במהלך השבועות הקרובים נהיה עדים, או נכון יותר מאזינים, לאירוע נדיר שהתרחש שלוש פעמים בלבד בתולדות הקהילה היהודית בלונדון. בחודש הקרוב תשדר תחנת רדיו יהודית מקומית שידורים העוסקים בענייני הקהילה היהודית וישראל. אירוע מרעיש זה ימשך, למרבה הצער, חודש ימים בלבד. הכיצד מסתפקת הקהילה השנייה בגודלה באירופה, בעיתונות שבועית כאמצעי תקשורת יחיד (פרט לרשת האינטרנט), כפי שחיו היהודים בלונדון במאה ה-19.
ערוץ רדיו מקומי אינה משימה בלתי אפשרית לקהילה גדולה ופעילה כמו הקהילה היהודית. קהילות קטנות של מהגרים, כמו התורכית והיוונית, מחזיקות זה שנים בערוצי רדיו מקומיים. במקומות אחרים בעולם מפעילים יהודים תחנות רדיו, אם הם רק רוצים. בפריז פועלים שני ערוצי רדיו יהודיים, ובארהב ליהודים ולישראלים יש ערוצי רדיו רבים (כמו גם תחנות טלוויזיה בכבלים).
איך קרה שמהפכת התקשורת העולמית של המאה העשרים, פסחה על הקהילה היהודית בלונדון?
דמוקרטיות ברחבי העולם נתונות כיום תחת מתקפה מאורגנת של קבוצות ערביות עשירות, המשתמשות במידע מעוות, שקרים היסטורים, חצאי אמיתות ועיתונות יצירתית לקדם את מטרותיהם. הערבים למדו שאם חוזרים על שקרים פעמים רבות ובקול חזק, ניתן ליצור דעת קהל שמאמינה כמעט בכל שטות, בתנאי שיחזרו עליה מספיק פעמים, ובמידע אמין מהמצאות תקשורתיות.
כוחם של הערבים בתקשורת משתקף באי-נכונות של רבים מידידי ישראל ומסנגריה, גם מהקהילה היהודית, ללמד זכות על ישראל בערוצי התקשורת הבינלאומית. השתלשלות הדברים היא אסון לישראל כיוון שאלפי שגרירים למדיניות ישראל הפכו למסבירים של המדיניות הפלשתינית, כתוצאה מקבלת מידע שקרי ומטעה ומחוסר מידע אמין שיספר את האמת ויתחרה בזמן השידור של המסבירים הערביים. הסברה בקרב תושבי בריטניה היא: שישראל היא בהכרח הילד הרע בסכסוך הישראלי-פלשתיני כיוון שאפילו רבים מיהודי בריטניה מגנים את מדיניותה והם בוודאי יודעים את העובדות לאמתן!
אין ספק שהתעמולה הערבית משפיעה על הקהילה היהודית בבריטניה יותר מאשר על הקהילות היהודיות בצרפת או בארהב. האם יתכן כי הפעלת ערוצי תקשורת בהם ניתן למדיניות ישראל ביטוי מיידי היא חלק לא מבוטל מהזדהות היהודים בארצות אלו עם מדיניות ישראל והתגייסותם להסברת עמדתה?
בהחלט יתכן שכך הדבר. רשת שידור יהודית בלונדון תהווה מענה רב-תועלת שישרת את הציבור היהודי והלא-יהודי בהעבירו עובדות ופרשנות בלתי-תלויים לציבור הרחב כולו ולא רק לציבור המוגבל הקורא את העיתונים היהודיים. תשובה רדיופונית עשויה בהחלט ליצור הזדהות ותחושת אחריות-הדדית בין חברי הקהילה, שכעת ניתן לומר עליה שהיא הולכת וחומקת מאתנו במהירות.
תחנת רדיו יהודית שתשרת גם את המספר הגדל והולך של ישראלים החיים בלונדון, תהווה הצדקה לקיומו של רדיו אתני. ניסיון העבר בהפעלת תחנת ‘שלום FM’, ששידרה בעברית ובאנגלית בתקופת הבחירות בשנת 96′ היה מוצלח, ונתמך כספית בצורה מסיבית עי ישראלים החיים בלונדון. חבל שרק במהלך אותה שנה שודרו תוכניות גם בעברית.
תחנת שידור יהודית אולי תצמיח את התשובה לבארי אטוואן, עורך היומון הפלשתיני בלונדון, המוכן להגיב לאירועים באמצעי התקשורת, 24 שעות ביממה.
רדיו יהודי יהווה גורם חשוב מאין כמוהו בחיי הקהילה באנגליה. דוגמאות רבות להצלחת תחנות רדיו הפונות לפלח קהל מוגדר ניתן למצוא בתחנת הרדיו הנוצרית, בתחנות הרדיו האסיאתית, הקארבית, היוונית והתורכית וכל הרשימה הזאת בלונדון לבדה.
כשמביטים על העובדות, לא נותר כאמור, אלא לתהות מדוע אין לקהילה היהודית בבריטניה תחנת רדיו קבועה. התקנות החדשות להיתר רשיון שידורים בבריטניה מאפשרות לקהילה היהודית לקבל רשיון להפעלת רדיו ולצעוד מהמאה ה-19 למאה ה-21. היכולת לתקשורת בין חברי הקהילה חשובה לקהילה היהודית. אם לא תיווצר תקשורת כזו, תמשיך הקהילה היהודית בלונדון לדעוך.
תחנת הרדיו היהודית שתוקם – באם תוקם, צריכה להיות עצמאית והוגנת, אחרת היא רק תסייע ותעצים את התעמולה הפלשתינית.
הכותב שימש מיסד-שותף בתחנת הרדיו המקורית ‘שלום FM’
