בסוף השבוע הקרוב תנתן לציבור הרחב הזדמנות חד פעמית להתרשם מאחד הפסיפסים היפים והענקיים שנראו בארץ. 13 שנה אחרי שנתגלה בלוד וכוסה, יוצג הפסיפס לקהל, לאחר שנסתיימה החפירה הארכיאולוגית שחשפה אותו בשנית. הפסיפס, אשר יוצא מהשטח לזמן מוגבל ויוחזר לעיר למושב קבע, יעמוד במרכז תכנית להפיכת העיר לוד למוקד תיירותי.
בסוף השבוע (9-11/7/09), ייפתח אתר הפסיפס לביקור הציבור הרחב – בימים ה’ ושבת – מ-19:00-9:00 וביום ו’ בשעות 19:00-10:00. רשות העתיקות תעביר במקום הדרכות ללא תשלום וכן תציע פעילות לילדים בימים ה’-ו’ (במחיר סמלי).
פרטים ניתן לקבל באתר רשות העתיקות – www.antiquiities.org.il. כן ניתן לצפות דרך האתר בשידור חי של עבודות שימור הפסיפס.
רצפת הפסיפס בת ה- 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל, נחשפה בעיר לוד ב-1996. הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן, גודלו כ-180 מר, הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. מעריכים שרצפת הפסיפס היתה חלק מוילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.
התגלית המרשימה, תוצאה של חפירה שערכה הארכיאולוגית מרים אבישר מטעם רשות העתיקות לפני הרחבה של רח’ החלוץ עי עיריית לוד, גררה גל של השתאות בישראל. בסוף שבוע אחד, בו הוצג הפסיפס לציבור, ביקרו באתר כ-30,000 איש מרחבי הארץ. הגילוי גרר רעש תקשורתי גדול, המבקרים במקום התפעמו.
ואולם, בסיום החפירה, משלא נמצא תקציב לשימור ולפיתוח האתר לכדי תצוגה, כוסה הפסיפס, על מנת לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן.
כעת, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי, 13 שנה, אתרה רשות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר.
שימור האתר בלוד כמקפצה תיירותית וכמנוף לשינוי תדמית העיר – הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1, המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ – המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב ובונה בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, מר שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, וכן – שהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.
בשל ייחודיות הממצא – במהלך עבודות השימור, שייערכו כשנתיים, יישלח קטע מהפסיפס לתצוגה במוזאון המטרופוליטן היוקרתי בניו-יורק. בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון והביצוע באתר בלוד, ובסופן יוחזר הפסיפס למשכן הקבע שלו, והאתר ייפתח לקהל.
