אם היה אפשר לנגן ברקע של הכתבה את מוזיקת הפתיחה של סדרת הנשים המצליחה והכובשת סקס והעיר הגדולה זה היה נפלא. תכירו את תמר אוליביה (36), חיפאית. בת לאבא ממוצא בלגי ואימא מארגנטינה, שהתחילה לימודי תואר שני בתראפיה באומנות בישראל, והקפיאה אותם בעקבות הצעות עבודה רבות ככפילה של שרה ג’סיקה פרקר בעיר הגדולה, לונדון. חוץ מהיותה דומה לשחקנית המפורסמת (קארי, מהסידרה סקס והעיר הגדולה), הספיקה תמר, במהלך חייה הסוערים, להיות שחקנית תיאטרון, רקדנית בטן ופלמנקו, ועבדה כמטפלת בילדים ובמשפחות. היא טיילה מסביב לעולם, גילתה וחקרה תרבויות, וגם עסקה בפיסול ובציור.
איך הגעת למשחק?
אחרי הצבא התחלתי בעסק של יבוא תכשיטים שהלך וגדל. בגיל 23 זה כבר היה גדול עלי והחלטתי לנטוש את הכול. נסעתי לסיני לתקופה של שמונה חודשים בכדי להכיר את חיי הבדואים. תמיד נמשכתי למדבר, ומאוד עניינה אותי צורת החיים, הטקסים והאמונות הטפלות של הבדואים. רציתי לדעת מה מסתתר מאחורי הרעלה.
לאחר שאספתי חומר רב בנושא כתבתי הצגה שסיפרה סיפורים מחיי הבדואים, ועל נושאים שאסור לנשים לדבר בפומבי.
נסעתי לעמאן, בירת ירדן, קניתי אוהל בדואי ענק, והקמתי את להקת קולות במדבר עם עוד שלושה נגנים. התחלנו להופיע בקיבוצים. ניגנו בדרבוקות, והייתה איתנו בדואית שישבה והכינה פיתות עם לבנה. קניתי משאית גדולה, שעליה התנוסס שם הלהקה, והיינו נודדים ומציגים בכל הקיבוצים. דרך ההצגות הרגשתי שאני גם מעבירה מסרים חשובים, כמו היחסים בין ערבים לישראלים. הרגשתי שעשיתי איזה שלום קטן ואישי משלי בהופעות האלה. חמש שנים רצנו עם ההצגות, עד שהחלטתי שהגיע הזמן להסיר מעלי את הרעלה ולעבור לחלום הבא – תיאטרון. כתבתי הצגה וקראתי לה ני ואני. ההצגה הייתה מורכבת מסיפורי אהבה בין הורים וילדים. לימדתי דרך ההצגה איך ילדים יכולים להיות קשובים לעצמם, ואת ההורים להיות קשובים לילדיהם. ההצגה הייתה הצלחה, והחלטתי ללכת וללמוד את התחום.
ועסקת בתחום שלמדת?
כן. לאחר שסיימתי תואר ראשון הקמתי קליניקה לטיפול בהורים וילדים.
לא הרגשת לפעמים שאולי את מתפזרת קצת?
עשיתי המון דברים. טיילתי בהרבה מקומות בעולם. הייתי בהודו, באינדונזיה, בתאילנד, בסקוטלנד ובבאלי כמעט שנה. בכל מקום למדתי תרבויות שונות, מיתולוגיה, טקסים – וחיברתי את זה לנשיות שלי ולתיאטרון.
בתקופת קולות במדבר גרתי על הר, והיה לי חדר סטודיו שבו הייתי מציירת ומפסלת באבנים. את הפסלים הייתי מוכרת בתערוכות. עשיתי כל מה שרציתי וכך מילאתי את הנפש והגשמתי חלום.
מאיפה הכישרון לפיסול ואומנות?
אני באה מבית של אומנים. אימא שלי מציירת ואחי פסל. כשהיינו קטנים אימא שלי הייתה פורשת ניירות על הקירות והיינו מציירים. הכישרון האמיתי שלי ייצא בגיל 11. ציירתי דיוקן של אבא מצבעי שמן פשוטים שנראה כמו הציורים של פעם, שהיו מציירים בפיגמנטים בשיטת טמפרה. אנשים לא האמינו שלא למדתי פיסול או ציור.
איפה כל הפסלים עכשיו?
חלק מכרתי, חלק אצל ההורים שלי בישראל, חלק תרמתי, וחלק גדול, לצערי, איבדתי בשריפה הגדולה שפרצה במקום שגרתי.
איך הגעת לאנגליה?
הכול התחיל מרומן עם בחור אנגלי שהכרתי בארץ. הוא עבד בחברת NBC והייתי באה כל חודשיים, וחוזרת חזרה. היינו ביחד שנתיים וזו הייתה תקופה נפלאה.
