בתוך בית קסום בצפון לונדון יוצרת האמנית, אורלי כץ, ציורי שמן מופלאים שמגיעים עמוק מתוך הבטן ונכנסים ישר לתוך הלב. כץ (49), במקור מקיבוץ גברעם, מתגוררת בלונדון 11 שנה יחד עם בעלה, פול קאיי, שחקן וקומיקאי בריטי מוכר (משחקי הכס), ושני ילדיהם – ירדן (21) וגפן (10).
מאז שהיא זוכרת את עצמה, היא תמיד אהבה לצייר והושפעה מסבתה שהייתה מאיירת ספרי ילדים. תמיד רציתי לעסוק באמנות, אבל כולם אמרו לי שאי אפשר לחיות מזה, אז חיפשתי עבודה בה אוכל לשלב אמנות והלכתי ללמוד להיות גננת, היא מספרת בחיוך, גם העבודה עם הילדים בגן השפיעה על האמנות שלי.
לפני חמש שנים, איבדה כץ באופן טרגי את אמה, דבר שהוביל לנקודת מפנה משמעותית בחייה. זה פתח אצלי איזה משהו והרגשתי צורך לחזור לצייר. הקמתי סטודיו בקומה למעלה והיצירה הייתה עבורי דרך לבטא את איך שאני מרגישה, היא מסבירה. את התערוכה הפרטית הראשונה שלה, 74/47 (הגילאים שלה ושל אמה באותה שנה), היא הקדישה לזכרה של אמה וערכה בביתה. קיבלתי הרבה תמיכה וביקורות טובות, אפילו קנו הרבה מהעבודות, היא מספרת בצניעות. בעקבות הצלחת התערוכה, היא החליטה בתמיכת בעלה לקחת פסק זמן של שנה מעבודתה כגננת ולעסוק רק באמנות: רציתי לבדוק אם זה משהו שאני באמת יכולה לעשות כמשרה מלאה ופול הסכים שזה רעיון מעולה. הוא מאוד מאמין בי.
התערוכה החדשה שלה, Telling Stories, תציג למעשה את הפירות של תהליך היצירה אותו עברה במהלך השנה האחרונה כאמנית ותעסוק במגוון נושאים: געגועים הביתה, המצב הביטחוני בארץ, הקשר לקיבוץ, בית, קשרי משפחה וחברים ועוד. בציורים היא משתמשת בצבעוניות עזה ובדמויות חסרות גיל, אך מלאות חמלה; הציורים יכולים לדבר לילדים ומבוגרים כאחד. הציורים נראים כאילו לקוחים מתוך אגדות ילדים וחלקם אכן מבוססים על סיפורים מוכרים, כדוגמת אוג מלך הבשן, אך עם זאת, כל ציור מכיל עולם שלם של משמעויות ומאפשר פרשנות אישית של הצופה.
מוטיב חוזר בעבודותיה הוא הציפור. המעוף מתאר עבורי רצון לעוף למקום אחר ולא להתמודד עם דברים קשים בחיים שלנו, היא אומרת וממשיכה, הציורים מתארים את העולם הפנימי שלי ואת האנשים סביבי שאני אוהבת, זה משהו שמגיע עמוק מהבטן. כך למשל, היא מספרת שאת הציור, עץ הכוכבים, היא ציירה מתוך געגועים לאביה, שאהב מאוד את חווה אלברשטיין. בתערוכה, חוברות עשרות העבודות שיצרה במהלך השנה לגינה יצירתית אחת ומספרות את הסיפור המצויר שלה.
