התיאוריה שיהודים צלבו את ישו אלוהיהם, נתנה פתח לרעיון שהיהודים הם רוצחים מטבעם והיות וצליבת ישו התרחשה בפסח, האמינו הנוצרים במשך דורות שזוהי העונה בה היהודים ברחבי העולם צמאים לדם נוצרי ונכונים לרצוח ילדים נוצרים ולהשתמש בדמם לצורכי פולחן בעיקר לאפיית מצות לחג, סמל ללגלוג על הטרגדיה הנוצרית.
עלילת הדם הראשונה באנגליה התרחשה ב-1189 כשיהודי העיר נוריץ’ הואשמו ברצח הילד ויליאם, לאחר שגופתו נמצאה דקורה סמוך לרובע היהודי. הילד הוכרז כקדוש וכמובן שהדבר עודד צליינים שהגיעו למקום לחלוק לו כבוד – דבר שהשתלם לעיר מבחינה כלכלית. רק שנה אחר כך, ב-1190, נמצאו כל יהודי נוריץ’ שחוטים בבתיהם כפעולת נקם על רצח הילד, פרט למעטים שהצליחו להסתתר במבצר.
בשנת 1255, במקרה של הילד הידוע כ-יו הקט מלינקולן, הואשמו היהודים בכך שקודם תפסו את הילד, פיטמו אותו בלחם לבן ולאחר עשרה ימים הרגו אותו בטקס חגיגי אליו הוזמנו כל יהודי אנגליה. המשורר צ’וסר הנציח את הסיפור ביצירתו הקלאסית, ‘סיפורה של אם המנזר’ (מתוך ‘סיפורי קנטרברי’), יצירה שעד היום נלמדת כיצירת מופת בבתי ספר ובאוניברסיטאות. יו מתואר כבנה של אלמנה חדלת אונים, שהיה מקור האושר היחיד שלה ונרצח על ידי יהודים כשהשטן מחלחל בלבותיהם השפלים.
‘ספירו ארק’ היו אחראים לטקס מרשים שנערך בקתדרלת לינקולן ביום ה’ 8/10, באמצעות מחלקתנו Jtrails, שמארגנת מסלולים היסטוריים בעשרות ערים בהן חיו ופעלו יהודים. בטקס נכחו אנשי חינוך וכמורה מהקתדרלה, נוצרים ויהודים מהאיזור, ונציגים מהמועצה ליחסים בין יהודים לנוצרים. באירוע הוסר הלוט מעל שלט חדש המתאר את האמת מאחורי סיפורו של יו ואת האסונות שהעלילה הביאה ליהודים שחיו אז ואחכ.
ההיסטוריון, מרקוס רוברטס, העומד בראש מחלקת Jtrails, לקח את מאות המבקרים לסיור בקתדרלה, שבה הצביע על אתרים הקשורים בתנך ובהיסטוריה, המצויים בספרות ובאמנות האצורים בבניין. בין השאר נמצא בספריית הקתדרלה העותק המודפס הראשון בו ביקש מנשה בן ישראל מקרומוול להחזיר את היהודים לאנגליה לאחר גירושם ב-1290.
בשעת תפילה במהלך האירוע, השתתפו כל אנשי הכמורה הגבוהה באיזור, אנשי הקהילה היהודית בלינקולן ובסביבה, מדריכי תיירים מקומיים ומקהלת ילדות עם קולות מלאכיים. הקריאה בספר איוב נעשתה על ידי גיליאן מירון, חברת פרלמנט המייצגת את העיר לינקולן, שהיא גם שרת הבריאות של בריטניה. הטקס הדתי הסתיים כשכל מאות הנוכחים הצטופפו מסביב לכרזה החדשה מעל קיברו של יו, הקוראת נגד דעות קדומות והסתה נגד האחר והשונה שמעוררת שנאה ועלולה להסתיים בפרעות ובהרג.
בהרצאתו המרגשת דרש דיקן הקתדרלה, בין השאר: אחיי ואחיותיי, נוצרים, יהודים ובני דתות אחרות; התאספנו כאן היום לפני אחד המוקדים החשובים והמרכזיים ביותר בקתדרלת לינקולן, הנקודה שאנו עומדים בפניה חייבת להעלות בנו מחשבות ועל נקודות שעלינו להרהר בהן חזור והרהר. כיצד יש בכוחה של דת לעוות אמיתות ולהפיץ שקרים המסכנים חיים? בדורנו, אנו חייבים להישאר נאמנים לאמת ולהיות כנים. אנו חייבים ללמוד משגיאות העבר ולהתפלל שדתות לא יוסיפו להוות כלי לדיכוי או להצדקת אכזריות כלפי מי שאינו חושב כמונו, ויסרסו את המהות האלוהית. כשאנו מחפשים דרכים ללמוד לקחים מן העבר, יעזור לנו אלוהים לדעת ולסלוח ויסלח לנו. עלינו לזכור את העבר, אך עם פנים הנשואות קדימה ליום בו אנשים יעבדו אותך האל ברוח של אמת.
נקודת השיא של האירועים הייתה שירתו המרגשת של החזן, סטיבן ליס, שזעזעה את כותלי הקתדרלה וגרמה לכל העיניים להזיל דמעה. בקבלת הפנים החגיגית, בה נערכו הכרויות משמעותיות בין נוצרים ליהודים, הבטיחו מספר אנשי כמורה לסייע לנו לערוך טקסים דומים במקומות בהם נערכו פרעות ביהודים בגלל אנטישמיות כנסייתית ועלילות דם. הערב הסתיים בהרצאתו של הרב דני ריץ, שהציג את הנושא שתאם את מטרות היום: הפרספקטיבה היהודית על ישו. כמובן שב’ספירו ארק’ איננו תמימים להאמין שמחווה זה אחרי 800 שנה תפתור את כל בעיות האנטישמיות.
אנו רואים באירוע זה, ובהקמתה ופעילותה של מחלקת Jtrails, הנתמכת גם על ידי ה-English Heritage, ומתעדת היסטוריה יהודית בכל מקום בו חיו יהודים באנגליה, ומארגנת טקסים משמעותיים וייחודיים, כמתואר בקתדרלת לינקולן – כצעד אחד לקראת מחיקת סיפורים שנחרטו במוחות דורות רבים, ושהביאו לאסונות בלתי ניתנים לשיעור. כמו שנאמר בפרקי אבות: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן-חורין להיבטל ממנה. אנו מנסים.
הכותבת היא מנהלת ‘ספירו ארק’:
מחלקת Jtrails של ‘ספירו ארק’:
מחלקת התרבות הישראלית של ‘ספירו ארק’: