החלטת אגוד העיתונאים הלאומי של בריטניה (NUJ) להטיל חרם על מוצרים ישראלים הפכה לכדור שלג מתגלגל ואינה מפסיקה לעורר תסיסה בקרב קהילת אנשי התקשורת באיים הבריטים.
במסמך פנימי לעמיתיו, כתב לורי מרגוליס, עורך ראשי בבי.בי.סי, לעמיתיו:יצאתי מדעתי (I WENT NUCLEAR) כאשר שמעתי על ההחלטה ופרשתי מהאגוד לאחר חברות בת 32 שנה… אינני יכול להיות חלק מזה. ההחלטה מצביעה על בורות, גזענות ואנטישמיות ומגלה רמה כזאת של שנאה אנטי-יהודית שגרמה לי להבין שהארגון הזה אינו בשבילי….
מרגוליס הוסיף:איני מבין כיצד עיתונאי כלשהו – לבטח עיתונאי של הבי.בי.סי העובד במזרח-התיכון, יוכל להיות חבר ב-NUJ . הישראלים, ובצדק, יראו בנו עוינים והצד הערבי יצא מנקודת הנחה שיש להם את תמיכת חברי האגוד. זה אינו מקובל מבחינה מקצועית.
החלטת החרם על ישראל מתוארת כגול עצמי על ידי רבים מחברי הארגון שהצביעו נגדה, או כאלה שלא השתתפו כלל בהצבעה. עיתונאים אחרים בבי.בי.סי אמרו כי ארגון תקשורת המתגאה בכיסוי חדשות מאוזן אינו יכול לתמוך בצד כלשהו של הסכסוך. הם קוראים לערוך הצבעה חוזרת במעורבות החברים כולם. לדעתם להחלטה הזאת תהיה השפעה מרחיקת לכת על תדמיתה של העיתונות הבריטית בבית ומעבר לים.
עורכים ועיתונים בארצות הברית לגלגו על יוזמי ההחלטה. עורך הדיילי טלגרף בארצות-הברית, טובי הרדן, אמר כי צריך כשרון מיוחד כדי לעשות משהו כה מעליב לאינטליגנציה…. לויד שפרד מיאהו כתב:יופי! אני ממתין עכשיו לחרם על נפט סעודי (פגיעה בנשים וזכויות אדם), ממתקים מטורקיה (הגבלה על חופש הביטוי) ולכך שבמשרדי ה-NUJ ישמידו כל פריט משרדי שהגיע מסין….
אפילו הגרדיאן, המרבה לגנות את ישראל על פעולותיה בשטחים, מצא לנכון להוקיע את ההחלטה במאמר מערכת אותה הוא כינה לא הוגנת ולא מאוזנת. עורך העיתון אף טען כי היוזמה מוטעית. מייקל גוב, חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית ובעל טור ידוע בטיימס, כינה את ההחלטה פרברטית והחליט לפרוש גם הוא מה-NUJ.
גרוע אף יותר, ג’רמי דיר, מזכל האגוד מודה כי החלטת החרם קשורה בחלקה לחטיפתו של אלן ג’ונסטון המצוי בשבי הפלסטיני זה כבר חודש וחצי. העיתונאים הפלסטינים תמכו במערכה הציבורית לשחרורו ודרשו מהרשות הפלסטינית לנקוט צעדים כדי להביא לשחרורו, באמצעות הפגנות ושביתות. החרם הוא מחווה של תמיכה בעם הפלסטיני, אלה הסובלים מהמצור על עזה, הקהילה לה סייע ג’ונסטון בכתבותיו.
דיר מוסיף כי לחברי האגוד שמורה היוזמה להפוך את ההחלטה על פיה אם ירצו בכך. ההחלטה התקבלה ברוב של 66 נגד 54 במהלך הוועידה השנתית של האגוד הארצי, והיא הועלתה לסדר היום ביוזמת עיתונאיו של הסניף בדרום יורקשייר, שהשוו את המהלך לחרם שהוטל על דרום-אפריקה בתקופת שלטון המיעוט הלבן של האפרטהייד.
לעלון החודשי שהפיץ איגוד העיתונאים הבריטי בחודש אפריל ולחוברת החגיגית לציון מאה שנה להיווסדו, צירף האיגוד עלון מטעם ארגון MAP, המבקש מחברי האיגוד להתגייס למגבית למען העם הפלסטיני הסובל מחרפת רעב ומחלות בגלל שנים של כיבוש ולשלוח תשלום עבור עזרה הומניטארית. בקשת המגבית מופנית, כמובן, גם לעיתונאים החברים באיגוד ושמסקרים את המזהת.
