ג’ני המרטשת
אם הייתי פלסטינית הייתי שוקלת להיות מחבלת-מתאבדת בעצמי, אומרת ומצמררת אותנו חברת הפרלמנט ג’ני טונג מהמפלגה הליברל-דמוקראטית. מדוע, אני שואל אותך, את צריכה להיות פלסטינית כדי להתאבד? מדוע אינך יכולה לעשות זאת עכשיו, כמו שאת, כבריטית, לאות הזדהות עם הפלסטינים? הרי זה די פשוט. את מגיעה לרצועת עזה, שם כבר הרי היית, מקבלת חגורת נפץ מאיזה אבו כזה או אבו אחר, חולפת לך בקלילות את מחסום ארז ומגיעה למרכז תל אביב. בעצם, תוכלי לקבל את החגורה בפינסברי פארק או בלסטר, או בבראדפורד וכך תוכלי לדלג על עזה. אוכל לתת לך כמה כתובות לא רעות של בתי כנסת בלונדון שם תוכלי לבצע את פעולת ההקרבה שלך: למה את ממתינה? הרי תוכלי לצרף אלייך גם את בנייך ונכדותייך אותם הזכרת כאשר הסברת את דברייך, אך טרחת לא להתנצל. גם את אונה קינג שהייתה חברתך למסע בעזה והישוותה את הרצועה לגטו וורשה. יאללה, אנו ממתינים כבר לקריאת האללה אכבאר שלך!
חשבי על האימפאקט. תוכלי להיות סלבריטי מכאן ועד עולם ולא חברת פרלמנט אלמונית ואפורה. תיכנסי לרשימת השאהידות של החמאס והגיהאד. משפחתך תקבל תגמולים מסעודיה ופיצויים מאיראן. יעשו עלייך סרט. יקימו לך אנדרטה. יקימו לזכרך מיצג אומנותי בשטוקהולם ותוכלי לשייט לך להנאתך על דמם של נרצחייך. תכפרי בכך על כל חטאי המערב כלפי הפלסטינים הצחורים כשלג. תעשי זאת למען האומה הערבית שלא הצליחה להתאושש מאז הצהרת בלפור. חשבי גם מה צפוי לך בגן העדן. שבעים בתולים בעלי עור כהה ימתינו לך שם ויארגנו לך אורגיה שתימשך נצח נצחים. תהיי בחברת שש המתאבדות הקודמות לך וריצ’מונד ייראה לך כמו חלום רע.
היית הדוברת של המפלגה לענייני ילדים. את גם רופאת ילדים. איזו בדיחה כפולה. יש שתמהים כיצד רופאת ילדים יכולה להטיף לרצח ילדים, אבל אני לא מתפלא. גם יוזף מנגלה היה רופא ילדים וכידוע לך הוא ביצע ניסויים בבני אדם. הוא אגב לא התנדב להתאבד, אבל בינינו ההבדל ביניכם הוא קטן. ואת יודעת מדוע? משום שבמעשייך את מכינה את הקרקע למעשי ההתאבדות הבא. דברייך עשו רושם רב בג’נין וברפיח ופורסמו שם בהרחבה. אם חברת פרלמנט כמוך נותנת להם חותמת כשרות, מדוע יירתעו מכך הארגונים המוסלמים?
אגב, ג’ני. האם את מבינה גם את מתאבדי ניו-יורק? ומתאבדי איסטנבול? ובאלי? ובומביי? וקזבלנקה? ובגדד? או שמא את מבינה רק את אלה השופכים דם יהודי? אדרבא, ספרי לנו מה את חושבת על המתאבדים הסעודים, האיראנים והתורכים. עשי זאת לפני שאת צועדת עם חגורת נפץ אל קבוצה של תיירים ישראלים בפיקאדילי. אנו סקרנים לשמוע מה עוד יש בפיך לפני שאת לוחצת על המתג.
KILL BEEB 1
חבל שהתקרה נפלה על צמרת הבי.בי.סי דווקא בשל פרשת דויד קלי. בעיננו היה עדיף כי הקריסה הזאת תבוא בשל הדרך המבחילה בה כיסה האיגוד לא רק את מלחמת עיראק, אלא אף את הטרור הנורא שהיה מנת חלקה של ישראל בשנים האחרונות.
בכל זאת כדאי לשמוח לאידה של אותה מאפייה תקשורתית שרמסה ברגל גסה כל עיקרון של טוהר מידות, דיווח הוגן ואיכות עיתונאית. בא השופט האטון וחשף את מערומיה של אותה גילדה גם כמי שיש לה אג’נדה פוליטית משלה וגם כמי שהפגינה חוסר מקצועיות לאורך כל הדרך.
הסתכלו על העיתונאים האלה והסיקו בעצמכם. חבורה של רברבנים, שבעי-רצון מעצמם, קצרי אופקים, שטחיים, מקובעים אידיאולוגים ובעלי דעות קדומות. מי היה מאמין שלכך יתדרדר האיגוד שהיה בעבר שם דבר לעיתונאות ישרה וכשרונית.
