעד כמה השקפותיו של ג’רמי קורבין, וגם של הקולגות והתומכים בו, הן בלתי מתקבלות על הדעת”.
“אני באמת מוטרד מכך שמעל 40 אחוזים מהציבור בבריטניה עדיין יכולים להצביע למפלגה שהביאה גזענות ללב הפוליטיקה הבריטית”, ממשיך פרסי. ״וזה לא גורם נזק בסקרים של המפלגה. זה ממש מפחיד. הייתי אומר את אותו הדבר אם היו אנשים מהצד הימני של המפה הפוליטית שמשתמשים בשפה ימין־קיצונית, ניאו־נאצית וניאו־פאשיסטית, שלא משפיעה על הסקרים. זה מאוד מסוכן…”.
להתגייר הייתה טעות איומה
אני רוצה לשאול אותך על ההתגיירות שלך…
“איזו טעות איומה זו הייתה! אין בה שום יתרונות ויש המון נטל”.
ועכשיו ברצינות.
“(הוא צוחק) כן, באמת! חשבתי שאני מצטרף ליהדות כי, כמו שקראתי באתר קורביניסטי, היהודים שולטים בעולם. אז ברור שחשבתי שזה מה שיקרה. ומסתבר שזה לא נכון!”.
זה היה בשנה שעברה, כן?
“כן, במרץ 2017. למעשה, הגעתי לישראל לפני ארבעה שבועות. ובאופן די מוזר, שמוכיח כי ‘השם’ נמצא בכל מקום, נחתתי בנתב”ג וחשבתי שבטח עברה כבר שנה. ואז בדקתי וראיתי שזה היה אותו תאריך שהיה לי את בית הדין. במקרה נחתתי בישראל באותו היום… חשבתי שזה נחמד לחגוג את יום השנה הרשמי שלי כיהודי במדינה היהודית”.
ומה הוביל להחלטה הזאת?
“אינספור סיבות. אבל מעולם לא הרגשתי יותר מדי שייכות לנצרות, למרות שנולדתי למשפחה נוצרית. אני חושב שזו למעשה אשמתו של ה־CFI. כי, למרות שתמיד התעניינתי ביהדות ובישראל אפילו לפני שנבחרתי לפרלמנט, כשהגעתי לביקור הראשון שלי עם המשלחת לירושלים, לא באמת הרגשתי משהו כלפי האתרים הנוצריים בעיר. אבל כן הרגשתי חיבור לאתרים היהודיים וליהדות. הלכתי גם לכמה תפילות, לא מתוך כוונה להתגייר, אלא כדי להכיר יותר את היהדות, בהתחשב בזה שאני מבלה כל כך הרבה זמן בישראל ופועל הרבה יחד עם הקהילה היהודית בבריטניה. חשבתי שזה מעניין, מרתק והרגשתי בבית…”.
וגם החלטת ללמוד עברית.
“כן, התחלתי עוד לפני שאפילו חשבתי על התגיירות. יש לי שיעור בעברית מדי שבוע (עם המורה חגית ענבר ליטס, א.ג.). זה נתון לחסדי סדר היום הפרלמנטרי שלי, כמובן”. וניסית לדבר עברית בישראל? “(עובר לעברית) כן, כל היום אני מדבר עברית. אני אומר עם האנשים של ישראל בעברית (הטעות במקור). כן? נכון?”.
יפה מאוד. שנמשיך בעברית?
“כן, כמובן”. מהי השאיפה הגדולה שלך? “(חוזר לאנגלית) באמת שאין לי, חוץ מלעשות את עבודתי כחבר פרלמנט לא מוביל (Backbencher). כיהנתי כשר במשך שנה, לא אהבתי את זה. וביקשו ממני לעשות זאת שוב אחרי הבחירות הכלליות ואמרתי ‘לא’. לא הגעתי לפרלמנט בשביל להיות שר… תמיד רציתי להיות חבר פרלמנט מקומי טוב שעוסק בנושאים החשובים”.
