תהיה זו מן הסתם קלישאה, אולם לינור אברג’יל (34) רק משתבחת עם הגיל. מבט ראשוני חטוף כבר מסגיר את האמת המובנת מאליה אברג’יל יפה מתמיד, אפילו יותר מאותו היום שבו הייתה על גג העולם בגמר תחרות מלכת היופי באיי סיישל ב?1998. אבל מאז היא עברה כברת דרך ארוכה, רצופת אירועים דרמטיים, שהציבה אותה בפסגה אחרת.
מצאה תשובה ביהדות
אני נפגש עימה בפסטיבל הסרטים היהודי, שעה קלה לפני ההקרנה הראשונה בבריטניה של הסרט מיס עולם אמיצה (Brave Miss World), שחושף את הטראומה שעברה. אבל איני יכול ללחוץ את ידה. כן, השמועות נכונות; אברג’יל חזרה בתשובה, בתהליך שהחל לפני כשש שנים. בשנתיים האחרונות, כבר הקימה בית יהודי בישראל, מקפידה על קיום מצוות ואף הפכה אימא לתאומים ובת.
הסרט בא להזכיר את העובדה שחודש וחצי לפני יום ההכתרה נאנסה אברג’יל באכזריות על ידי שלמה נור, סוכן נסיעות ישראלי?קופטי, מחוץ לעיר מילאנו, שבה שהתה לצורך השתתפות בתצוגת אופנה. למעשה, כפסע היה בינה לבין מוות, משום שאותו אנס קשר אותה בתוך מכוניתו, ניסה לחנוק אותה ואיים עליה בסכין תוך ביצוע זממו. רק ההתעשתות הדיפלומטית שלה הצילה את חייה. איכשהו עלה בידיה לשכנע אותו לחוס על חייה בהבטחה כי היא לא תתלונן עליו. אולם, כאשר הסיוט הזה היה מאחוריה, היא מיהרה להתקשר מתחנת הרכבת ברומא לאימה בנתניה, וזו הפצירה בה לסור מיד לתחנת המשטרה, להימנע ממקלחת ולעבור בדיקה רפואית בבית חולים מקומי. לאימה נשוב בהמשך, היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהסיפור ההרואי הזה.

הפכה לאימתם של פושעי המין
מאז, נראה היה שהכול שייך להיסטוריה. אברג’יל זכתה בתואר, פרצה באותו בכי מפורסם שהסתיר את אותה טראומה, אולם מאבקה האמיתי החל רק כאשר הצליחה בתחבולות לגרום להגעתו של האנס לארץ, לעמוד למשפט ולחטוף 16 שנות מאסר כיאה וכיאות. אלא שמאז נפתח פרק חדש במסכת חייה. אברג’יל הפכה ללוחמת עבור זכויותיהן של הנאנסות במאבקן להביא את הפושעים לדין, והעמידה את עצמה לרשותן של קורבנות אונס ברחבי העולם. כך הפכה למעשה ממלכת יופי עדינה לאימתם של פושעי מין בארבע כנפות תבל.
אביה, ג’קי, לא אהב את הרעיון להפיק סרט על המקרה. הוא העדיף לתת לזה להישכח, אך הייתה זו האם, עליזה, המנוע שלי כהגדרת הבת, שעודדה אותה להיענות ליוזמה האמריקאית ולהעמיד את עצמה לרשותה של ההפקה. הייתה זו אותה אימא שדחקה בה בשעתו להשתתף בתחרות, למרות התקיפה, ולספר אחר כך לעולם מה עבר עליה. האם לא יכולה לשכוח את אותה שיחת טלפון שבה שמעה מבתה את המשפט: אימא, הוא עבד עליי. הוא אנס אותי. הוא ניסה לרצוח אותי….

גרמה לג’ואן קולינס לבכות
הסרט התיעודי, בבימויה של ססיליה פק (בתו של השחקן גרגורי פק), מלווה את אברג’יל בכל מקום אפשרי ומבליט לא רק את יופייה הנדיר, אלא גם את אישיותה הכובשת. אברג’יל מביאה נשים אחרות לבכות, אפילו את השחקנית ג’ואן קולינס, שמתוודה בפניה כי נאנסה בגיל 17. לשיא היא מגיעה בדרום אפריקה, שם מאות נערות מקבלות את פניה במחיאות כפיים ובדמעות. אברג’יל, באנגלית מצוחצחת, מפצירה בהן להיפתח, לא לחוש אשמה, להתלונן והעיקר לא לפחד. הנה היא מספרת להן כי לאחר משפטו של אותו אנס בירושלים, צפו ועלו מקרי אונס נוספים שבהם הוא היה מעורב. עדויות אלו סתרו את הכחשותיו בבית המשפט וחיזקו את הראיות נגדו בדרך להרשעתו. גם כאשר מגיע תורו לבקש חנינה, אברג’יל אינה שוקטת על שמריה ונלחמת עד כלות. לא רק זאת, אלא שברחובות מילאנו היא מחפשת אישה אחרת שנפלה טרף למעשיו, אך חוששת לחשוף את שמה משום שהקימה כבר משפחה. אם כמוה היו נוהגות הקורבנות, אולי הפשע שבוצע נגדה היה נמנע.
היום ההוא, באיי סיישל, נראה רחוק מתמיד, אבל הוא פתח בפניה שערים לעולם ומלואו. לאחר נישואים לא מוצלחים לכדורסלן הליטאי שארונאס יאסיקביצ’יוס וקריירת תיאטרון ואופנה, שבה אברג’יל לכור מחצבתה. היא סיימה תואר למשפטים וכעורכת דין תגן על קורבנות של פשיעה מינית בישראל. כאשר היא משוטטת ברחבי העולם עם סרטה החדש, נותר לבעלה, מנהל האמנים אורון כלפון, להמתין לשובה יחד עם שלושת הפעוטות. כלפון אינו רוצה לשמוע עוד על אותה תקרית וצופה קדימה לעתיד משותף עם אשתו ואם ילדיו. אברג’יל, בינתיים, עם כיסוי ראש המגביה עוד יותר את קומתה הגבוהה, ממשיכה לכבוש את העולם.



