היום כל זה מהם והלאה ופרשת קילרוי רק מדגישה זאת ביתר שאת. אולם מוקדם מידי לשמוח. עריפת ראשיהם של דייויס ודייק, העודאי והקוסאי של השידור הבריטי, לא בהכרח תסייע לשמה הטוב של ישראל, אלא אם ידידיה בבריטניה ישנסו מותניים וינצלו את שעת הכושר שנקרתה על דרכם. שידורי הרדיו הערבי של הרשת, על חשבון משלם המסים, עדיין נותרה שמורה פנדמנטליסטית רוחשת תומכי התאבדויות פלסטיניות. הגיע הזמן להציץ אל מה שמתרחש ב-BUSH HOUSE. מעבר לכל זה יש להתחשבן עם אלה שאישרו תוכניות פרו-ערביות שערורייתיות, כמו זו שהשוותה בין ישראל לבין עיראק של סדאם חוסיין, או כמו זו שערכה לאריאל שרון משפט שדה בשל פרשת סברה ושתילה, שלא לדבר על זו שטענה כי ישראל השתמשה בגז עצבים ברצועת עזה. הגיע הזמן לדרוש מהמנהלים החדשים לכנות מעשי טבח במרכז ירושלים כמעשי טרור.
ה-BBC הוא גופה במצב גסיסה מתקדם ועלינו לבעוט בה עד אשר תצא נשמתה. כדאי שדווקא עתה הקהילה היהודית תערוך משפט ציבורי ותעמיד אותה על ספסל הנאשמים. בינינו, הגיע הזמן להקים אותה מחדש, תחת אמנה אחרת והנהגה חדשה. אחרת, הגופה הזאת תמשיך להצחין למשך שנים נוספות.
KILL BEEB 2
אני מסיר את הכובע בפני רוברט קילרוי-סילק. הידד! הרי אמרת מה שרובנו חושבים. כן, הערבים הם מדכאי נשים, קוטעי איברים ומחבלים-מתאבדים. נכון, לא כולם, בודאי שלא כולם, אבל בעצם רובם. אולי בעצם לא רובם, אבל בודאי שכל המשטרים הערבים כאלה. הראו לי משטר ערבי נאור אחד ואעביר לחשבון הבנק שלכם את המשכורת החודשית שלי.
אבל יש למשטרים האלה חברה ליחסי ציבור העושה הכול כדי שנגיע למסקנה שהמדובר במדינות ליברליות הבועטות בדלת הקדמה של המילניום החדש. יש לה אלפי עובדים, יש לה מיליוני צרכנים והיא פועלת מבוש האוס, משפרדס בוש ומוייט סיטי. כן, קוראים לה ה-‘בי-בי-סי’. והיא הדיחה את קילרוי מתוכנית האירוח הפופולארית ביותר של הרשת. גם לאחר שריכך את דבריו וטען כי לא התכוון לכל האוכלוסייה הערבית, נותר האיגוד בשלו. קילרוי לא יגיש יותר את תוכניתו, אלא אם כן יתאסלם, יתחיל להכות את אשתו וישגר את בניו עם חגורות נפץ לטיילת של תל אביב.
אכן, ראשי הביב נחשפו במלוא כיעורם בשבועות החולפים. הנה דוגמאות מקריות נוספות:
– ביום בו נרצחו ארבעה ישראלים על ידי מחבלת פלסטינית שעוררה את רחמם פתחו מהדורות החדשות של הרשת בידיעה על מותו בידי צהל של המתנדב תום הורנדל לאחר שנה ארוכה של אישפוז ללא הכרה.
– ביום בו הותקף שר החוץ המצרי (האנטי-ישראלי מאד), אחמד מאהר, על ידי מתפללים פלסטינים במסגד אל אקצה (מישהו זוכר זאת בכלל?), טען השדר המוכשר של הערוץ כי התקרית תגדום מבוכה רבה לפלסטינים, למצרים וגם לישראל. גם לישראל? על מה? הרי הביטחון במקום מנוהל על ידי הפלסטינים והוא עצמו סירב לשמירה ישראלית. אולי סבורים הבריטים כי המדובר בפרובוקציה ישראלית כדי להבאיש את ריחם (מה עוד נותר להבאיש?) של הפלסטינים? – בראיון עם שליח האום על הפסקת האש הקיימת באזור, שאל לפני זמן מה המראיין: ומה יקרה אם אחד משני הצדדים יבצע מעשה זוועה כנגד השני?. מי, לכל הרוחות, מבצע כאן מעשי זוועה, ביב שופכין שכמותך? מי ביצע באזור כולו את מעשי הזוועה של ארבעים החודשים האחרונים?
אבל זה לא הכל. הנה שתי עובדות נוספות על הקשר הסיאמי בין הביב לבין העולם הערבי:
– ב-27 בדצמבר העניק שר הבריאות הסעודי, חמד עבדול רחמן אל מדפה, סכום של 500 אלף דולר לאיגוד. הוא נקרא פרס איכות הסביבה.
