במוזיאון של פררי באיטליה – בעוד שאר בני משפחתה מתלהבים מהמכוניות, המנועים והצמיגים של המותג הידוע – מצאה גליה שילה-סום את עצמה מול כיתוב שמספר קצת על פררי עצמו. באותו שלט היה כתוב שהוא ייצר את המכונית הראשונה שלו בגיל 49. “בכל גיל אפשר להתחיל משהו חדש”, חשבה לעצמה, והחליטה לקחת את החיבה שלה לסיפורים ולעיתונות, ולארגן ערבי הרצאות בהשראת האירועים של “טד” לקהילה הישראלית בלונדון. בסוף השבוע האחרון בלונדון, ארבעה דוברים הציגו מגוון נושאים מול חדר מלא בערב מרתק, שנחתם בקטע מוזיקלי של הזמרת תמי פדרמן. הנה סקירה קצרה על האירוע “ישראלים מדברים השראה וחדשנות”.
אם אתם רוצים עצה אחת – “אל תודו אף פעם”. כך אמרה מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית, שהציגה בפנינו את המאפיינים הייחודיים של עבריינות נשים. במסגרת חגיגות 70 שנה למדינה ולצד החגיגות, התפרסמה גם כתבה על 70 העבריינים הגדולים של ישראל ובהם אף לא אישה אחת! המצב לא ייחודי לישראל. גם באירופה ובארה”ב מספר הנשים בכלא נמוך בהרבה ממספרם של הגברים. אך הסיפור הייחודי שמיכל חלקה הוא הסיפור של רולה – אסירה צעירה, שעברה התעללות במשפחה כשהייתה קטנה והפכה את כלא נווה תרצה לבית, והדרך שבה מיכל הצליחה להגיע לרולה ולשנות את חייה.
אור בן עזרא סגל, במאי ויוצר תיאטרון, חלק עם הקהל את הסיפור האישי שלו ושל בן זוגו ניר על הבאתה של בתם פלומה (Paloma) בתהליך פונדקאות. “כשפוגשים את פלומה, שואלים אותי שתי שאלות: ‘האם היא שלנו?’ ואם אלה ישראלים, הם שואלים: גם ‘כמה עלה?’. אני עונה שפלומה היא שלנו-שלנו, ועלה-עלה”. אור סיפר בהומור על התהליך הארוך של הפונדקאות שעברו בארה”ב. על הבירוקרטיה והשאלונים שעליהם היו צריכים לענות (שאלונים של 300 שאלות, שנועדו לקבוע אם הוא וניר מוכנים להיות הורים). על בריאנה, מי שהייתה הפונדקאית שלהם ושהסכימה להיות פונדקאית בפעם השנייה. ועל המחיר הכלכלי שתהליך כזה דורש.
דיברה גם ניצן סולומון – זוכת פרס נשות ההיי-טק ב-2018
ניצן סולומון, ראש תחום טכנולוגיות מעקב ומניעת פשעים כלכליים בבנק Nomura, ומי שזכתה ב-TechWomen100 Award Winner 2018, דיברה על עבודתה, שלא הייתה מביישת את שרלוק הולמס בכישורי הבילוש שלה. לדבריה, על אף שהלבנת הון נתפשת בעיני רבים “הרע במיעוטו” במובנים של פשע, לעיתים קרובות הלבנת ההון עצמה יכולה להוביל לגילוי פשעים. בנק לבנוני קנדי, למשל, נקנס משום שהלבנת הון שנעשה דרכו מימנה פעולות של החיזבאללה. עם התקדמות הטכנולוגיה, הפושעים מוצאים דרכים יצירתיות להלבין הון ולממן פשעים ואף טרור. אבל הטכנולוגיה משרתת גם את רשויות האכיפה ואף את הבנקים עצמם.
את ויוי בן דוד, הדוברת הרביעית, כמעט ואין צורך להציג. האדמינית שמנהלת בנחישות וברגישות את הקבוצה של “ישראלים בלונדון”, “לונדון אימאז” ועוד כמה קבוצות פייסבוק, הגיעה לדבר קצת על האתגרים בניהול קהילה גדולה כל כך (1,600+ בקבוצת “לונדון אימאז” ולמעלה מ-18,000 רשומים בקבוצת “ישראלים בלונדון”). היא סיפרה שהרעיון לפתוח את קבוצת “לונדון אימאז” היה ליצור קהילה ומקום לתמיכה באימהות ישראליות שגרות בלונדון. ואכן נשים רבות בקהל, ששותפות בקבוצה, משתפות בה בחוויותיהן, באתגרים וביוזמות שהן מקדמות ושותפות להן. זהו גם מקום ליוזמות כמו התגובה של נשים בהייטק לצילום המפורסם מהביקור של אנגלה מרקל בארץ.
יוזמה נוספת שויוי מקדמת יחד עם קבוצות ישראלים נוספות בחו”ל (כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, ברלין וטורונטו) הוא “חבר לעט” בין ילדים ישראלים בחו”ל. הרחבה של קהילה לא רק לישראלים בממלכה, אלא גם לישראלים במקומות אחרים בעולם. ויוי נשאלה בנוגע ל”חוכמת ההמונים” – נושא מדובר שעולה לכותרות סביב העולם, במיוחד בכל הקשור לעצות בריאותיות שניתנות על ידי אנשים שונים ברשת – והדגישה את החשיבות של התייעצות עם מומחים. מסר חשוב בעולם הדיגיטלי.
אירועים כמו זה רצים כבר כשנה. אם יש לכם סיפורים מעניינים לחלוק, גליה תשמח לשמוע מכם.
