התערוכה הנרחבת, על פני 900 מר כוללת אבנים במשקל 30 טון הועברו למוזיאון ישראל, ויסודות המבנה חוזקו כדי לשאת בעומס. הן הועברו מארמונות הורדוס ביהודה, מההרודיון ומאתרים נוספים.
התערוכה הגדולה הורדוס מסעו האחרון של מלך יהודה מנסה להציג צדדים אחרים של המלך, מן הדמויות המרתקות ורבות ההשפעה בתולדות ארץ ישראל הידוע באכזריותו. התערוכה מנסה לשרטט את דיוקנו המורכב של המלך, העריץ, המדינאי והאדריכל, שמעשיו שינו את פני הארץ ואת גורלה. 
התערוכה נולדה בעקבות חשיפת הקבר בהרודיון שבגבול מדבר יהודה בידי הארכיאולוג פרופ’ אהוד נצר ב-2007, בתום 40 שנות חיפוש. כיוון שלא הגיע מיד עם החיפושים לקבר, נתגלו במשך שנות החיפוש ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותיאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים.
בשנת 2010, במהלך עבודתו של פרופ’ נצר באתר הקבר של הורדוס בהרודיון, באתר שבו גילה את התגלית המרעישה, הוא נשען על מעקה בשרידי התיאטרון שקרס, ופרופ’ נצר נפל אל מותו. עבור אלמנתו, דבורה, הסיור בתערוכה, שהייתה חלק ממפעל חייו של בעלה נושא משמעות מיוחדת. אני מאושרת שהעבודה של אהוד הביאה לזה שאנשים מכירים בהורדוס ובצדדים אחרים שלו, היא אומרת, אני לא יכולה לומר שהוא חסר פה, כי אני מרגישה שהוא איתנו.
שיא התערוכה הוא האתר המשוחזר של הקבר. בתוך חדר הקבר מוצג הסרקופג ארון הקבורה, של הורדוס.
הורדוס שלט ביהודה 33 שנה במאה הראשונה לפנהס בחסות הרומאים. רב המידע על אודותיו לקוח מספריו של יוספוס פלביוס, שהודפסו במאה ה-15 וניתן לראותם בתערוכה.
קשריו המיוחדים של הורדוס עם רומא מומחשים באמצעות דיוקנאות של אוגוסטוס, ליוויה ומרקוס אגריפס וחפצים מפוארים שהובאו לאזור מרומא וכן ממצאים מהרודיון שיובאו או שנעשו בידי אומנים מרומא.
כל המוצגים שהובאו בהשאלה ממוזיאונים ברחבי העולם או שוחזרו מחלקיקים שנחפרו באתרים השונים, היו מונחים במחסני האוניברסיטה העברית שחפרה את רוב האתרים במסע חייו ומותו של הורדוס.
התערוכה משכה מייד תשומת לב בינלאומית ונציגי תקשורת רבים מרחבי העולם הגיעו לסקר את פתיחת התערוכה. הורדוס ידוע גם בעולם הנוצרי, ולכן התערוכה מעוררת עניין רב בעולם.
את התערוכה אוצרים שניים מבכירי האוצרים לארכאולוגיה במוזיאון ישראל דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, וסילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכאולוגיה קלסית. לתערוכה נלווה קטלוג מהודר ובו כ-250 עמודים, והוא הפרסום הראשון המקיף של מכלול הקבר ושל גילויים אחרים מהרודיון. הקטלוג כולל מאמרים על חייו של הורדוס ומורשתו האדריכלית והתרבותית, שכתבו פרופ’ אהוד נצר המנוח ומומחים בינלאומיים מהשורה הראשונה.
התערוכה תהיה פתוחה במשך כשמונה חודשים עד 5.10.13.
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים.
מוקד טלפוני ומידע כללי: 02-6708811
עוד פרטים באתר המוזיאון