מבחינתי, ירושלים היא בירת ישראל
ב”נושאים החשובים” פרסי מתכוון לייצוג מחוז בריג וגול, אותו הוא מייצג מאז 2010, להבעת קולות של אנשים רגילים שפחות נשמעים בתקשורת, ולא רק מלונדון. הוא מתכוון גם ל״נישות״ אחרות, כמו תפקידו הנוכחי כשליח מיוחד למסחר עם קנדה, ועניינים הנוגעים לישראל. “במחוז שלי יש מעט יהודים, אז אני לא עושה את זה לטובת המחוז, אלא מתוך אמונה אמיתית”, הוא אומר.
אתה מצליח להשפיע בפרלמנט בעניין ישראל?
“כן, לוודא שיש איזון בדיונים. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה של השאלות על ישראל לעומת כל מדינה אחרת, גם המשטרים שרוצחים את אזרחיהם – הם לא מקבלים אפילו רבע מהביקורת הקפדנית שישראל מקבלת בפרלמנט. לפעמים זה לא פופולרי, כי הרבה אנשים רואים את הכותרות ולא יודעים באמת הרבה מעבר לזה. אז צריך לוודא שיש מישהו, ויש כמה מאיתנו שעושים זאת, שיציג את עמדת ישראל ולנסות לאזן את התמונה מול אלה שיש להם אובססיה כלפי המדינה…”.
השמרנים צריכים להיות יותר פרו־ישראלים?
“אני חושב שיש לנו איזון נכון. ישראל היא אחת השותפות הקרובות ביותר שלנו. יש לנו מערכת יחסים קרובה, בילטראלית, כלכלית, מודיעינית… לפעמים אנחנו ידידה ביקורתית…”.
שצריכה להעביר את השגרירות לירושלים?
“מבחינתי, באופן אישי, ירושלים היא הבירה של ישראל. זה פשוט כך. זה איפה ששרים בריטים באים לפגוש שרים ישראלים. כשרה”מ הקודם דיוויד קמרון בא לנאום מול הכנסת – לאן הוא הגיע? הוא הגיע לירושלים… אז העובדות הן על פני השטח… אבל זה לא אומר שצריך לשלול הסכם שלום עם הפלסטינים… אני לא חושב שהממשלה צריכה למהר ולהעביר את השגרירות שלנו”.
צפו באנדרו פרסי בדיון על אנטישמיות בפרלמנט, 18 באפריל 2018:
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
מאמרים קשורים
איך הברקסיט ישפיע יחסי המדינות?
“בפעם הראשונה מזה 40 שנה, ישראל ובריטניה יוכלו לדון על מסחר באופן ישיר. אם ישראל רצתה לסחור עם בריטניה לפני כן, זה היה צריך לעבור דרך בריסל… אז אני חושב שזה יהיה חיובי. היינו מעין אירופאים קטנים ב־40 השנים האחרונות ואמרנו ‘נפעל רק בגבולות הנוחים שלנו ונהיה קצת מבודדים וצרי אופקים’…”.
אז אתה לגמרי תומך ברקסיט.
“כן, כמובן. וגם 70 אחוז מאנשי המחוז שלי, כי הם אנשים נבונים”. יהיה לך תפקיד דומה מול ישראל כמו מול קנדה? “אני חושב שאנחנו צריכים שליח למסחר עם ישראל, בהתחשב בכך שישראל ובריטניה אמרו שהן מעוניינות בהסכם סחר חופשי״.
מה תאחל ליומולדת ה־70?
“יומולדת שמח. לחיי עוד 700 שנה בעתיד. וגם להזכיר לישראלים עד כמה הם צריכים להיות גאים עם מה שהשיגו בשכונה המאוד קשה הזו בשבעה עשורים בלבד”.
כיהודי, תנצל את זכות השיבה?
“תוסיף את זה כהערה הומוריסטית: אם ג’רמי קורבין ייבחר לראש ממשלה, זו עלולה להיות האפשרות היחידה. אני חייב להגיד שזה עבר במוחי יותר מפעם אחת ואני עשוי לחפש מקום מפלט כ’עולה’”.
אבל לא ברצינות…
“לעולם אל תאמר לעולם לא לגבי העתיד. מי יודע מה יהיה. אני לא שולל את זה לגמרי, ממש לא”.