– עורכו הראשי של אל ג’זירה, איבראהם חלאל, קיבל ב-16 בינואר הצעה מפתה מן הרשת הבריטית והוא הודיע על התפטרותו מן הערוץ הערבי.
שמענו כי הרשת, שעוד לא התאוששה מהניצחון האמריקאי בעיראק, מינתה לא מכבר אדם מיוחד כדי שיפקח על הכיסוי המזרח-תיכוני שלה תמורת הסרת החרם הישראלי עליה. מאז לא שמענו על אותו ברנש וממילא דבר לא השתנה במפלס ההגינות של החברה ובעצם, למי איכפת? הרי העוינות לכל דבר ישראלי-יהודי זורמת בעורקי הביב שממשיך להעסיק משורר אשר לפני שלוש שנים קרא להרוג את יהודי ברוקלין הבאים להתיישב בישראל.
האמת היא שגם לציבור הבריטי עצמו נמאס מהתעמולה הערבית על המסך. הנה לא פחות מ-97% בדיילי אקספרס ו-93% בסקיי ניוז הביעו תמיכה בקילרוי. למזלנו אותם צופים קוראים גם עיתונים. הם מן הסתם שמעו על המחבלים-המתאבדים בניו-יורק ובירושלים. הם שמעו על קטיעות האיברים הפומביות בסעודיה. הם אפילו קראו פעם על הוצאות להורג של נשים שנחשדו בבגידה בסודאן, בירדן, בתימן ובלוב. גונבה לאוזניהם אפילו השמועה כי במצרים כורתים כל שנה את דגדגניהן של מאות אלפי נשים בשנה.
אז, קילרוי, לרגע אחד אל תתחרט על מה שאמרת. קח לך פיצויים כבדים מאוכלי החינם החיים מכספי משלם האגרה, הפנה אצבע משולשת לאלה שהתלוננו עליך במשטרה ולך לך ל- ITV. מצידנו, שה BBC- יחליף אותך באבו חמזה.
אין לנו חפץ בו
למרות שקיבל כרטיס עלייה למטוס מהקבינט הישראלי, יש עדיין סיכוי למנוע את בואו של השגריר החדש. גם אם המדובר באדם המבריק ביותר במזרח התיכון (והוא לחלוטין לא), הרי שעצם מועמדותו היא כתם על מדיניות החוץ של ישראל. מספיק להידרש לסיבה שדווקא הוא נבחר כדי להבין מדוע הוא מעורר סלידה. הבנאדם הוא החבר של עומרי שרון, הפרלמנטר המוכשר העלול למצוא את עצמו בתוך שנה מאחורי סורג ובריח. הוא גם החבר של סילבן שלום, שר החוץ שעד היום לא הביא הביתה שוב הישג דיפלומטי מלבד את משכורתו החודשית. על שרון וצבי חפץ נאמר כי הם נפגשו בפאב החביב ביותר על בנו של ראש-הממשלה בתל אביב. בעליו של אותו פאב כמעט ומצא את עצמו בתפקיד שגריר ישראל באוסטרליה. ככה זה אצלנו בשטעטאל. שותים בירה, תוקעים גרפס, טופחים זה לזה על הכתף ומסדרים ג’ובים. הקשר בין חפץ לבריטניה הוא בערך כמו הקשר בין שרון לבין הכנסת בה הוא נשא את נאומו הראשון שנה לאחר הבחירות. חפץ בקנזינגטון יוריד יהודים רבים למחתרת. כל הופעה טלוויזיונית שלו תעורר געגועים לצבי הקודם ששירת לפניו. הייתי מצפה כי המנהיגות היהודית המקומית תדפוק על השולחן באגרופה, אולם זו פוחדת מהצל של עצמה ומי בכלל מתחשב בה.
תדמיתה של ישראל עולה בלהבות, ישראל הפכה למדינה משוקצת באיים הבריטים ואת מי מביאים? את נציגו של איש העסקים הרוסי ולדימיר גוסינסקי המבוקש על ידי השלטונות הרוסים, שמצא לנכון לשפץ את קורות החיים שאותם הגיש לנציבות שרות המדינה. נכון, יש לו יתרונות. הוא עורך-דין, הוא חובב כדורסל (האם הוא יודע שבלונדון הספורט החזק הוא דווקא כדורגל?) והוא איש עשיר. לא מכבר אמר כי בעצם הוא עושה טובה שהוא מגיע ללונדון, הרי יש לו בית גדול בסביון ואין לו צורך בכסף. אין הוא צריך כסף? אם כך אני חוזר בי. שיבוא ללונדון ויישב בה כל חייו, אבל את משכורתו החודשית שיתרום להדסה או לויצו. או אולי לקילרוי שבמאמר אחד תיקן למען ישראל נזקים רבים שעשו כל השגרירים שכיהנו בעיר בשני העשורים האחרונים.