מתי הבנת שאת דומה לשרה ג’סיקה פרקר?
בפעם האחרונה שהייתי כאן, ביולי לפני שנה. חבר שלי הזמין אותי לפסטיבל המוזיקה. בשבועיים הראשונים שמתי לב שאנשים לא מפסיקים לצלם אותי. כמה מהם ביקשו להצטלם איתי. כולם אמרו לי שאני דומה לשרה ג’סיקה פרקר מהסדרה סקס והעיר הגדולה. גם בישראל אמרו את זה ברגע שהסדרה עלתה. כל השנים האלה לא ממש התייחסתי לזה, ובגלל שאני לא צופה בטלוויזיה, לא הבנתי במי מדובר ועל מה ההיסטריה.
באותה תקופה תלו תצלומי פרסומת שלה לחברת האופנה גאפ על תחנות האוטובוסים, והיה מסביבי טירוף גדול. בהתחלה זה ממש הרגיז, ואפילו הטריד אותי. יום אחד באוגוסט האחרון, החלטתי לנסוע לאדינבורו, בסקוטלנד, לפסטיבל התיאטרון שמשלב תיאטרון אחר.
זה היה כמו גן-עדן או חלום, וידעתי שהגעתי למקום הנכון. התחלתי להופיע באחד הפאבים המקומיים, אחרי שפניתי למנהל והוא הסכים. בבוקר חילקתי פליירים של ההופעה של אלף לילה ולילה – ובערב הייתי מופיעה. אחרי אדינבורו הופעתי במופעי הרחוב בקובנט גרדן.
צלם מקצועי שעבר במקום רצה לצלם אותי, בטענה שאני דומה לשרה ג’סיקה פרקר, ואמר לי שאני חייבת לעשות עם זה משהוא. הוא נתן לי את הכרטיס שלו. הגעתי אליו לסטודיו להצטלם. הוא שלח את התמונות שלי לסוכנות לוק-אלייק, סוכנות לכפילים. בינתיים חזרתי לארץ. יום אחד קיבלתי טלפון מהסוכנות, שביקשו ממני דחוף להגיע ללונדון לצילומים לקטלוג של גוצ’י. תוך שבועיים חזרתי ללונדון.
מכאן התחילו הפניות, הצטלמתי לפרסומות, הוזמנתי למסיבות עיתונאים ואירועים. ופתאום הבנתי את גודל התפקיד שנפל בחלקי.
ואז החלטת להישאר?
הם אמרו לי שאם אני רוצה להמשיך לעסוק בזה, אני חייבת להישאר. המטרה שלי בגדול, היא לחדור לכל סוגי המדיות.
יש ביניכן דמיון, חוץ מהלוק החיצוני?
כן. יש משהו בסגנון המשחק שלה שמאוד מזכיר לי אותי. האישיות שלה, היצירתיות, והמבטים שלה דומים לי. הדמות של קארי מסקס והעיר הגדולה מאוד מזכירה לי חלק מדברים שקרו לי בחיים. גם בצורת הלבוש אנחנו דומות. הרבה פעמים אני באה לצילומים עם פרטי לבוש שלי וכך אני חוסכת למלבישה.
סיפור מיוחד שזכור לך שקשור לדמיון בין שניכן?
פעם לקחתי מצלמה והצטלמתי באותם פרטי לבוש שהיא הופיעה בפרסומת של חברת גאפ. שלחתי את התמונה לאימא שלי, והיא לא ידעה להבדיל אם מי זו מי.
היית מעוניינת לפגוש את שרה ג’סיקה פרקר ?
זה לא ממש מושך אותי להיפגש איתה. אני חושבת ששרה ג’סיקה פרקר מייצגת רק חלק ממני, כי אני אדם מורכב. אני רואה את הדמיון שלי אליה כמתנה וכפתח להגיע לקולנוע והטלוויזיה.
ומה צופה לך העתיד?
יש כרגע כמה פניות לגבי פרסום וקטלוגים. אני לקחתי לעצמי שנה של לוק-אלייק ג’סיקה פרקר. אין לי מושג לאן הדברים יובילו, אבל אני מקווה שלמקומות טובים.
מאז הראיון תמר נמצאת בארץ ועוברת סדרת מבחני ליהוק לתפקיד ראשי בסרט אמריקאי שיצולם בארץ ובניו-יורק. בזמן הירידה לדפוס, סיפרה בשיחה מישראל, כי מתוך 60 מועמדות לתפקיד נותרו שתיים והיא אחת מהן.
את הסרט יביים זלמן קינג (במאי ‘סחלב פראי’), הסרט יעסוק בתקופת מלחמת השחרור.
